ערעור על החלטת ועדת הערר לפי סעיף 13 לחוק פקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, מ- 30.8.2015, בגדרה נדחה עררה של המערערת על החלטת מנכ"לית משרד החינוך לדחות את בקשתה לקבלת רישיון להפעלת בית ספר יסודי לבנות ביישוב יסוד המעלה, בשנת הלימודים תשע"ו.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת
בית הספר נשוא דיוננו הוקם על ידי המערערת, מבלי שביקשה, וממילא מבלי שקבלה רישיון לשם הפעלתו, בשנת הלימודים תשס"ח. בית הספר, שהוא מוסד חינוכי יסודי ברוח חב"ד, ממוקם במבנה שניבנה על פי היתר בנייה לבית מגורים, בקרקע השייכת למנכ"ל המערערת, מר עינב וספי, ביישוב יסוד המעלה.
מתוך נימוקי ההחלטה ראוי לציין כי ועדת הערר הדגישה את האיחור שבהגשת הבקשה כעילה מספקת לדחיית הבקשה לרישיון על הסף.
עוד כתבה ועדת הערר כי על אף שהביעה בהחלטתה הקודמת (ערר 73/2013) את התרשמותה מפעולתה של המערערת, ראתה לציין כבר באותה החלטה כי היתרשמות חיובית זו לא תוכל לעמוד לימינה אם לא תקפיד לפעול על פי דין ולנהל את בית הספר על פי הוראות המשיב:
"המערערת בחרה להפעיל במשך שנים בית ספר ללא רישיון במבנה שאין לו היתר בנייה. בחירה זו היא שעמדה לה לרועץ ולא נהלי המשיב. אילו הייתה המערערת נערכת כנדרש לפתיחתו של מוסד חדש, במבנה אשר יש לו היתר בנייה, ומגישה מלכתחילה בקשה לרישיון, הייתה נחסכת ממנה עוגמת הנפש כתוצאה מסגירתו של בית הספר ואי עמידה בלוחות הזמנים הנדרשים לשם הגשת בקשה לרישיון. כוונותיה הטובות של המערערת אינן יכולות, כשלעצמן, להצדיק סטייה משורת השויון עבור מוסד חינוכי שבחר לפעול במבנה שלא היה לו היתר בנייה במשך שנים...".
המערערת ערערה על החלטת ועדת הערר לבית משפט זה (עמ"נ 17756-11-14 ולהלן: העירעור הראשון).
...
המסקנה היא, שהחלטת ועדת הערר מצויה בתחום סמכותה, שיקוליה נכוחים ואין מקום להתערב בהם.
הערעור נדחה.
המערערת תשלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.