ערעור על דחיית בקשה להגשת תצהירים משלימים

במסגרת הליך זה (אשר גם בו יוצגה המבקשת על ידי באי כוח המבקש בהליך דנא) אישר בית משפט זה (כב' השופטת כרמית בן אליעזר) את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ובקשת רשות ערעור על ההחלטה נדחתה למעט שינוי מסוים בהגדרת הקבוצה (רע"א 17297-02-17).

בבקשה חוזר המבקש על הטענות שהעלה במסגרת הבקשה להגשת תצהיר משלים, אולם מציין כי הגיע למסקנה כי ניהול ההליך לא יהיה יעיל שכן קיים קושי לאתר את הלקוחות שנמנעו מלבטל את העסקה בשל התניה בדבר דמי הביטול.

...

בענייננו, אני סבור כי יש לאשר את ההסתלקות, ואין מקום להורות על איתור מבקש או בא כוח חלופי.

לאור האמור, אני מאשר את בקשת ההסתלקות.

המשיבה תשלם למבקש גמול על סך 1,800 ש"ח ולבאי כוח המבקש שכר טרחה על סך 12,000 ש"ח בתוספת מע"מ. המבקש ישלח הודעה למנהל בתי המשפט בהתאם לתקנה 11(ב) לתקנות תוך שבעה ימים, ויגיש לתיק הודעה על כך. ניתן היום, כ"ה אדר ב' תשפ"ב, 28 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.

ההחלטה הראשונה היא החלטה מיום 8.2.2022 ובמסגרתה נדחתה בקשה להגשת תצהיר משלים וראיות חדשות מטעם המבקשים; ההחלטה השנייה היא החלטה מיום 15.2.2022, ובמוקד ההחלטה דחיית עתירת המבקשים לתיקון פרוטוקול דיון בית המשפט; וההחלטה השלישית היא החלטה מיום 24.2.2022 ועניינה בדחיית בקשה לעיון חוזר בהחלטה הדוחה את הבקשה לתיקון הפרוטוקול.

בקשת רשות העירעור בהתייחס להחלטה הראשונה, המבקשים טוענים כי היה מקום להענות בחיוב לבקשה השנייה להוספת ראיות ולהתיר להם בהתאם להגיש תצהיר משלים ולצרף אליו את תמונות המוצר הנמכר באירופה ותרגום הכיתוב שעליו.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות העירעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות, אף ללא צורך בתשובה מאת שסטוביץ.

...

ביסוד החלטת בית המשפט המחוזי עומדת קביעתו שאין להיעתר לבקשה השנייה להוספת ראיות הן מפני שהמבקשים ויתרו זה מכבר על הוספת הראיות שצירופן נתבקש בגדר הבקשה, הן משום חוסר הרלוונטיות של הראיות שצירופן נתבקש למחלוקות בהליך.

גם במקרה זה מדובר בהחלטה דיונית שנטיית ערכאת הערעור להתערבות בה היא כידוע מצומצמת במיוחד, וכבר מטעם זה יש לדחות את בקשת רשות הערעור ככל שהיא נוגעת לבקשת התיקון (בע"מ 1728/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (29.3.2022); רע"א 9456/06 מירון מפעלים שיתופיים מ.מ.ת בע"מ נ' מירון מושב עובדים של הפועל המזרחי, פסקה 3 (15.1.2007); רע"א 1497/06 פלוני נ' פלוני, פסקה ד (10.9.2006)).

סוף דבר התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ההליך בבית המשפט המחוזי.

השופטת חני אופק-גנדלר הרקע העובדתי לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי ירושלים (השופטת שרה שדיאור; סע"ש 74746-12-19) בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לקבוע מועד להגשת תצהיר משלים מטעמה, ולדחות בשל כך את מועד הדיון הקבוע ליום 22.9.22.

...

וכך נאמר: "בפני בקשת הנתבעת לדחית מועד הדיון. כפי שצויין בסעיף 6 בהחלטה מיום 14/8/22 תם גילוי המסמכים. תצהירי הצדדים כבר הוגשו ולא היה בבקשות או תגובות גלמ"ס לאחריהן כל שינוי המחייב השלמות. ממילא בבקשה נתנו הצדדים מועדים ליוני ויולי ובית הדין נתן זמן נוסף עד שלהי ספטמבר. לא מצאתי בנימוקי הבקשה הצדקה לדחיית מועד ההוכחות. ומכל הנימוקים לעיל אין כל עילה לדחיית מועד הדיון. בקשה זו נדחית ללא צורך בעמדת הצד השני. על כן אין חיוב בהוצאות בשלב זה". בקשת רשות הערעור בבקשת רשות הערעור שבפני טוענת המבקשת, בתמצית, כי בית הדין סטה מהחלטתו הקודמת מיום 21.2.22, אשר נתנה תוקף של החלטה להסדר הדיוני, ואשר מכוחה היה בידה להגיש תצהירים משלימים, בשל תיקונו של כתב התביעה.

כאמור, לא מצאנו מקום ליתן רשות ערעור בקשר למועד הדיון בתובענה וזאת משני טעמים: ראשית, בהתאם לסעיף 1(1) לצו, החלטה בנוגע למועד הדיוןבאה בגדר סוגי ההחלטות עליהן לא ניתנת רשות לערעור, ודי בטעם זה למוחקה.

לא מצאנו להידרש להיבט זה כיוון שאף אם כך היו פני הדברים, אין בזה להשליך על התוצאה בערעור.

סוף דבר – המבקשת זכאית להגיש תצהיר משלים מטעמה, ובית הדין האזורי ייקבע את סדרי הדין להגשתו.

] בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ס' יעקבי) בת"א 2133-10-22 מיום 21.3.2023, בה נדחתה בקשת המבקשות לסילוק על הסף של בקשת המשיבים לפרוקה של מבקשת 2.

נטען בהקשר זה כי כבר בתשובתן לבקשת הפרוק ביקשו המבקשות כי ייקבע מועד להגשת ראיות ותצהירים מטעמן בהתאם לתקנה 51(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), ולא היה מקום להגביל את התצהיר המשלים לסוגיה צרה אחת ולמנוע מהן הגשת ראיות ומסמכים לתמיכה בתגובתן בכללותה.

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות בלא צורך בתשובה.

זאת בפרט במקרים בהם מועלות כלפי שותף בשותפות טענות מעין אלו שנטענו כלפי השותף הכללי כבמקרה זה. כמו כן, אף אם אצעד לקראת המבקשים בדרך שצעד בה בית המשפט המחוזי ואקבע כי בכוחם של צדדים להסכם שותפות להגביל את זכותם לפנות לבית המשפט בבקשה לפירוק שותפות, אין מקום באכסניה זו של בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה לסילוק על הסף, להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי במקרה קונקרטי זה. מכל מקום, אין בדחיית הבקשה לסילוק על הסף כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים ואף אם יתברר בסופו של דבר כי היה מקום לסילוק התביעה, לא מדובר בנזק שלא ניתן לפיצוי באמצעות פסיקת הוצאות (וראו למשל: רע"א 1504/22 מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ, פסקה 13 (17.3.2022); רע"א 6938/19 אילני נ' ברוך, פסקה 25 (20.8.2020); רע"א 2387/13 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' לשכת סוכני ביטוח בישראל, פסקה 4 (26.12.2013)).

כאמור, הבקשה נדחית.

לכך יש להוסיף כי המערער הגיש את בקשת הפסלות לאחר שנדחתה בקשת הרשות לערער על ההחלטות מיום 18.5.2023; בכך יש לעורר קושי גם אל מול הכלל שלפיו טענת פסלות אינה בבחינת "נשק סודי" שנשמר לעת מצוא, ככל שההליך אינו מתפתח לשביעות רצונו של בעל הדין (ע"א 229/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 6 (28.1.2024); ע"א 43/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (4.1.2024); ע"א 1551/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 11 (22.3.2023); ) ע"א 1177/23 דהן נ' עדי אגודה שיתופית בע"מ, פסקה 15 (16.3.2023)).

טענותיו של המערער מכוונות כולן להחלטות השיפוטיות שנתן המותב לגופן, ובכלל זאת להחלטה לדחות את בקשתו של המערער להגיש תצהיר עדות משלים, ולהחלטה לדחות את בקשתו להגיש מיסמך בזמן עדותה של המשיבה.

...

נוכח האמור, דין טענות המערער להידחות.

כפי שצוין בעבר, עצם קיומו של קשר משפחתי בין בא כוח אחד הצדדים לבין שופט אחר, אינו מעיד כשלעצמו על קשר או יחסי קרבה בין המותב לבין אותו בא כוח – לא כל שכן קרבה שמקימה חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 2184/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (21.3.2024); ע"א 5470/23 גנות נ' כהן, פסקה 5 (10.8.2023)); בנוסף, טענה זו נטענה לראשונה בערעור הפסלות, ואף מהטעם הזה אין מקום להיעתר לה (ע"א 542/24 פלונית נ' שפירא, פסקה 6 (12.3.2024); ע"א 8277/22 פארן נ' פלדמן, פסקה 11 (15.2.2023)).

הערעור נדחה אפוא.