ערעור על גזר דין של בית משפט לתעבורה בתל אביב

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ש' זמיר) ב-עפ"ת 71072-07-23 מיום 7.1.2024, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל אביב (בת-ים) (השופט א' שור) ב-ת"ד 2521-10-21 מהימים 23.4.2023 ו-20.7.2023, בהתאמה.

...

דין הבקשה להידחות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ש' זמיר) ב-עפ"ת 46849-07-23 ו-עפ"ת 54327-07-23 מיום 4.12.2023, במסגרתו היתקבל ערעור המשיבה ונדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל-אביב (בת-ים) (השופטת ר' פלג בר-דיין) ב-ת"ד 5737-01-20 מיום 5.6.2023.

...

דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת העמיתה ד' ברלינר, השופט העמית ק' ורדי, והשופטת ש' זמיר) ב-עפ"ת 1076-09-21 מיום 6.12.2021, בגדריו נדחה ערעור המבקשת על הכרעת דינה וגזר דינה שניתנו על ידי בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל-אביב (בת-ים) (השופטת צ' משה) ב-גמ"ר 10873-03-19 מיום 18.10.2020 ומיום 20.7.2021, בהתאמה.

גם מטעם זה, איני רואה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר דחה את בקשת המבקשת לחזור בה מהודאתה בחלוף למעלה מ-10 חודשים מיום שניתנה, ולאחר מתן גזר הדין.

...

כמו כן נומק, כי מסקנה זו מתחייבת גם מאחר שצוין בתסקיר שירות המבחן חששה של המבקשת מפני "ענישה מחמירה של מאסר לריצוי בכלא". אשר על כן, נקבע כי לא מתקיימים "נימוקים מיוחדים" המצדיקים לקבל את הבקשה לחזרה מהודאה, וניכר שהסדר הטיעון שירת בזמנו את מטרותיה של המבקשת אשר בחרה לחתום עליו מתוך רצון חופשי והבנה מלאה.

דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

רקע: לפניי ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש לתעבורה בירושלים (כב' השופט נ' מהנא, סגן נשיא) מיום 9/5/2022, בתיק פ"ל 13070-08-21.

בשל עבירות אלה הטיל עליו בית במשפט לתעבורה בתל אביב ביום 23/6/2020, בין היתר, עונש מאסר בפועל למשך שישה חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות, פסילה מלנהוג בפועל למשך 18 חודשים ומאסר על תנאי של שישה חודשים למשך שלוש שנים.

גזר דינו של בית המשפט קמא: בגזר דינו, עמד בית המשפט קמא על החומרה הרבה של עבירת הנהיגה בזמן פסילה, על הסכנה הרבה הטמונה בחובה למשתמשי הדרך, על הזלזול שהיא משקפת בחוק ובצווי בית המשפט ועל כך שבנוסף לדופי הפלילי יש בה גם דופי מוסרי, בשל הסיכון שהנהג עובר העבירה גורם לו עצמו ולמשתמשים האחרים בדרך, ובשל הקשיים הצפויים להתעורר במימוש פיצויים לנזקים שייגרמו בעקבות תאונת דרכים – אם תתרחש במהלך הנהיגה.

התוצאה: לאור כל האמור, ולאחר שביצועו של גזר הדין עוכב על ידי בית המשפט קמא, אני מורה כדלהלן: עונש המאסר בפועל שהוטל על המשיב יעמוד בעינו.

...

דיון: לאחר שעיינתי בהודעת הערעור על נספחיה ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי.

אני סבור כי במקרה מסוג זה, בו המשיב הוכיח שהוא לא מתרשם מעונש הפסילה שהוטלה עליו, רכיב הענישה שמביא לידי ביטוי באופן מיטבי את מטרות הענישה, הוא רכיב המאסר בפועל.

התוצאה: לאור כל האמור, ולאחר שביצועו של גזר הדין עוכב על ידי בית המשפט קמא, אני מורה כדלהלן: עונש המאסר בפועל שהוטל על המשיב יעמוד בעינו.

בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל-אביב (בת-ים) פל"א 4476-01-23 מדינת ישראל נ' ענדען תיק חצוני: 7960/2023 לפני כבוד השופט שי שלהבת מאשימה מדינת ישראל נאשם ישראל ענדען החלטה

. בחינת הוראות סעיף 51 מלמדת להבנתי כי ספק רב אם יש כלל לבית המשפט סמכות ליתן החלטה בבקשת הנאשם לאחר שהסתיים מתן גז"ד. סוגיית אפשרות שינויו של גזר דין לאחר נתינתנו נידונה זה מכבר בבית המשפט העליון במסגרת עפ 1100/91‏ ‎ ‎מדינת ישראל‎ ‎נ' מחמד עלי חן ג'עפרי, פ''ד מז(1) 418, בו נאמרו הדברים הבאים:  "כלל הוא בידינו, שעם מתן פסק הדין מסיים בית המשפט את מלאכתו ושוב אין הוא מוסמך לשנותו, למעט תיקון טעות שנפלה בפסק הדין, לפי האמור בסעיף 81לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, ובפסיקה הנוגעת לעניין (ראה: ד"נ 29/83, ב"ש 611/85,  758"סהר" חברה לביטוח בע"מ נ' כהנקא [6]; ע"פ 349/98 בן שושן נ' מדינת ישראל [7], בעמ' 69).

בהמ' 464/65,  465עוזר ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה (להלן -פרשת עוזר[8]) עלתה השאלה, אם מוסמך בית המשפט העליון,  לאחר מתן פסק-דינו בעירעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי, לחזור ולשנות את פסק הדין באופן שהימים בהם ישב הנאשם במעצר ינוכו מתקופת המאסר, וזאת לאחר שדבר המעצר לא הובא לתשומת לבו של בית המשפט העליון בזמן בירור העירעור.

...

לאחר שהנאשם הציג מסמך מעודכן לזמנו בנוגע למצבה הבריאותי של אשתו וקודם לכן מסמכים רלוונטיים קודמים, החלטתי ביום 28.3.23, לקצר את יום העבודה במסגרת עבודות השירות, כך שיעמוד על 7 שעות.

החלטתי נערכה כאמור בהתחשב במצבה של אשת הנאשם ולנוכח התרשמותי מהנזק שעלול להיגרם לבני ביתו.

בשקלול שבין מצוקת האם ובין הנסיבות שפורטו לגבי הטיפול בה והאינטרס הציבורי הקיים בהעמדת הנאשם על חומרת מעשיו וריצוי עונשו, אין לי אלא שלא להיעתר לבקשתו של הנאשם, אף אם בסמכותי לעשות כן. לאור זאת, ימשיך הנאשם לרצות עונש של עבודות שירות של שבע שעות יומיות.