ערעור על גזר דין מאסר ממושך לצעיר חסר עבר פלילי

מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות ממין דא מלמדת על מגמת החמרה ויושמה בפועל גם על נאשמים חסרי עבר פלילי וכן במקרים בהם לא נלוו לעבירות הנהיגה עבירות נוספות, וגם כאשר תוצאתה של הנהיגה הפרועה אגב המלטות מאנשי מישטרה נסתיימה בדרך נס ללא פגע (ראו ע"פ 2079/06 אבו עצא נ' מדינת ישראל (7.6.06)).

מיתחם הענישה בנסיבות עבירה שאינן חמורות מאד ושתוצאותיה לא גרמו לנזק קשה, ולצידה עבירות נילוות לרבות נהיגה ללא רישיון, כולל תקופות מאסר ממושכות: בע"פ 4626/20 יצחק גולדשטיין נ' מדינת ישראל (4.4.2021), נדחה עירעורו של נאשם, שהורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה והיזק לרכוש במזיד.

מיתחם העונש ההולם שנקבע נע בין 22-44 חודשי מאסר ועל המערער, צעיר בעל עבר פלילי מינורי, נגזרו 24 חודשי מאסר בצרוף רכיבי ענישה נלווים; בע"פ 1520/16 אחמד אלוראסנה נ' מדינת ישראל (10.8.2016), דן בית המשפט העליון במקרה דומה בו הורשע נאשם, על יסוד הודאתו, בעבירות סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה ללא רישיון ועבירות נילוות, במהלך ניהול מרדף אחריו על ידי המישטרה, הנאשם חצה צמתים ברמזור אדום, נהג בנתיב נגדי, פגע בניידת ולא שעה לקריאת שוטרים לעצור את רכבו.

ערעור שהוגש על גזר הדין היתקבל בחלקו ונקבע כי עונש המאסר המותנה יופעל בחופף למאסרו (ע"פ 1896/20 סעיד בשארה נ' מדינת ישראל (14.10.2020)); עוד ראו ת"פ (חי') 24118-06-19 מדינת ישראל נ' מוסראתי (5.1.22)), במקרה זה ובנסיבות חמורות המקרה שבפנינו, נדון נאשם בעל עבר פלילי ותעבורתי למאסר בן 24 חודשים.

...

עוד אינני מקבלת את הערכת שירות מבחן כי די יהיה בענישה חינוכית כדי לעמתו עם חומרת מעשיו והשלכותיהם, כך כבר נעשה, המציאות לימדה אותנו שאין די בכך.

על כן, אין בידי לקבל את המלצת שירות המבחן להסתפק בענישה חינוכית והתחשבות בלעדית באינטרס האישי של הנאשם.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 16 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בהליך מ"י נלווה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8653/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בחיפה (השופטים י' ליפשיץ', ג' ציגלר ו-ש' מנדלבום) בתפ"ח 36027-09-21 מיום 2.11.2022 תאריך הישיבה: ט"ז בסיון התשפ"ג (5.6.2023) בשם המערערת: עו"ד אופיר טישלר בשם המשיב: עו"ד אביעד חייט בשם נפגעי העבירה: עו"ד אסי פיסו ][]פסק-דין

]השופט ד' מינץ: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בחיפה (השופטים י' ליפשיץ, ג' ציגלר ו-ש' מנדלבום) בתפ"ח 36027-09-21 מיום 2.11.2022, בו הושתו על המשיב 15 שנות מאסר בפועל לצד עונשי מאסר על תנאי ופצוי על סך 258,000 ש"ח שישולם להורי קרבן העבירה.

מנגד נשקלו לקולא גילו הצעיר של המשיב, שהיה קטין כבן 15 בעת ביצוע העבירה; היותו נעדר עבר פלילי; והעובדה שכוונת הקטילה התגבשה בקרבו רק בסמוך למעשה הדקירה.

נטען כי אף אם גילו הצעיר של המשיב ונסיבות חייו הקשות מצדיקים הטלת עונש שאינו מאסר עולם, הרי שראוי היה להטיל עליו עונש מאסר ממושך יותר מזה שהושת עליו.

המערערת עמדה גם על הצורך בהחמרת הענישה כך שתבטא את החומרה הרבה שבעבירות אלימות בכלל ובתופעת השמוש חסר הרסן בסכינים במסגרת סכסוכים בקרב צעירים וקטינים בפרט.

דיון והכרעה כלל ידוע הוא כי התערבותה של ערכאת העירעור בגזר דין שמורה למקרים חריגים שבהם נפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית, או שהעונש שנגזר על ידה חורג באופן קצוני ממדיניות הענישה הנוהגת (ראו למשל מיני רבים לאחרונה: ע"פ 652/23 מחאג'נה נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (24.4.2023); ע"פ 2083/22 יין נ' מדינת ישראל, פסקה 39 (5.2.2023); ע"פ 6322/20 רחאל נ' מדינת ישראל, פסקה 40 (18.9.2022)).

בגזר דינו שקל בית המשפט המחוזי את כל השיקולים הרלוואנטיים, אלא שלטענת המערערת המשקל שניתן לכל שיקול אינו הולם, כך שביחס לנסיבות העניין ניתן משקל יתר לשיקולי שקום ומשקל חסר לשיקולים של גמול, הלימה והגנה על שלום הציבור.

...

בסופו של דבר הושת על המשיב עונש של 15 שנות מאסר בפועל, מאסרים על תנאי ותשלום פיצוי מקסימלי למשפחת המנוח.

אך בסופו של יום מצאנו כי אין לחרוג מהכללים הנהוגים בערכאת הערעור, וגם אם בשבתנו כערכאה דיונית היינו מחליטים להשית עונש כבד יותר על המשיב, הרי שכאמור התערבות ערכאת הערעור בחומרת העונש היא מוגבלת.

הערעור נדחה אפוא.

לפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט שלמה בנג'ו), שניתן ביום 2.7.23, במסגרת בת"פ 36684-05-21.

לפי התסקיר, מדובר בצעיר נעדר זהות מגובשת, אשר מבטא מאפיינים של חוסר בשלות.

בית משפט קמא עמד בגזר דינו על הערכים החברתיים המוגנים ועל מידת הפגיעה בערכים אלו וקבע כי מדיניות הענישה הנוהגת בעיניינם של פורעי חוק, אשר היו מעורבים באירועים דומים במבצע "שומר חומות", היא הטלת עונשי מאסר ממושכים, גם לנעדרי עבר פלילי, ולעתים חרף המלצת שירות המבחן להקלה עונשית.

עיון בכתבי האישום ובגזרי הדין שניתנו בהליכים האחרים הנוגעים לארועי הכפר מג'ד אלכרום, כפי שנראה להלן, מלמדים על מאפיינים ייחודים לכל אחד מהתיקים ומהנאשמים, מה שמערער את הבסיס לטיעון הנוגע לאחידות הענישה.

המדינה ערערה על קולת העונש ובית המשפט המחוזי דחה את העירעור, תוך שקבע כי אומנם מדובר בעונש מקל אך הסיבות להקלה בעונש נטועות בנסיבות המיוחדות של מידת מעורבות הנאשם במעשים האלימים ונתוניו האישיים כבגיר צעיר ללא עבר פלילי ולאמור בתסקיר שירות המבחן שממנו עלה כי הארוע אינו מאפיין את אורח חייו של הנאשם (עפ"ג 33664-10-22 מדינת ישראל נ' פרחאת).

...

דווקא על בסיסם של קריטריונים אלה, ובשים לב למתחמי הענישה שנקבעו, סבורים אנו כי אין הצדקה להתערב בעונש שהוטל על המערער.

בנסיבות אלה, מאחר ונקודת המוצא היא שהתערבות ערכאת הערעור בחומרת הענישה תיעשה במקרים של סטייה ממשית ממדיניות הענישה, לא מצאנו הצדקה להתערב בגזר הדין שניתן.

על כן, אנו מורים על דחיית הערעור.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1693/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערער: אסלם אבו אחמד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בת"פ 9779-02-22 מיום 16.1.2023 שניתן על ידי כב' השופט ג' אזולאי תאריך הישיבה: י"ד בכסלו התשפ"ד (27.11.2023) בשם המערער: עו"ד שני מורן; עו"ד תום הלפרין בשם המשיבה: עו"ד אופיר ביתן ][]פסק-דין

מנגד, שימשה לחובתו העובדה כי עברו הפלילי כולל שלוש הרשעות בעבירות אלימות וכי ריצה עונשי מאסר ממושכים בפועל.

בשורה התחתונה גזר בית המשפט על המערער את העונשים הבאים: מאסר בפועל של 48 חודשים בנכוי ימי מעצר; מאסר על תנאי של 9 חודשים למשך 3 שנים שעניינו בעבירת נשק או בעבירת אלימות כלפי ממלא תפקיד כדין; קנס בסך 2,000 ש"ח; ופצוי לשוטר שלביתו נזרק רימון ההלם בגובה 10,000 ש"ח. על חומרת גזר הדין נסב העירעור שלפנינו.

" ואף אני עמדתי (עוד טרם התיקון) על החומרה היתרה שבעבירות הנשק אשר פשו באזורנו: "החזקת נשק שלא כדין מאיימת על שלום הציבור וביטחונו [...]. לנוכח הקפן המתרחב של עבירות המבוצעות בנשק, הזמינות הבלתי נסבלת של נשק בידי מי שאינו מורשה לכך, מהוה כאמור סיכון של ממש ומגבירה את הסיכון לבצוע עבירות חמורות נוספות [...] כמו גם לאסונות נוראיים. יעידו על כך ריבוי המקרים במיגזר הערבי בעת האחרונה, כאשר אזרחים תמימים – כמו ילד רך בשנים ועלמה צעירה – נפגעים ואף מוצאים את מותם בביתם-מבצרם או בגן השעשועים, כל זאת כתוצאה משימוש בנשק של אחרים. מציאות קשה זו מחייבת לנקוט ביד מחמירה כלפי מעורבים בעבירות נשק [...]. ענייננו ב'מכת מדינה' שהצורך להלחם בה על מנת להגן על הציבור, מצריך מענה הולם והטלת עונשי מאסר משמעותיים" (ע"פ 2482/22 מדינת ישראל נ' קדורה, פסקה 6 לפסק דיני (14.4.2022)).

אפנה בהקשר זה לע"פ 6702/22 מדינת ישראל נ' הייב (4.4.2023), בו נדונה עבירה שחל עליה התיקון ואשר ממחיש את חוסר הסבלנות של בית משפט זה כלפי עבירות נשק.

על כך יש לחזור ולהזכיר כי אף בגזירת הדין בתוך המיתחם שיקול דעתה של הערכאה הדיונית הוא רחב ואין דרכו של בית משפט זה ברגיל להתערב בו. למעלה מן הצורך נוסיף, כי במקרה זה אמנם קיימות נסיבות לקולא בעיניינו של המערער, אך אלה נשקלו על ידי בית המשפט קמא ומכל מקום מולן יש לשקול גם את עברו הפלילי הבלתי מבוטל של המערער.

...

רק שניים מפסקי הדין עסקו בעבירות שבוצעו לאחר פרסום התיקון: בת"פ 38883-05-22 מדינת ישראל נ' סרקיה (2.1.2023) נקבע מתחם ענישה של 36-18 חודשי מאסר בפועל בעקבות השלכת רימון הלם על בית פרטי, ובסופו של דבר נגזרו על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים; ובת"פ 16760-09-22 (מחוזי חי') מדינת ישראל נ' גבריאלי (25.1.2023) נקבע רף ענישה של 36-16 חודשי מאסר בפועל, לאחר שהנאשם השליך רימון הלם יחד עם אחרים על ביתו של המתלונן.

לאחר שבחנתי את פסקי הדין האמורים, מצאתי כי אין הם מובילים לכיוון שבו מבקש לילך המערער.

אשר על כן, הערעור נדחה.

בית משפט השלום לתעבורה בירושלים ת"ד 9927-04-21 מדינת ישראל נ' שיף 29 פברואר 2024 לפני כבוד השופטת מיכל שביט בעיניין: מדינת ישראל המאשימה נפתלי צבי שיף הנאשם גזר דין

ע"פ 5516/15 פארס נעיראת נ' מדינת ישראל (נבו, 21.12.15) - נדחה עירעורו של נאשם צעיר, ללא עבר פלילי, שהורשע בעבירת הפקרה לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה ובנהיגה ללא פוליסת ביטוח, ללא אחריות לתאונה.

על אף זאת, בהיתחשב בחומרת העבירה ובכשל המוסרי שנפל בהתנהגותו מצא בית-המשפט קמא להטיל על המערער מאסר בכליאה דוקא ולא בעבודות שירות וגזר עליו מאסר בפועל של 7 חודשים, מאסר מותנה של 8 חודשים למשך 3 שנים, פסילה למשך 40 חודשים, פסילה על תנאי ופיצויים להולך הרגל שניפגע בתאונה ונגרמו לו חבלות של ממש.

במהלך הליך העירעור עבר הנאשם שקום ממושך ומשמעותי, שכלל גמילה, שינוי דפוסי היתנהגות בעייתיים והבעת חרטה.

גילו הצעיר, תשע עשרה שנה וחצי, במועד ביצוע העבירה והתרשמות שירות המבחן כי גילו הצעיר וחוסר ניסיונו עמדו ברקע מעשיו.

...

בעניין זה מאמצת אני, אף אם באופן חלקי, את המלצת שירות המבחן לגזירת מאסר בעבודות שירות, הגם שאינני מקבלת את המלצתו להטלת תקופת מאסר קצרה, זאת בשים לב לחומרת המעשה ולעובדות שנזקפו לחובת הנאשם.

לא שוכנעתי בקיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות את קיצור תקופת הפסילה.

בהתחשב בכל האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: פיצוי לקטינה נפגעת העבירה, באמצעות אפוטרופוסיה, בסך 5,000 ₪.