להלן תובא פסיקה ביחס למדיניות הענישה הנוהגת:
· ע"פ 4527/14 שרונה שמעוני פרינץ נ' מדינת ישראל (23.03.2016), היתקבל באופן חלקי ערעורה של המערערת על גזר הדין של בית המשפט המחוזי.
כאמור, המערערת הורשעה בבית המשפט קמא בעבירות של היתחזות כאדם אחר, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף, שבוש מהלכי משפט, הפרת הוראה חוקית, איסור הלבנת הון, היתחזות לרופא, חבלה חמורה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ופקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976.
· ת"פ (שלום רמ') 36758-11-18 מדינת ישראל נ' אור עמר (04.03.2021), קבע בית המשפט מיתחם עונש הולם שנע בין 20 חודשי מאסר בפועל ועד 50 חודשי מאסר בפועל לנאשם שהורשע בשמונה כתבי אישום בעבירות איומים, גניבה, קבלת דבר במירמה, זיוף, נהיגה ללא רישיון נהיגה, היתחזות לאדם אחר, גניבה, הונאה בכרטיס אשראי, וגזר על הנאשם נעדר עבר פלילי, בעל נכות רפואית ונעדר המלצה שיקומית עפ"י תסקיר שירות המבחן, 36 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
באשר למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות סחיטה באיומים נקבע בע"פ 2200/16 ג'מאל סויטאת נ' מדינת ישראל (21.07.2016), נדחה עירעורו של המערער שהורשע בעבירה של סחיטה באיומים.
...
סבורני כי הנאשמת לא הפנימה את חומרת מעשיה ואף התרשמות שירות המבחן כי הבעת החרטה המילולית שביטאה הן אמירות חיצוניות שמטרתן הקלה בעונשה וריצוי הסביבה.
לפיכך סבורני כי יש למקם את הנאשמת ברף הבינוני- גבוה של מתחם העונש שקבעתי לעיל.
סוף דבר
על יסוד כל המקובץ, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:
50 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרה על פי רישומי שב"ס.
12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורה, והתנאי שלא תעבור בתוך תקופה זו עבירה מהעבירות בהן הורשעה.