מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על גזר דין בגין גניבה בידי עובד ציבור ורישום כוזב

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ע"פ נרקיס (הוגש על-ידי התביעה): המערער, עורך-דין, הורשע ב – 6 אישומים שעניינם עבירות של גניבה בידי עובד ציבור, מירמה והפרת אמונים, שעת ששמש כמנהל עזבון מנוחה וזוכה מחלק העבירות שיוחסו לו. המערער נמצא אחראי לבצוע שורה ארוכה של מעשי מירמה בכספי העזבון, שנבעו משליחת ידו ברכוש העזבון והעברתו לשימושו הפרטי בסכום של כ- 2.3 מיליון ₪.
ע"פ 5115/12 מדינת ישראל נ' נילמן [10.6.13]: ערעור המדינה וערעור המערערת על גזר דין, בו הושת עליה עונש של 7.5 שנות מאסר.
המערערת ושותפיה ניסו להסוות את מעשיהם על-ידי רישומים חשבונאיים כוזבים וזיוף קבלות וחשבוניות, כאילו נמשכו כספי החסויים לטובתם ולמטרותיהם.
...
עוד אני קובעת כי הוכח, שהנאשם קיבל את הערבות אותה הפקיד המציע במכרז בהיותו בא-כוחו של בעל הנכס – הוא המתלונן, אביטל, ועבור בעל הנכס.
צוין, כי מתחם הענישה שנקבע בגין כל אחד מהמעשים נמוך בהרבה מהמתחם שהיה ראוי לקבוע בגין כל המעשים יחד, והעונש שהושת על המערער אינו חורג ממתחם זה. פסקי-דין אלו משקפים קשת מקרים רלבנטיים, כאשר לאחר ביצוע אבחנות מתבקשות, אני קובעת באישום הראשון מתחם עונש הולם אשר נע בין 7 - 10 שנות מאסר לצד עיצומים כספיים; באישום השני – מאמצת את מתחם עונש ההולם לו טענה התביעה, שנע בין 3- 5 שנות מאסר לצד עיצומים כספיים; באישום השלישי 18 - 32 חודשי מאסר לצד עיצומים כספיים, כאשר לגישתי ניתן היה לטעון גם למתחם מחמיר יותר; באישום הרביעי אני מאמצת את מתחם העונש ההולם לו טען ב"כ המאשימה, שנע בין 24 - 36 חודשי מאסר לצד עיצומים כספיים, כאשר גם כאן לגישתי ניתן היה לטעון למתחם מחמיר יותר ובכל מקרה בעל טווח רחב יותר; באישום החמישי, אני מאמצת את המתחם לו טען ב"כ המאשימה, וקובעת מתחם עונש הולם שנע בין 30 – 50 חודשי מאסר לצד עיצומים כספיים (ראו, למשל, בשינויים המחויבים: רע"פ 7135/10 יגאל חן נ' מדינת ישראל [3.11.10]).
לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, כשהתחשבתי, בין השאר, בנסיבות המעשים בעלי החומרה היתרה לצד נסיבות הנאשם, אני גוזרת את דינו כדלקמן: 9 שנות מאסר בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

העירעור על גזר הדין היתקבל בחלקו, כך שעונש המאסר בפועל שהושת עליו הועמד על 32 חודש במקום 36 חודשי המאסר שנקבעו בגזר הדין (ע"פ 4051/20 אשורי נ' מדינת ישראל (2.3.2021), כבוד השופטים נ' הנדל, י' אלרון וי' וילנר).
האישום החמשי – קבלת מוצרי חשמל ממרילי על חשבון משרד החוץ: בעיניין אישום זה הורשע אשורי בעבירה של גניבה בידי עובד הציבור (סעיף 390 בחוק), בכך שלקח לביתו מוצרי חשמל (מיקסר, מקציף וכיריים) מהחנות של מרילי, אך החשבוניות כנגד המוצרים נרשמו על שם המשרד, שאף שילם עבורם.
טענות ההגנה בעיניין אופן איסוף חומרי החקירה – "תיק כוכבית": ההגנה טענה, כי כבר בתחילת חקירתו הבין הנאשם שחקירתו היא תולדה של תלונה שיזמה כוכבית נגדו, בעוד שלטענתו, דובר בתלונת כזב.
לכן, כבר מטעם זה ישנו קושי בניסיון לטעון כי היה בהתנהלות הנאשם משום גניבה, ניסיון גניבה או כל דבר דומה אחר.
...
תוכן הכרעת הדין מס' פסקאות חלק I חלק כללי - כתב האישום, ההליך הנדון, סדר הדיון בהכרעת הדיון כתב האישום 31-2 ההליך הנדון ושמיעתו: הגשת כתב האישום, התשובה לאישום, הדיונים, העדים, הראיות וסיכום טענות הצדדים 34-32 סדר הדיון בהכרעת הדין [והערה בעיין ההפניות לפרוטוקולים] 38-35 חלק II שלושה נושאים כלליים: הנאשם; אשורי וההליך בעניינו; 'תיק כוכבית' הנאשם, יהושע (שוקי) גבאי 40-39 אבשלום אשורי וההליך הפלילי בעניינו 44-41 'תיק כוכבית' – הערות בעניין חקירת הפרשה 67-45 חלק III אגף הכספים במשרד החוץ, תשלומים לספקים, דרישות תשלום והכרוך בכך כללי – אופן הצגת הנושאים הנוגעים לעבודת אגף הכספים ולכל הכרוך בכך 69-68 עיקרי תהליך התשלום לספקים (1) ניהול תקציב משרד החוץ – כללי (סעיפי תקציב וחלוקתו בין החטיבות) 75-70 (2) מערכת הבקרה התקציבית 79-76 (3) מערכת הבוחן (מערכת התשלומים) 85-80 הטיפול בדרישות התשלום – מהות, תיעוד והיבטים ראייתיים (1) כללי 86 (2) היקף דרישות התשלום 87 (3) תפקודה של מחלקת הכספים בתקופה הרלוונטית 90-88 (4) סיסמאות והרשאות לשימוש במערכת הבוחן 96-91 (5) תיעוד הפעולות במערכת הבוחן בטופס 'שינויי דרישת תשלום' 98-97 (6) תיעוד פעילות מערכת הבוחן בקבצים הטכניים 105-99 (7) דו"חות הנוכחות של העובדים 112-106 (8) שמירת דרישות התשלום בארכיב והיעלמות דרישות התשלום המקוריות 118-113 תפקידו של הנאשם בכל הנוגע לטיפול בדרישות התשלום 124-119 המחלוקות בנושא הראיות שלטענת המאשימה הן 'רשומה מוסדית' (1) השאלות שבמחלוקת ועיקרי טענות הצדדים בעניינן 138-125 (2) דרישות התשלום שהוגשו – דיון והחלטה אם הן 'רשומה מוסדית' 145-139 (3) דו"חות הנוכחות – דיון והחלטה אם הם 'רשומה מוסדית' 150-146 (4) הקובץ הטכני הגזור (ת/73) – דיון והחלטה אם זו 'רשומה מוסדית' 155-151 טענת השיטה שבה טיפל הנאשם בדרישות התשלום הנזכרות באישומים ודיון בקשייה (1) טענת "השיטה" על-פי טענת המאשימה 159-156 (2) דיון בטענת "השיטה" ובקשייה" 164-160 חלק IV הנופשונים של עובדי משרד החוץ הנופשונים של עובדי משרד החוץ – הערות כלליות 166-165 תורה שבעל-פה – היעדר כללים והנחיות בנושא הנופשונים 169-167 הכללים הלא כתובים בעניין הנופשונים והחריגים לכללים (1) הכללים הגמישים והלא כתובים 171-170 (2) הרבה חריגים למעט "כללים" לא כתובים 173-172 (3) דוגמאות לחריגים הרבים 182-174 (4) נופשונים – סיכום 183 חלק V טענות הצדדים בעניין גרסת הנאשם ובעניין ניהול החקירה טענות המאשימה – הטענה כי גרסת הנאשם היא גרסה כבושה 185-184 טענות ההגנה בעניין חקירת הנאשם, שתיקתו בחקירה וטענת 'הגרסה הכבושה' 190-186 דיון בטענת הגרסה הכבושה 193-191 חלק VI העבירות שבהן הואשם הנאשם כללי 194 עבירת הגניבה (סעיף 384) ועבירת הגניבה בידי עובד ציבור (סעיף 390) 198-195 עבירת ניסיון גניבה 200-199 עבירת לקיחת שוחד (סעיף 290) 203-201 עבירה של זיוף בידי עובד ציבור בכוונה לקבל דבר (סעיף 421) 206-204 חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה (סעיף 5 בחוק המחשבים) 209-207 חלק VII דיון באישומים סדר הדיון באישומים 210 האישום הראשון – ניסיון גניבת כספי קופת החירום של שגרירות קהיר (1) תמצית עובדות האישום הראשון 212-211 (2) עיקרי העובדות ועיקרי הראיות בעניין האישום הראשון 222-213 (3) האישום הראשון – דיון והכרעה 228-223 האישומים בעניין אשורי: האישום השני – הנופשנים של אשורי ב'כינר'; האישום הרביעי – הקניות של אשורי מ'בנטל' (1) תמצית עובדות האישום השני והאישום הרביעי 231-229 (2) הערות בעניין ההליך הפלילי בעניינו של אשורי ובעניין קביעותיו 235-232 (3) דיון בראיות בעניין האישום השני (הנופשונים של אשורי ב'כינר') 245-236 (4) דיון בראיות בעניין האישום הרביעי (הקניות של אשורי ב'בנטל') 256-246 (5) דרישות התשלום – הנופשונים של אשורי והקניות של אשורי מ'בנטל' 259-257 (6) סיכום טענות המאשימה ותשובת ההגנה 266-260 (7) גרסת הנאשם והיעדר מניע 273-267 (8) האישום השני והאישום הרביעי – דיון והכרעה 278-274 האישום השלישי – הנופשונים במלון 'הרודס' באילת (1) תמצית עובדות האישום השלישי 283-279 (2) עובדות וראיות הנוגעות לשני הנופשונים הנדונים באישום זה 288-284 (3) הנופשון משנת 2012 – התשלום עבור החדרים הנוספים 303-289 (4) הנופשון משנת 2013 – תשלום חלקו של הנאשם 311-304 (5) האישום השלישי – סיכום 312 האישומים בעניין מרילי: האישום החמישי – לקיחת שוחד ממרילי; האישום השישי – מוצרי חשמל ממרילי (1) תמצית עובדות האישום החמישי והאישום השישי 315-313 (2) העבירות הקשורות של אשורי ושל מרילי והערה בעניין השוחד הנטען 321-316 (3) האמנם הנסיבות הנוגעות לנאשם מצביעות על עבירת שוחד 331-322 (4) התשלום תמורת מוצרי החשמל הנדונים באישום החמישי 342-332 (5) האישום החמישי – סיכום 344-343 (6) דיון באישום השישי 358-345 (7) האישום החמישי והאישום השישי – סיכום 359 האישום השביעי – רישום שעות נוספות (1) תמצית עובדות האישום השביעי 362-360 (2) העובדות והראיות בנושא אישור השעות הנוספות ובנושא המברקים 381-363 (3) טענות המאשימה 385-382 (4) טענות ההגנה 386 (5) האישום השביעי – דיון והכרעה 393-387 עבירות לפי חוק המחשבים (1) תמצית העובדות ועיקרי הראיות הנטענות 395-394 (2) דיון והכרעה בעניין עבירות המחשב שבהן הואשם הנאשם 402-396 חלק VIII סיכום ותוצאה הערות לסיכום 408-403 סיכום פסק הדין 409 בהתאם להכרעת דין זו ומנימוקיה, הנאשם מזוכה מכל העבירות שבהן הואשם על-פי כתב האישום.
חלק VIII סיכום ותוצאה הערות לסיכום בהתאם למצוות המחוקק, נקבע כבר בפתח הכרעת הדין כי הנאשם מזוכה מכל העבירות שבהן הואשם בכל שבעת האישומים אשר לפיהם הואשם בכתב האישום.
הנימוקים לכך פורטו בהרחבה, אולי אף בהרחבה יתירה, בהכרעת דין זו. מעבר לנימוקי הכרעת הדין, נראה כי יש להוסיף עוד מספר מילים לסיכום הדברים.
למרות מסקנה זו, לא פטרתי את עצמי מהצורך לבחון את כלל הראיות ואת כלל טענותיה של המאשימה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט א' שטיין: העירעור שמונח לפנינו מלין על גזר הדין אשר ניתן בת"פ (מחוזי נצרת) 21439-07-17 (השופט ח' סבאג), בגדריו הושתו על המערער ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל, קנס כספי בסך של 200,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתו וחילוט מוסכם בסך כולל של 900,000 ש"ח. עונשים אלה הושתו על המערער בעקבות הרשעתו, על בסיס הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בגניבה בידי עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 390 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (135 מקרים); ברשום כוזב במסמכי תאגיד, עבירה לפי סעיף 423 לחוק העונשין (76 מקרים); במירמה והפרת אמונים, עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין (2 עבירות); בהלבנת הון, עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (68 מקרים); וכן בעבירות מס לפי סעיפים 220(1), 220(2) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], אשר כללו השמטת הכנסה מדו"ח (6 מקרים), מסירת אמרה או תרשומת כוזבת בדו"ח (6 מקרים), ושימוש במירמה, ערמה ותחבולה (6 מקרים).
צאו וראו: העונש של שש שנות מאסר לריצוי בפועל, אשר הושת על המערער בע"פ 4935/14 שמואל נ' מדינת ישראל (27.7.2015), בעקבות גניבה של 8,000,000 ש"ח בנסיבות הדומות לנסיבות המקרה דנן, הוגדר על ידי בית משפט זה כעונש מקל אשר "לא ממצה את חומרת המעשים" (ראו שם, פסקה 4).
...
סוף דבר: הערעור נדחה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום ברמלה ת"פ 6835-08-20 מדינת ישראל נ' אקמיולקוב בפני כבוד השופטת רבקה גלט בעיניין: המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד אורעד שלו הנאשמת יוליה אקמיולקוב ע"י ב"כ עוה"ד יונתן רבינוביץ נוכחים: ב"כ התביעה עו"ד פאלק הנאשמת בעצמה גזר דין
מיתחם הקנס ההולם העבירה של גניבה בידי עובד נועדה להגן על האנטרס הצבורי של שמירת קניין הפרט, ובמקרה זה, המעביד.
כמו כן, הורשע בריבוי עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, ושימוש בתחבולה להיתחמק ממס.
עירעורו על חומרת העונש היתקבל בבית המשפט העליון, בדעת רוב.
בערכאת העירעור נדחתה עתירת הנאשמת להמנע מהרשעה, ונקבע כי האנטרס הצבורי אינו מאפשר זאת, למרות העידר עבר פלילי, ולמרות שהנאשמת פיצתה את המעסיק, והיא מתכוונת להיתקבל כחברה בלישכת עורכי הדין.
...
הערעור נדחה.
לאור מדיניות הענישה הנוהגת, המאפשרת להסתפק בענישה צופת פני עתיד במקרים המתאימים (וגם לגבי גניבת סכומים גבוהים מזה שלפניי), אני קובעת כי המתחם ההולם נע בין עונש הצופה פני עתיד, ובין שנת מאסר.
לפיכך, אני גוזרת את העונשים הבאים: 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא תבצע עבירות גניבה ממעביד.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם בין הצדדים כי תנאי מקדים להסדר הטיעון הוא שהנאשם יפקיד סך של 570,000 ₪ בחשבון קרן החילוט או בחשבון משטרת ישראל לצורך חילוטם המוסכם לאוצר המדינה, יוזמן תסקיר משירות המבחן, המאשימה תעתור לעונש ראוי של 16 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח ואילו ההגנה תהא חופשיה בטיעוניה לעניין רכיב זה, יושת מאסר מותנה בעבירות בהן הורשע הנאשם ובכל עבירה עם יסוד של מירמה וזאת למשך שלוש שנים, הצדדים יעתרו במשותף לרכיב קנס מוסכם של 540,000 ₪ כאשר 300,000 ₪ ישולמו תוך 30 יום מיום מתן גזר הדין ו – 240,000 ₪ ישולמו ב- 40 תשלומים שוים ורצופים החל מ – 60 יום לאחר מתן גזר הדין.
שני הצדדים הגישו פסיקה התומכת בעמדתם למיתחם הענישה כמפורט להלן: פסיקה שהוגשה על ידי ב"כ המאשימה- ע"פ 2239/21 עמור נ' מדינת ישראל הושתו על המערער ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל, קנס כספי בסך של 200,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתו וחילוט מוסכם בסך כולל של 900,000 ש"ח. עונשים אלה הושתו על המערער בעקבות הרשעתו, על בסיס הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בגניבה בידי עובד ציבור, (135 מקרים); ברשום כוזב במסמכי תאגיד, (76 מקרים); במירמה והפרת אמונים, (2 עבירות); בהלבנת הון, (68 מקרים); וכן בעבירות מס (6 מקרים), ושימוש במירמה, ערמה ותחבולה (6 מקרים).
בית המשפט המחוזי קבע שני מיתחמי ענישה, האחד בגין הגניבה בידי עובד ציבור, הלבנת ההון, הרישום הכוזב במסמכי תאגיד, השמטת הכנסה מדו"ח ושימוש במירמה, מיתחם הנע בין 3 ל – 7 שנות מאסר ובגין עבירת המירמה והפרת האמונים מיתחם הנע בין 6 ל – 18 חודשי מאסר.
המערער היה בן 71 שנים, הודה במסגרת הסדר טיעון, נעדר עבר פלילי ומטפל בבנו הסובל ממצב רפואי בית המשפט העליון פסק כי: " כפי שציין בית משפט קמא בגזר הדין, אחרי שמנה את נסיבותיו האישיות הלא פשוטות של המערער, המערער הביא את הרס חייו על עצמו. הוא ביצע עבירות שחיתות ברף חומרה גבוה מאד ודרך ברגל גסה על רווחת חבריו במושב אשר תלו בו אמון והפקידו בידיו הנאמנות את כספי עמלם. הוא מעל באמון הבסיסי ביותר של איש ציבור, פעל בעורמה כדי להעלים את הכספים שגנב, ואף שיכנע קבלנים – שמן הסתם היו תלויים בחסדיו – להנפיק חשבוניות שקריות. בנסיבות אלו, להתערבותנו בעונש שהושת על המערער על ידי בית משפט קמא לא תהא שום הצדקה. נהפוך הוא: כל הקלה נוספת בעונשו של המערער תיפגע בהכרח בעקרון ההלימה, בצרכי ההרתעה, ובשוויון בפני החוק". ע"פ 4051/20 אשורי נ' מדינת ישראל נדון עירעורו של המערער אשר הורשע בשבעה אישומים בעבירות שבוצעו שעה ששמש מנהל המשק במשרד החוץ והיה מוסמך לבצע רכישות עבור משרד החוץ בהקף של מיליוני שקלים ולאשר הצעות מחיר והזמנות של ציוד.
...
מתחם הענישה ההולם- לאחר סקירת כלל הפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ הצדדים, סבורני כי מתחם הענישה נע בין 14 ל – 32 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
דין טענה זו להידחות.
לאור האמור הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו