ערעור על גזר דין בעבירות קשירת קשר ומתן שוחד

עירעורו של הנאשם נסוב סביב הטענה של השהוי בהגשת כתב האישום אך בית המשפט קבע כי משקלה של נסיבה זו נילקח בחשבון במסגרת גזר הדין וכי אילמלא נסיבה זו עונשו של הנאשם היה חמור יותר.

המתווכים באותה פרשה נדונו ל-10 חודשי מאסר בפועל; עפ"ג (מחוזי-חי') 8526-02-14 סטרובינסקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3.4.2014) בו דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של נאשמת שהורשעה ב-27 אישומים הפרוסים ב-11 עבירות שוחד, 20 עבירות של קשירת קשר לפשע, 7 עבירות של קבלת דבר במירמה, 14 עבירות של סיוע בקבלת דבר במירמה, 19 עבירות של רישום כוזב במסמכים, 26 עבירות של הפרת אמונים ועבירה של הדחה בחקירה והותיר על כנו עונש מאסר של 36 חודשי מאסר.

לעניין פסיקה בעבירות שוחד ובעבירות דומות שנעברו על-ידי עובדי ציבור שלא החזיקו במשרה בכירה ביותר ראו למשל: עניין עשור בו דן בית המשפט העליון בארבעה ערעורים של ארבע נאשמות שהורשעו בעבירות של קבלת שוחד והפרת אמונים במסגרת תפקידן בשירות המזון הארצי במשרד הבריאות, ואשר ערערו על חומרת העונש שהוטל עליהן.

סעיף 295(א) לחוק העונשין משווה את חומרת המעשים של המתווך לשוחד לזה שלוקח שוחד: "המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת לתת שוחד - דינו כאילו היה לוקח שוחד". מעבר לאמור, סבורני כי בעניינינו הנסיבה המחמירה של היות נאשם 1 "עובד ציבור" על החובות המוטלות עליו כנגזר מכך "מתקזזת" עם כך שנאשמת 2 עברה עבירות רבות יותר, הייתה פעילה ביותר ביזום, תיכנון וההוצאה לפועל של העבירות וקיבלה מתת גדול יותר, בכסף ובמתנות.

...

לעניין זה ראו למשל ע"פ 6564/04 סטויה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.10.2014): "השיקול המרכזי בענישתן של עבירות מסוג זה הוא הרתעתם של עובדי ציבור אחרים מפני ביצוע עבירות דומות, ושיקול זה אכן מחייב, כפי שכבר צוין, להעניש על ביצוען של עבירות מסוג זה בעונש מאסר שיש עמו כליאה בפועל"; ובע"פ 3609/14 מדינת ישראל נ' עדי אלסין (פורסם בנבו, 20.10.2014), פסקה א' לפסק דינו של השופט רובינשטיין: "ייאמר בקול צלול, עבירת השוחד-המטילה רקב מצחין בשירות הציבורי ומדרדרת אותו למדרגת עולם שלישי שמדינת ישראל אסור לה ליפול אליה – צריכה להיענש במאסר מאחורי סורג ובריח"; ובעניין בר-זיו פסקה 21: "הלכה פסוקה היא כי בענישה בגין עבירות שוחד, יש להעניק מעמד בכורה לאינטרס הציבורי על פני שיקולים אחרים, ואין לחרוג ממדיניות הענישה המחמירה הכוללת מאסר מאחורי סורג ובריח, לרבות משיקולי שיקום". לסיכום אומר זאת.

מן הצד השני, הודאת הנאשמים במיוחס להם בשלב מוקדם מאוד (בדיון הראשון), אופי המתת והיקפו, נסיבותיהם האישיות לרבות מצבם הרפואי-נפשי, לצד הסכמתם המוקדמת לשאת בקנס ממשי, הובילוני למסקנה לפיה אין למצות עימם את מלוא חומרת הדין.

21 לאור כל האמור אני גוזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: א. 7 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי המעצר.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"פ 58332-09-19 מדינת ישראל נ' ניניו ואח' לפני כבוד השופט ירון לוי המאשימה מדינת ישראל הנאשם 1.רפאל ניניו גזר דין

עקרונות הצדק – לפי הטענה, יש לגזור את עונשו של הנאשם באופן יחסי לנאשם אחר בפרשה, יורם מלבסקי, שהורשע במעשים המזכירים, לפי הטענה, את מעשי הנאשם ואשר בעיניינו הומרו עבירות התיווך בשוחד שיוחסו לו בכתב האישום המקורי, לעבירות של הפרת אמונים בצוותא וקשירת קשר.

המערער הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בשלוש עבירות מתן שוחד ושלוש עבירות של קשירת קשר, בכך שנתן שוחד לבעל תפקיד ביחידת המסתננים ברשות ההגירה במשרד הפנים, בסך כולל של 20,000 ₪, על מנת שינפיק עבורו אשרות שהייה לארבעה נתינים זרים.

לאור האמור, ועל מנת להמנע מפגיעה זו, סבורני שיש ליתן לטענה זו משקל מסוים לקולה בקביעת עונשו של הנאשם, מכוח טענת ההגנה מן הצדק, הקבועה בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, מפי כב' השופט נ' הנדל בפרשת גוטסדינר: "מהו הקשר איפוא בין טענה להגנה מן הצדק ותיקון 113 לחוק העונשין? התשובה לכך כפולה – מהותית ופורמלית. במובן המהותי, יש חפיפה מסוימת בין שתי המסגרות והעניין מעיד על אחידות בתפיסה העונשית. מכאן נסיק שכשם שהגישה העונשית בשיטה הישראלית היא אינדיבידואלית, כך גם יישום טענת הגנה מן הצדק. ואולם לצד החפיפה החלקית, יש הבדלים מהותיים בין שתי המסגרות. החלת הדוקטרינה משמעותה היא, כפי שציינתי, שעוצמת הנסיבות העוטפות את רגע הארוע היא כזו שיש בה כדי להשפיע לא רק על הנסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה, אלא אף על מעשה העבירה עצמו. במובן הפורמלי, הדבר בא לידי ביטוי בכך שבעוד שההתחשבות בנסיבות העבירה שאינן קשורות בביצועה, על פי תיקון 113 לחוק העונשין, עשויה להשפיע רק על גזירת העונש בתוך המיתחם שנקבע; החלת הגנה מן הצדק עשויה להשפיע אף על קביעת מיתחם העונש עצמו, או ליתר דיוק, על נקודת ההתחלה ואף על נקודת הסוף של התוצאה העונשית" (ע"פ 7621/14 גוטסדינר נ' מדינת ישראל (1.3.17), פ' 50.

...

אין חולק שחלקו של הנאשם הוא החמור מבין הנאשמים נותני השוחד, ואלמלא ההסדרים המקלים המתוארים, לא הייתי מהסס להשית עליו עונש חמור משמעותית מזה שייגזר עליו, בסופו של דבר.

לאור האמור, בתוך מתחם העונש ההולם שנקבע ביחס לכל אחד מהאירועים, אני גוזר על הנאשם את עונשי המאסר הבאים: אירוע ראשון, מתן שוחד לפטחוב – 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל; אירוע שני, מתן שוחד לשמיט - 8 חודשי מאסר בפועל; אירוע שלישי, תיווך בשוחד – 8 חודשי מאסר בפועל; אירוע רביעי, סיוע להפרת אמונים (לבינסקי) – 5 חודשי מאסר; אירוע חמישי, סיוע להפרת אמונים (שימברג) – 5 חודשי מאסר; אירוע שישי, סיוע להפרת אמונים (עשור) – 5 חודשי מאסר; אירוע שביעי, סיוע להפרת אמונים (אור) – 4 חודשי מאסר.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 19.9.2017 ועד יום 29.7.2017.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"פ 51044-06-19 מדינת ישראל נ' אחרק ואח' בפני כבוד השופטת דנה מרשק מרום בעיניין: המאשימה מדינת ישראל – באמצעות המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה וע"י עו"ד שמעון חוג'ה הנאשמים 1. שלום אחרק 2. עומר להט (אחרק) - נדון 3. דיוק שבבי ש. בע"מ כולם על-ידי עורכי-הדין עמית חדד, נועה מילשטיין ואור פלד גזר דין (נאשמים 1 ו – 3)

ת"פ (מחוזי ב"ש) 60079-01-12 מדינת ישראל נ' עזריה [1.12.14] (הוגש על-ידי ההגנה): ברקע גזר-הדין פרשה שעניינה במתן שוחד על ידי הנאשם לעובדי ציבור בדרגים בכירים, במטרה לקדם את ענייניו מול המועצה האזורית על ידי זכייה במכרזים וקבלת כספים שלא כדין, והנאשם הורשע על-יסוד הודאתו בשתי עבירות של מתן שוחד.

עפ"ג (מחוזי י-ם) 64323-10-18 שרבתי נגד מדינת ישראל [12.3.19]: בבית-המשפט השלום, הורשע המערער על פי הודאתו בבצוע עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע ומתן שוחד.

...

עם זאת, נוכח כל המתואר לעיל, החלטתי להעמיד את רכיב המאסר בפועל ברף התחתון של המתחם שקבעתי.

לאור האמור לעיל, אני גוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן: 14 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו על-פי רישומי שב"ס. 12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירות בהן הורשע.

על החברה, הנאשמת 3, אני גוזרת קנס על סך 30,000 ₪ לתשלום עד ליום 1.7.22.

אשר למדיניות הענישה הנוהגת: כיוון שמדובר בעבירה מנהלית אשר ככלל לא מוגשים בגינה כתבי אישום, לא נימצאו במאגרים המשפטיים גזרי דין בעבירות דומות.

בשנת 2018 הורשע בקשירת קשר לפשע ומתן שוחד ונידון ל-11 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי וקנס בסך 7,000 ₪.

משנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה ובפרט לעברו הפלילי המכביד, הגעתי לכלל מסקנה שיש למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מיתחם העונש ההולם אך לא בתחתיתו, קרי, לגזור עליו מאסר בעבודות שירות בן מספר חודשים לצד מאסר על תנאי וקנס.

סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן: מאסר בן ארבעה חודשים שאותו יישא הנאשם בעבודות שירות, זאת על פי קביעת הממונה על עבודות שירות בשב"ס. הנאשם שובץ לעבודות שירות בבית אבות "בית באייר" בימים ובשעות שנקבעו בחוות הדעת.

מזכירות בית המשפט תמציא את העתק גזר דין לממונה על עבודות שירות בשב"ס. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

...

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, אני סבור שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין מאסר בן מספר חודשים בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי וקנס, ועד לשנת מאסר בצירוף מאסר על תנאי וקנס.

משנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ובפרט לעברו הפלילי המכביד, הגעתי לכלל מסקנה שיש למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם אך לא בתחתיתו, קרי, לגזור עליו מאסר בעבודות שירות בן מספר חודשים לצד מאסר על תנאי וקנס.

סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן: מאסר בן ארבעה חודשים שאותו יישא הנאשם בעבודות שירות, זאת על פי קביעת הממונה על עבודות שירות בשב"ס. הנאשם שובץ לעבודות שירות בבית אבות "בית באייר" בימים ובשעות שנקבעו בחוות הדעת.

בית משפט השלום ברמלה ת"פ 9730-10-22 מדינת ישראל נ' עואודה(עציר) 29 מרץ 2023 לפני כבוד השופטת אילה אורן המאשימה מדינת ישראל הנאשם חליל עואודה (עציר) גזר דין

הוא הורשע בשתי עבירות של קשירת קשר לפשע, שלוש עבירות של מתן שוחד, ועבירה של איסור פעולה ברכוש למטרות טירור.

בית המשפט המחוזי קבע מיתחם ענישה של בין 25 ל-50 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל ו-10 חודשי מאסר על-תנאי (בטרם תיקון פקודת בתי הסוהר, אשר קבע החמרה ממשית בענישה בעבירה זו).

זכות ערעור לבית המשפט מחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים.

...

בהתחשב בעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים ובפסיקה הנוהגת, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 16 חודשים, מיום מעצרו 19.9.2022.