ערעור על גזר דין בעבירות יידוי בקבוק תבערה וסיוע לתקיפה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5300/16 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט א' שהם כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אסאלם נגאר ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 19.5.2016, בת"פ 20811-11-15, שניתן על-ידי כבוד השופט ד' טפרברג תאריך הישיבה: ד' בטבת התשע"ז (2.1.2017) בשם המערערת: עו"ד עידית פרג'ון בשם המשיב: עו"ד סעיד גאליה פסק-דין

המשיב, יליד 5.3.1997, תושב שכונת ראס אל עמוד במזרח ירושלים, הורשע, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות אלה: ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1), (2) בצרוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (3 עבירות); ייצור נשק, לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין; נשיאת נשק, לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין (2 עבירות); חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(2) לחוק העונשין (2 עבירות); יידוי אבן לעבר כלי תחבורה, לפי סעיף 332א(א) לחוק העונשין; והתפרעות, לפי סעיף 152 לחוק העונשין.

לגישת המערערת, תוספת של שני חודשי מאסר בלבד, למי שהורשע בשני אירועים נוספים של השלכת בקבוקי תבערה, אינה משרתת את האנטרס הצבורי, ואין בה כדי לסייע "למלחמה חסרת פשרות בתופעת השלכת בקבוקי התבערה". לבסוף נטען, כי שירות המבחן התרשם כי המשיב מביע חרטה מילולית בלבד ומתקשה לבחון את הפוטנציאל הפוגעני שבהתנהגותו, ומסיבה זו העריך שירות המבחן כי קיים סיכון להישנות היתנהגות דומה בעתיד מצדו של המשיב, והמליץ להטיל עליו עונש מרתיע.

האח נדון ל-28 חודשי מאסר לריצוי בפועל וערעורו נדחה, תוך שנאמר בפסק דינו של בית משפט זה, כי "הנסיבות אמנם אינן מן החמורות ביותר, אך בהחלט מצדיקות את העונש שהוטל על המערער, בשים לב לענישה המקובלת בפסיקה בעבירות הללו". המערערת תוהה, כיצד ניתן להצדיק את עונשו של המשיב, אשר מלבד מעורבותו ביידוי האבנים, כמו אחיו, הורשע גם בייצור והשלכת בקבוקי תבערה בשתי הזדמנויות נוספות.

אין שינוי ביתר חלקי גזר הדין.

...

בנסיבות אלה, הננו סבורים כי יש לקבל את הערעור ולהחמיר בעונשו של המשיב.

עם זאת, החלטנו שלא למצות עמו את הדין כפי שראוי היה לעשות, הן משום שערכאת הערעור אינה נוהגת למצות את מלוא חומרת הדין, משמתקבל ערעור תביעה, והן בשל הנסיבות המקלות שפורטו על ידי בית משפט קמא, ובראשן נכונותו של המשיב לשתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק ולהעיד במשפטם של חבריו.

סוף דבר, הערעור מתקבל ולעונש המאסר שהושת על המשיב יתווספו 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל, כך שעליו לרצות 40 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7517/15 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. מוחמד עביד 2. אבראהים דרבאס 3. מוחמד עליאן 4. ווליד עליאן ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 40011-04-14 מיום 21.09.2015 שניתן על-ידי השופט א' רומנוב תאריך הישיבה: א' באדר התשע"ו (10.02.2016) בשם המערערת: עו"ד עילית מידן בשם המשיב 1: עו"ד עאטף פרחאת בשם המשיב 2: עו"ד ריאד סוואעד בשם המשיב 3: עו"ד מוחמד ענבאסה בשם המשיב 4: עו"ד מוחמד מחמוד פסק-דין

השופט נ' סולברג: במוקד העירעור – העונש הראוי לבני חבורה שקשרו קשר ליידות אבנים ובקבוקי תבערה לעבר מטרות ישראליות ויהודיות בהר הצופים ובגבעה הצרפתית; וביצעו את זממם כלפי כלי רכב של כוחות הביטחון וכלי רכב בחניון האוניברסיטה, הבסיס הצבאי "עופרית", בית כנסת, מתנ"ס ועוד.

העבירות המשיב 1 הורשע בכל שמונת האישומים: בייצור נשק (5 עבירות), בחבלה בכוונה מחמירה (4 עבירות), בהצתה (3 עבירות), בניסיון הצתה, בחבלה לרכב במזיד, ובניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות; המשיב 2 הורשע בייצור נשק (4 עבירות), בחבלה בכוונה מחמירה (3 עבירות), בהצתה, בחבלה לרכב במזיד, ובנסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות; המשיב 3 הורשע בייצור נשק (2 עבירות), ובחבלה בכוונה מחמירה (2 עבירות); המשיב 4 הורשע בייצור נשק (3 עבירות), בחבלה בכוונה מחמירה (2 עבירות), בהצתה (4 עבירות), בניסיון הצתה, בחבלה לרכב במזיד, בנסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ובנשיאת נשק.

בשיקולי הענישה ציין בית המשפט המחוזי את החומרה הרבה שבביצוע העבירות הנדונות – השלכת בקבוקי תבערה על רקע אידיאולוגי, והסכנה הרבה שבהתלקחותם – לגוף ולרכוש.

ב"כ המערערת הפניתה לגזרי דין שבהם הוטלו עונשים חמורים במידה ניכרת מאלו שבכאן, ומכל מקום ציינה כי הגיעה העת להעלות את רף הענישה כאשר מדובר ביידוי בקב"תים על רקע אידיאולוגי, לבטח כך כשמדובר ביידוי בקת"בים לעבר עוברי אורח שאינם נמנים על כוחות הביטחון ואינם מצויידים באמצעי מגן.

על מערכת המשפט מוטלת החובה לתרום את תרומתה ולסייע במיגור התופעה.

...

אין מנוס מכך ששיקולים לקולה נסוגים בכגון דא. פסק דין זה מטרתו הרתעה, ומכאן ההחמרה ההכרחית.

עוד בצד החומרה עמד בית המשפט על כך שלמעשי המערער קדם תיכנון; כי הוא הכין 8 בקבוקי תבערה לצורך השלכתם על רכבים של אזרחים לשם פגיעה בהם; כי הוא ביצע את המעשים לבד ואף ניסה לשדל את קרוב משפחתו הקטין לסייע לו; ובפרט את הנזק שהיה עלול להגרם מבצוע העבירות כלפי המתלוננים וכלפי אזרחי ישראל בכלל.

אשר להרשעה בניסיון חטיפה – בעיניין סטרוק (ע"פ 3578/11 סטרוק נ' מדינת ישראל (13.8.2012)) הורשע המערער בכך שתקף והכה מתלונן פלסטינאי, כפת אותו וחטף אותו ממקום המצאו.

המערער נדון ל-4 שנות מאסר בפועל וערעורו על גזר הדין נדחה על ידי בית משפט זה. יוער כי נאשמים אחרים בפרשה, אשר נטלו חלק משמעותי יותר בבצוע העבירות, נדונו ל-8 שנות מאסר ומחצה (ע"פ 4896/09 בוטביקה נ' מדינת ישראל (21.2.2011); ע"פ 5136/08 מדינת ישראל נ' לאלזה (31.3.2009)).

...

אקדים ואומר כי סבורני שעניינו של המערער נמנה על אותם מקרים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה בעונש, שכן גזר הדין חורג מרמת הענישה הנוהגת.

מסקנה דומה עולה גם אשר להרשעה בעבירות יידוי בקבוקי התבערה – בע"פ 3702/14 פלוני נ' מדינת ישראל (28.9.2014) הורשעו המערערים בעבירות של ייצור נשק; חבלה בכוונה מחמירה; הצתה; וניסיון הצתה, וזאת לאחר שקשרו קשה לפגוע בבסיס צה"לי. כחלק מתכנית זו ייצרו המערערים בקבוקי תבערה שאותם יידו בכמה מקרים שונים לעבר הבסיס ולעבר רכבים שחלפו במקום.

נוכח כל האמור, מצאנו כי מכלול נסיבות העניין מצדיק הקלה מסוימת בעונשו של המערער.

בית המשפט העליון דחה את עירעורו של המערער, תוך שציין כי אמנם ניתן למצוא בפסיקה מקרים בהם נקבעו מיתחמי ענישה מקלים יותר לגבי מי שהורשעו בעבירות של יידוי בקבוקי תבערה, ברם מקרהו של המערער איננו מסתכם ביידוי בקבוקי תבערה בלבד, אלא בקשירת קשר יחד עם אחרים להוציא לפועל תכנית עבריינית כוללת, מורכבת ומסוכנת, ועל כן העונש שנגזר הולם בנסיבות העניין.

בין יתר העבירות בהן הורשע המערער נימנו עבירות של סיוע לייצור בקבוקי תבערה, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות.

ולבסוף, ב"כ המאשימה הפנה לרע"פ 4770/18 הדרה נ' מ"י (12.7.18), במסגרתו נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שדחה ערעור על גזר דין של בית משפט השלום, במסגרתו הורשע המבקש בעבירות של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות.

...

מתחם העונש ההולם לאור כל האמור, אני סבור כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם נע בין 20 ל – 40 חודשי מאסר בפועל, בתוספת מאסר על תנאי וקנס.

עובדה זו תובא בחשבון לקולא לעת קביעת עונשו של הנאשם, אם כי באופן מתון בלבד, זאת לנוכח המלצת שירות המבחן לפיה נדרשת בעניינו של הנאשם "ענישה בעלת אלמנט מציב גבול". לנוכח כל האמור ימוקם העונש המתאים בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם.

לנוכח כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים שלהלן: 25 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם לפי רישומי שב"ס. 5 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יבצע אחת מהעבירות בהן הוא הורשע לפניי או כל עבירה אחרת שהיא בגדר מעשה טרור כהגדרתו של זה בחוק המאבק בטרור, התשע"ו – 2016.

לגבי מיתחם הענישה, נטען כי האישום הראשון מהוה ארוע אחד הכולל 3 עבירות, כאשר כל בית שאליו נזרק בקבוק תבערה משקף עבירה אחת, ואילו האישום השני, הוא ארוע נפרד, המיוחס לנאשם 3 בלבד.

ע"פ 5953/22 מדינת ישראל נ' גאזי עדוי (2/2/2023)- המשיב הורשע על יסוד הודאתו בעבירות הצתה (לפי סעיף 448 רישא) סיוע לתקיפה בנסיבות מחמירות, הסתייעות ברכב לבצוע פשע והפרת הוראה חוקית.

בעקבות הערות בית המשפט חזר בו המערער מערעורו, והערעור על גזר הדין נדחה.

אמנם נאשם 3 לא חבר לנאשמים 1 ו-2 להשליך את בקבוקי התבערה, אולם הוא היה מודע למטרת הקשר ופעל מתוך מטרה לסייע במימושו.

...

לאור כל האמור, עתרה ב"כ נאשם 2 לקביעת מתחם שנע בין 30 ל-48 חודשי מאסר, וביקשה למקם את הנאשם בתחתית המתחם.

נוכח כל האמור, עתר ב"כ נאשם 3 להקלה משמעותית בעונשו של הנאשם, וביקש להסתפק בתקופת מעצרו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1: 7 שנות מאסר לריצוי בפועל, החל מיום מעצרו 25/5/21.