ערעור על גזר דין מאסר בגין עבירות סמים בצבא

השרות הצבאי נתפס בעיניו כחיובי ומשמעותי, שביגר אותו ושיפר את מיומנויותיו; אולם למרות דברים אלה, במהלך השרות, נדון המערער בבית הדין הצבאי וריצה תקופת מאסר של כחודש ימים, בגין עבירת סמים.

וביהמ"ש, למרות הצהרת המאשימה כי תעתור להטיל על המערער עונש של מאסר בפועל, נעתר לבקשה והפנה את המערער לממונה על עבודות השרות, על מנת שיבדוק את מידת התאמתו לריצוי עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות, תוך ההדגשה כי אין בכך "כדי לטעת צפייה מצד מי מהצדדים באשר לעונש הסופי שיוטל". בחווה"ד מיום 10.05.21, נמצא כי המערער מתאים לעבודות שירות ללא כל מיגבלה, וכי הוא שולל שימוש בסמים, צריכת אלכוהול או הימורים.

גזר הדין ביהמ"ש עמד בגזר דינו על עקרונותיו של תיקון 113 לחוק העונשין ובעקבותיהם מצא כי יש לקבוע מיתחם נפרד לכל אחד מהאישומים; הדגיש את הערכים המוגנים שנפגעו (פגיעה בשלום הציבור ובריאותו, ופגיעה משמעותית במירקם חיי החברה עקב פעילות עבריינית נלווית); עמד על הגישה העונשית המחמירה בתחום הסמים ועל שקולי ההרתעה והגמול המהוים חלק בלתי נפרד ממנה; עמד על ההכרח להלחם מלחמת חורמה בנגע הסמים ובמערך הפצתם; סקר פסיקה עניפה של הערכאות השונות ביחס לכל אחד מהאישומים, וציין בהתאם כי בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית (האישומים הראשון והשלישי) הענישה נעה בין 6 חודשי עבודות שירות ועד 16 חודשי מאסר בפועל, ובעבירות של סחר בסמים (האישום השני) הענישה נעה בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל; כנסיבות הקשורות בבצוע העבירות, מנה ביהמ"ש את חלקו המרכזי של המערער בבצוע העבירות, את התיכנון המוקדם הנלמד מהקף הסמים שהוחזקו בביתו וסוגי הסמים (הגם שאינם נמנים על הסמים הקשים); קבע "מיתחם עונש כולל" אשר נע בין 12 חודשי מאסר ל-24 חודשי מאסר בפועל; ציין, כי אין שיקולים המצדיקים סטייה ממיתחם העונש; שקל את הנימוקים לזכותו של המערער (כגון לקיחת האחריות, גילו הצעיר, נסיבות חייו הקשות, היציבות שהפגין בחייו למרות הקשיים ומחויבותו למשפחתו); אך גם ציין את הנסיבות לחומרה (כגון שקולי הרתעה בשים לב לחומרת העבירות, העבר הפלילי, הסרוב לטפול, הערכת שירות המבחן כי ניסה לזייף בדיקת שתן והתרשמותו כי ישתמש בסמים ויבצע עבירות דומות בעתיק ללא טפול); קבע כי ניתן להסתפק ברף התחתון של הענישה; ודן את המערער ל-12 חודשי מאסר בפועל ולעונשים נלווים כמצוין לעיל.

...

בעניין זה ציין ביהמ"ש קמא, בסעיף 22 לגזר דינו, כי "סם MDMA אינו נמנה על הסמים ה"קלים", בניגוד לסמים מסוג קנבוס וחשיש, ועל כל פנים, סבורני, כי לעניין הפגיעה, לא נכון להבחין בין "סמים קשים" ל"סמים קלים", שתוצאת השימוש בהם וההתמכרות אליהם אף הן קשות, ארוכות טווח, רחבות היקף, חורגות מעניינו של אדם אחד, ונוגעות לכלל החברה".

ואכן, הסיפא לאמור בסעיף זה מקובלת עלינו, ובאשר לרישא, אין לנו אלא להפנות לפסק דינו של כב' השופט אלרון ברע"פ 8759/21 אלעד קסלר נ' מדינת ישראל (מיום ‏23.12.2021), שם פסק, כי "כפי שמוגדר בפקודה, סם הקנבוס הוא סם מסוכן, והוראת המחוקק לעניין זה היא הדין הנוהג והמחייב. כל עוד לא נקבע אחרת, התפיסה לפיה קנבוס הוא בגדר "סם קל" ודינו שונה מדינם של סמים אחרים נעדרת אחיזה בדין, ואין בה כדי לבטל את החזקה הקבועה בפקודה".

לאור האמור לעיל, הערעור נדחה.

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט דוד גבאי ריכטר) מיום 16.2.20 בת"פ 22531-05-19.

המשיב נדון ל – 400 שעות של"צ, 8 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים, חודש מאסר על תנאי בגין עבירת עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים, קנס בסך 5,000 ₪, צו מבחן למשך 12 חודשים, התחייבות עצמית בסך 5,000 ₪ ופסילה מותנית של רישיון הנהיגה.

טענות הצדדים המערערת עותרת להחמרת עונשו של המשיב וטוענת כי גזר הדין אינו מייחס את החומרה הראויה והמתבקשת לעבירות בהן הורשע.

למרות קשייו, המשיב שירת שירות מלא בצה"ל, עבד ועובד באופן מסודר, עובר הליך שקום משמעותי ומטופל באופן עצמאי בבעיה פוסט טראומתית ממנה הוא סובל.

...

על כן, הערעור נדחה.

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט י' שמעוני) מיום 12.5.19 בת"פ 4788-09-15.

כללי המערער הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן בגידול סמים ובהחזקת נשק ונדון לשישה חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירה לפי סעיף 144 לחוק העונשין או עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים למעט החזקה לצריכה עצמית, וחודשיים מאסר על תנאי בגין עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית או כלים לפי פקודת הסמים המסוכנים.

בשנת 1997, במהלך שרותו הצבאי של המערער ובעת שהיה בחופשה בירושלים, נכח בפיגוע קשה שהתרחש במרכז ירושלים ונרתם לפינוי פצועים וגוויות מהמקום.

ב"כ המשיבה טענה כי גזר הדין אינו חורג באופן קצוני ממיתחם הסבירות ואין להתערב בו. גזר הדין מפורט ומנומק.

...

המאשימה ביקשה ללכת לקראת המערער אך המערער לא שיתף בסופו של דבר פעולה עם שירות המבחן, ולמרות זאת עמדת המאשימה הייתה מקלה והסכימה לעבודות שירות, להן המערער לא נמצא מתאים.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"פ 46366-09-19 מדינת ישראל נ' מוסא(עציר) תיק חצוני: 293223/2019 בפני כבוד השופט **** פיש מאשימה מדינת ישראל נאשם עומר מוסא (עציר) בשם המאשימה – עו"ד בני פסקל בשם הנאשם – עו"ד תומר נווה ועו"ד שלומי שרון גזר דין

נטען כי דובר בתיק נוסף במסגרת אותה הפרשה שם נגזרו על נאשם 1 בכתב האישום 6 שנות מאסר בפועל בגין הרשעתו בחמש עבירות סחר בסם מסוכן, שלוש עבירות הספקת סם מסוכן וחמש עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

המדינה הוסיפה והפנתה לע"פ 4522/18 בנימין אסאבן נ' מדינת ישראל (11.11.18) שם דובר בנאשם שנגזר דינו ל-6 שנות מאסר בפועל לאחר שהורשע בריבוי עבירות של סחר בסם ועבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית.

הערכאה הדיונית גזרה על המערער 4 שנות מאסר.

באותו מקרה נקבע שהמתחם על כמות כפולה של סמים הוא חמש וחצי עד שבע וחצי שנים והוטלו 6 שנות מאסר, משכך ברי שהענישה במקרה דנן בגין עבירות הסמים צריכה להיות נמוכה מ-6 שנים.

באותו מקרה נאשם 1 ששירת כחייל צה"ל ביצע יחד עם נאשם 2 עיסקאות למכירת שלושה תתי מקלע, אקדח, אבזרי נשק ותחמושת, זאת בשלוש הזדמנויות שונות.

...

בסופו של דבר הסוכן סירב לרכוש את אמצעי הלחימה במחיר זה. בהמשך היום הנאשם והסוכן שוחחו לגבי העסקה והסוכן ביקש מהנאשם לדבר עם האחר על מנת שיוריד במחיר.

בכל הנוגע להשפעת העונש על משפחתו של הנאשם יצוין שלאור חומרת העבירות שביצע הנאשם אין מנוס מהטלת ענישה שתוביל לפגיעה במשפחתו כך או אחרת.

אני מורה על חילוט 7,900 ₪ לטובת קרן חילוט סמים, וזאת בעבור רכב המאזדה שנתפס ונמכר היות ושימש או נועד לשמש כאמצעי לביצוע העבירה או שימוש או נועד לשמש כדי לאפשר ביצוע העבירה או שהושג במישרין או בעקיפין כשכר עבירה או כתוצאה מביצוע העבירה או שיועד לכך או נועד לשמש כאמצעי לביצוע העבירה או שימוש או נועד לשמש כדי לאפשר ביצוע העבירה.

גזר הדין המערערים הורשעו בעובדות כתב האישום המתוקן, על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון, אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש.

בנוסף, בית המשפט המחוזי גזר על כל אחד ממערערים אלו, 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירת סמים מסוג "פשע", למשך 3 שנים; וקנס בסך 50,000 ש"ח. טענות הצדדים בעירעור לטענת המערערים 4-1, בית המשפט קמא שגה בגזר דינו, משהחמיר עימם מבלי שהתחשב במידת הסיוע של כל אחד מהמסייעים באופן פרטני, בייחוד לנוכח העובדה שסייעו נקודתית בהקמת מעבדת הסמים אך לא "בעיניין הגידול דה פקטו" כלשונם.

לטענת המערער 6, בית המשפט קמא שגה והחמיר בעונשו על אף חלקו היחסי בבצוע העבירה בה "סייע בדרך שאינה מטריאלית לבצוע העבירה של גידול סם" כלשונו; המלצת שירות המבחן בעיניינו להטלת עונש שקומי במסגרת טיפולית; ונסיבותיו האישיות ובכללן שרותו הצבאי והיותו אב לשני קטינים.

תסקירי שירות המבחן המעודכנים לקראת הדיון, הוגשו תסקירי שירות מבחן עדכניים בעיניינם של המערערים, מהם עולה כי המערער 1 "מבקר" את היתנהלותו במעשה העבירה, מפיק תועלת מהליך טפולי בו הוא לוקח חלק, והמשך הישתתפותו תצמצם את הסיכון בהישנות היתנהגות עבריינית מצידו; המערער 2 הורתע מההליך נגדו באופן שמפחית את הסיכון להישנות עבירות דומות, ולצד מעורבותו החוזרת בפלילים, ניכרת "התמתנות בהרשעותיו" במהלך השנים; המערער 3 הביע חרטה ולקח אחריות על המעשים, הביע את נכונותו להישתלב בהליך טפולי, וניכר כי הוא עשוי להיתרם מהליך שכזה; המערער 4 הביע חרטה על המעשים אך מצמצם אותם בבחינתם בדיעבד, ומעוניין בחלופה שיקומית בשל מוטיבציה להיטיב את מצבו המשפטי; המערער 5 נעדר הרשעות קודמות, בעל סיכון נמוך להישנות היתנהגות עבריינית, ומצוי בהליך טפולי מתמשך של ניהול שגרת חיים תקינה; המערער 6 פנה לפני כשנה לטפול, סיים לבצע צו של"צ בשל עבירה אחרת, ולמעשה ביצע את העבירה מושא העירעור תוך כדי היותו במסגרת פיקוחית בשירות המבחן.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי היטב את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור בעניינם של המערערים 2 ו-6-4 להידחות.

כאמור, מדובר במעבדה גדולה, בה נתפסו בסופו של דבר 790 שתילי קנבוס לצד עלי קנבוס מיובשים במשקל כולל של 82.458 ק"ג המוערכים בשווי של כ-4 מיליון ש"ח. כמות משמעותית כזו של סם מסוג קנבוס עוברת במהירות מיד ליד ברחובות ישראל, ומסבה נזק – ישיר או עקיף – לכל אשר נקרה בדרכה.

אשר על כן, אני סבור כי בשלב זה נכון יהיה להפנות את המערערים 1 ו-3 לממונה על עבודות השירות על מנת לבחון את התאמתם לביצוע עבודות שירות.