מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על גזר דין בעבירות שוחד, סיוע להפצת מחלה ושיבוש משפט

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקש הורשע, על פי הודאתו בהסדר טיעון, במספר עבירות של מתן שוחד (סעיף 291 לחוק העונשין, התשל"ז-1977) (להלן: חוק העונשין)); מספר עבירות של סיוע לעשיית מעשה העלול להפיץ מחלה (סעיף 218 בנסיבות סעיף 31 לחוק העונשין); נהיגה בפזיזות ורשלנות (338(א)(1) לחוק העונשין) ושיבוש מהלכי משפט (סעיף 244 לחוק העונשין).
המבקש הגיש ערעור על גזר הדין, ועימו בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר, היא הבקשה שלפניי.
...
מנגד, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה.
לאחר שעיינתי בבקשה, בגזר דינו של בית המשפט המחוזי ובנימוקי הערעור שהגיש המבקש, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
(ראו: ע"פ 5149/12 פלוני נ' מדינת ישראל (5.7.2012); ע"פ 5152/12 דסוקי נ' מדינת ישראל (5.7.2012)) משכך, ומבלי להביע עמדה באשר לסיכויי הערעור, הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בתי משפט בית המשפט המחוזי ירושלים ת"פ 34088-10-11 לפני כב' השופטת רבקה פרידמן-פלדמן 28 אפריל 2015 בעיניין: מדינת ישראל ע"י עו"ד נעם עוזיאל – ממונה על פשיעה כלכלית בפרקליטות מחוז תל אביב (מסוי וכלכלה) המאשימה נ ג ד ליאור מי רז ע"י ב"כ עו"ד אשר אוחיון הנאשם גזר דין
המאשימה הפניתה לפסקי דין נוספים שקראו להחמרה בעונשם של אלו המבצעים את עבירת השוחד: ע"פ 766/07 כהן נ' מדינת ישראל (19.11.07) – המערער, אחראי משמרת של צוות מאבטחים בלישכת מינהל האוכלוסין של משרד הפנים במזרח ירושלים, הכניס ללשכה אנשים ללא תור תמורת טובות הנאה) הורשע בקבלת שוחד ובהטרדה באמצעות מכשיר בזק ונגזרו עליו 4 שנות מאסר בפועל.
ע"פ 9145/11 מרעי נ' מדינת ישראל (1.5.13) – מפקד מחסום אל-גי'ב, הורשע בעבירות של לקיחת שוחד, הפרת אמונים ועשיית מעשה העלול להפיץ מחלות.
משביצע הנאשם את העבירות תוך סיוע לגורמים עבריניים, הרי שמחק כל תרומה, אם הייתה כזו.
ת"פ (שלום באר שבע) 5787/08, מדינת ישראל נ' רמי פרחן ואח' (15.7.11) – בגין שבוש הליכי משפט ומתן שוחד נגזרו על הנאשמים 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.
...
בהתחשב במכלול השיקולים כמפורט לעיל, לאור מהות העבירות ונסיבותיהן ובהתחשב בפסיקה הנוהגת בעבירות דומות, אני קובעת את מתחם הענישה במקרה זה בין 10 לבין 40 חודשי מאסר בפועל.
לאור האמור לעיל אני דנה את הנאשם כמפורט להלן: מאסר של 10 חודשים, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם בתיק זה. מאסר על-תנאי של 8 חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך 3 שנים על סעיפי החוק בהם הורשע.
אני מורה על חילוט סכום השוחד שנתפס אצל הנאשם, בסך 8,740 ₪.

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ההרשעה החמישית היא מיום 8.11.2017 בגין הפצת טובין לשם מסחר לפי סעיף 60(א)(3) של פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972, והמשיב נדון ל-6 חודשי מאסר שהתאפשר לו לרצותן בעבודות שירות וכן עונשים נלווים.
בגזר-דינו ציין בית משפט קמא, כי מידת הפגיעה של המשיב בערך החברתי היא בינונית הואיל ומחד גיסא הפקיר אדם שניפגע על ידו ובנוסף ביצע עבירה של שבוש מהלכי משפט משהחליף את שמשת הרכב שנסדקה במהלך התאונה, ומאידך גיסא, ומבלי להקל מחומרת העבירה, בוצעה ההפקרה במקום בו היו עדים אחרים ואנשים אחרים שיכלו לסייע לאותו נפגע וכפועל יוצא מכך מידת הסיכון לגופו ולחייו של הנפגע הייתה פחותה.
עוד העיר בית-המשפט קמא, כי נפגע העבירה ניחבל בידו השמאלית ובכף רגלו השמאלית, טופל בבית החולים ושוחרר באותו יום, והגם שאין מדובר בנזק גופני חמור, הרי פוטנציאל הנזק שעלול היה להגרם כתוצאה מעבירות אלה הוא קטלני ובנס לא נגרם לנפגע נזק חמור יותר.
לאחר שנתנו דעתנו לכתב האישום שהגישה המדינה כנגד המשיב, להכרעת הדין של בית משפט קמא, לפרוטוקול ישיבת הטיעונים לעונש בפני בית משפט קמא מיום 15.2.21, לתסקירי שירות המבחן, למרשם הפלילי, למרשם התעבורתי, לגזר הדין, להודעת העירעור על נימוקיה, לאישורי המוסד לביטוח לאומי ולמסמך הרפואי שהוגשו לעיוננו בישיבת 09.09.21, לטיעוניהם של באי כוח שני הצדדים בפנינו, ולפסיקה הרלוואנטית, מסקנתנו היא שדין ערעור המדינה להיתקבל.
לאחר מתן גזר הדין פנה שירות המבחן בבקשת הבהרה לבית משפט קמא, אשר ציין בהחלטתו מיום 2.5.21, כי בהתאם לסעיף 51ג(ג) של חוק העונשין, תקבע לכל עובד שירות שנגזרו עליו עבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים תכנית לווי ושקום על ידי קצין מבחן ומכיוון שעל המשיב נגזרו שמונה חודשי עבודות שירות זכאי הוא לפי החוק לתכנית לווי ושקום על ידי קצין מבחן.
...
בית משפט קמא הגיע למסקנה, שיש בנסיבות אלה להביא לחריגה מן הענישה ההולמת ולהטיל על המשיב ענישה בעבודות שירות, לצד עונשים נלווים, וכי פסילת רישיון הנהיגה תחרוג ממתחם הענישה ההולם שנקבע לרכיב זה. לנוכח האמור, הטיל בית משפט קמא על המשיב את העונשים שפירטנו בפתח דברינו.
התוצאה מכל האמור לעיל היא שאנו מקבלים את ערעור המדינה ומורים כדלקמן: אנו פוסלים את המשיב מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 20 (עשרים) חודשים חלף התקופה שקבע בית-המשפט קמא בגזר-דינו.
אנו מחייבים את המשיב לפצות את נפגע העבירה בסכום של 2,500 ₪, וזאת בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 500 ₪ כל אחד, שיבוצעו לקופת בית משפט השלום בחיפה החל מיום 20.10.21 וכך הלאה ב-20 לכל חודש עד לסילוק המלא והסופי.
בכל הנוגע לתקופת פסילת רישיון הנהיגה על-תנאי – אנו מקבלים את ערעור המדינה ופוסלים את המשיב מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 (שנים -עשר) חודשים למשך שלוש שנים מהיום, וזאת ככל שיבצע המשיב עבירה של הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א (על כל סעיפי המשנה שבה) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, ויורשע בה. כמו-כן, פוסלים אנו את המשיב מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 (שישה) חודשים למשך 3 שנים מהיום, וזאת ככל שיבצע עבירה של נהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, ויורשע בה. על הסנגור, עו"ד עמיקם שוחט, להסביר למשיב את משמעות עונש פסילת רישיון הנהיגה על-תנאי, כפי שהורינו בס"ק 5 דלעיל, ואת התוצאה שתהא, למקרה של הפרת התנאים על ידי המשיב, והצורך בהפעלתם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

עירעורו של הנאשם נסוב סביב הטענה של השהוי בהגשת כתב האישום אך בית המשפט קבע כי משקלה של נסיבה זו נילקח בחשבון במסגרת גזר הדין וכי אילמלא נסיבה זו עונשו של הנאשם היה חמור יותר.
המתווכים באותה פרשה נדונו ל-10 חודשי מאסר בפועל; עפ"ג (מחוזי-חי') 8526-02-14 סטרובינסקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3.4.2014) בו דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של נאשמת שהורשעה ב-27 אישומים הפרוסים ב-11 עבירות שוחד, 20 עבירות של קשירת קשר לפשע, 7 עבירות של קבלת דבר במירמה, 14 עבירות של סיוע בקבלת דבר במירמה, 19 עבירות של רישום כוזב במסמכים, 26 עבירות של הפרת אמונים ועבירה של הדחה בחקירה והותיר על כנו עונש מאסר של 36 חודשי מאסר.
לעניין פסיקה בעבירות שוחד ובעבירות דומות שנעברו על-ידי עובדי ציבור שלא החזיקו במשרה בכירה ביותר ראו למשל: עניין עשור בו דן בית המשפט העליון בארבעה ערעורים של ארבע נאשמות שהורשעו בעבירות של קבלת שוחד והפרת אמונים במסגרת תפקידן בשירות המזון הארצי במשרד הבריאות, ואשר ערערו על חומרת העונש שהוטל עליהן.
ב"כ אשמת 2 צרף את: ת"פ (מחוזי-ב"ש) 42703-06-16 מדינת ישראל נ' גבאי ואח' (פורסם בנבו, 4.7.2017) גזר בית המשפט המחוזי על נאשמים שהורשעו בעבירות של מתן שוחד ונאשם 3 הורשע בנוסף בעבירה של שבוש מהלכי משפט, עונש של 6 חודשי מאסר שחציו לריצוי בפועל וחציו לריצוי בעבודות שירות לנאשם 1, 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לנאשם 2 ו-4 חודשי אסר לריצוי בעבודות שירות לנאשם 3.
בשונה מענייננו מדובר בעבירה שונה וקלה יותר של מתן שוחד; ת"פ (מחוזי-מרכז) 15314-04-13 מדינת ישראל נ' חוסיין נשאת (פורסם בנבו, 14.10.2013) בו גזר בית המשפט המחוזי על נאשם שהורשע בעבירות של תיווך לשוחד, עשיית מעשה שעלול להפיץ מחלה ושיווק ביצים שלא כדין עונש של 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
...
לעניין זה ראו למשל ע"פ 6564/04 סטויה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.10.2014): "השיקול המרכזי בענישתן של עבירות מסוג זה הוא הרתעתם של עובדי ציבור אחרים מפני ביצוע עבירות דומות, ושיקול זה אכן מחייב, כפי שכבר צוין, להעניש על ביצוען של עבירות מסוג זה בעונש מאסר שיש עמו כליאה בפועל"; ובע"פ 3609/14 מדינת ישראל נ' עדי אלסין (פורסם בנבו, 20.10.2014), פסקה א' לפסק דינו של השופט רובינשטיין: "ייאמר בקול צלול, עבירת השוחד-המטילה רקב מצחין בשירות הציבורי ומדרדרת אותו למדרגת עולם שלישי שמדינת ישראל אסור לה ליפול אליה – צריכה להיענש במאסר מאחורי סורג ובריח"; ובעניין בר-זיו פסקה 21: "הלכה פסוקה היא כי בענישה בגין עבירות שוחד, יש להעניק מעמד בכורה לאינטרס הציבורי על פני שיקולים אחרים, ואין לחרוג ממדיניות הענישה המחמירה הכוללת מאסר מאחורי סורג ובריח, לרבות משיקולי שיקום". לסיכום אומר זאת.
מן הצד השני, הודאת הנאשמים במיוחס להם בשלב מוקדם מאוד (בדיון הראשון), אופי המתת והיקפו, נסיבותיהם האישיות לרבות מצבם הרפואי-נפשי, לצד הסכמתם המוקדמת לשאת בקנס ממשי, הובילוני למסקנה לפיה אין למצות עימם את מלוא חומרת הדין.
21 לאור כל האמור אני גוזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: א. 7 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי המעצר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הנאשם העקרי, הוא הנאשם מס' 1, הורשע גם הוא על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בשש עבירות של לקיחת שוחד, שמונה עבירות של מירמה והפרת אמונים, בעבירה של סיוע לעבירה לפי חוק הכניסה לישראל, שלוש עבירות של הברחת טובין, שבוש מהלכי משפט וסיוע לעשיית מעשה העשוי להפיץ מחלה ונידון, בין היתר, למאסר בפועל למשך 40 חודש.
הצדדים רשאים לערער על גזר הדין בפני בית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.
...
בהתאם לאמור בכתב האישום ובהתאם לסיכום בין השניים, במהלך שנת 2010 ובמועדים נוספים שאינם ידועים למאשימה, פעלו הנאשמים 1 ו- 3 יחדיו במטרה להחדיר משאיות לשטחי ישראל ללא בדיקה .
בשים לב לכך ולאחר ששמעתי דבריהם של ב"כ המאשימה ושל ב"כ הנאשם ועיינתי בתסקיר שירות המבחן, מוטל בזה על הנאשם עונש כדלקמן: מאסר לתקופה של 16 חודש, בניכוי ימי מעצרו מיום 31.8.10 עד 5.9.10 קנס בסך 2,500 ₪ או מאסר תחתיו למשך 21 יום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו