ערעור על גובה פיצויים בתאונת דרכים לילדה בת 3

לפני ערעור על החלטת הרשמת הנכבדה (הגב' איה מחאג'נה קרמאן) מיום 6/9/16 ולפיה נקבעה למערערת תקופה בת 3 שנים בלבד לדיור חלוף במסגרת תיק הוצל"פ 02-29212-07-3.

בתה של המערערת קיבלה פיצוי בגין תאונת דרכים אותה עברה בסך 220,000 ₪ ואילו המערערת עצמה קיבלה סך אישי של 25,000 ₪.

טענתה של המערערת כי כעת אינה עובדת, אין בה על מנת לסייע לה שכן היא כבר הצביעה על פוטנציאל הישתכרות גבוה, אך לא הצביעה על כל סיבה מדוע לא תממש את אותו הפוטנציאל בעתיד וביתר שאת עם הגיע כל ילדיה לבגרות.

...

בשים לב למשך ההליכים למימוש המשכנתא, אין מקום להיעתר להצעה, מה גם שזו נאמרה בעלמא בלא נתונים קונקרטיים ולו אף הערכת שמאי באשר לתמורה המכר של הנכס כ"תפוס" או הצעה קונקרטית מקונה פוטנציאלי המוכן לרכוש את הנכס כ"תפוס".

מצאתי את ההחלטה נשוא הערעור הוגנת, נכונה ומאוזנת ואין מקום להתערב בה. משכך, יש לדחות את הערעור.

סוף דבר, הערעור נדחה.

ברע"פ 6115/06 מ"י נ' אבו לבן, קובע כב' השופט אדמונד לוי: " נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה, בבצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור- נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זילזול בצוים של בית – המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב". ברע"פ 3943/11 אסלאם ברהום נ' מ"י, קובע כב' השופט אליקים רובינשטיין: " עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו) וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם יקרו חלילה, בעת נהיגה כזאת". ועוד :- " על בית משפט זה לשלוח מסר צלול וברור לפיו בעבירות מסוג זה, במיוחד כאשר למבקש עבר תעבורתי מכביד, ינקוט בית המשפט במדיניות ענישה מחמירה המשקפת את הסכנה הטמונה בהן לציבור הרחב (רע"פ 221/11 הראל נ' מ"י (לא פורסם))". היתנהגותו של הנאשם בארוע כמתואר, פוגעת בשלטון החוק, בבתי המשפט, ביכולת האכיפה של חוקי התעבורה וביכולת ההרתעה של נהגים.

ברע"פ 3878/05 יעקב בן גוזי נ' מ"י, אישר ביהמ"ש העליון מאסר בפועל לתקופה בת 12 חודשים על מי שנהג בזמן פסילה, וזאת על אף היותו אב ל- 10 ילדים המשמש רב ומנהיג של קהילה, ולמרות המלצת שרות המבחן להמנע מהטלת עונש מאסר.

בנוסף הטיל גם תקופת פסילה בפועל בת 3 שנים.

ברע"פ 2421/12 ברנס נ' מדינת ישראל (לא פורסם) נדחתה בקשת רשות ערעור על חומרת עונש שכלל שנתיים פסילת רישיון, קנס 5000 ₪ ומאסר מותנה ללא הטלת מאסר בפועל.

סיכום ביניים - קביעת מיתחם הענישה: על בית המשפט בכלל ובתי המשפט לתעבורה בפרט מוטלת חובה להלחם בתאונות הדרכים בין השאר בדרך של קביעת ענישה מחמירה על עבירות תעבורה ובמיוחד במקרים בהם מתקיימת רשלנות בדרגה גבוהה או בעבירות הכרוכות במודעות, ונלווה להם יסוד נפשי.

...

לאור כל האמור לא מצאתי לסטות לקולא ממתחם הענישה שנקבע.

למרות המלצת של שירות המבחן, לאחר שקראתי היטב את התסקיר המפורט שערך, ולאור התרשמותי אף אני מהנאשם, אני סבור כי הנאשם אינו מראה בשלב זה למרבה הצער, פוטנציאל שיקומי ממשי, ולפיכך לא מצאתי להעדיף במסגרת גזר הדין את שיקולי השיקום של הנאשם, על פני שיקולי הענישה המקובלים, ולסטות עקב זאת ממתחם הענישה הנהוג.

לאור כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל, שירוצו מאחורי סורג ובריח.

ערעור על פסק דינו של בית-משפט השלום ברמלה (כב' השופט דב גוטליב) מ-3/10/19, בת.א. 23687-11-15, בו התקבלה תביעה בגין ניזקי גוף שנגרמו למשיבה בתאונת דרכים, ונפסק לה פיצוי בסך 389,751 ₪ בתוספת שכ"ט והוצאות .

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, וועדה רפואית קבעה למשיבה נכות בשיעור מיצטבר של 31.6% לפי תקנות לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 - 20% לפי סעיף 34(ב)(3) בגין פגיעה נפשית ופוסט טראומה, 5% לפי סעיף 135(1)(א-ב) בגין פגיעה בשוק ימין, ו-10% לפי סעיף 75(1)(ב) בשל צלקת בברך.

העירעור המערערת סבורה כי הפצוי שנפסק גבוה מנזקי המשיבה וחולקת על מימצאי פסק הדין של בית משפט קמא, כימעט בכל נקודה ונקודה – בסיס השכר, הנכות התפקודית, שיוך הפסדי ההישתכרות לתאונה, פסיקת הפסדי הישתכרות לעתיד חרף גילה של המשיבה, הצורך בעזרת הזולת ושיעור נכויי המל"ל. דיון לאחר בחינת טיעוני הצדדים בכתב ועל פה מצאנו כי מרבית קביעותיו של בית-המשפט קמא מתבססות על ממצאים עובדתיים, על היתרשמותו מן העדים והראיות ועל יישום נכון של הדין.

במקרה הנוכחי הוצגו ראיות לקושי כלכלי של המשיבה, "אשת עבודה, מפרנסת יחידה של ילדיה" כהגדרת בית-המשפט, שנדרשת לעבוד בכלכלת משפחתה והמשיכה לעבוד גם אחרי גיל פרישה, חרף הקשיים הנובעים מגילה וממצבה הבריאותי.

...

עם זאת, גם לגבי תקופה זו יש לקבל את הערעור בכל הנוגע לשיוך מלוא הפסדי ההשתכרות לתאונה.

עזרת זולת: לא מצאנו עילה להתערב בקביעת בית-המשפט קמא לפסוק 60,000 ₪ בראש נזק זה, הנראית סבירה בנסיבות העניין, בהתחשב בתקופת אי הכושר הממושכת (כ-13 חודשים) ובשיעור הנכות גם ללא צלקת.

לפיכך הערעור נדחה גם בסוגיה זו. סוף דבר הערעור מתקבל בסוגיית הפסדי השכר בלבד, כמפורט לעיל, ופועל יוצא הוא כי מן הפיצוי שפסק בית-המשפט קמא יש להפחית סכום של 91,197 ₪ ובהתאמה יש להפחית גם את שכר הטרחה שנפסק בסכום של 13,871 ₪ (13% ומע"מ).

בבית המשפט העליון רע"א 3762/11 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן המבקשים: 1. עזבון המנוחה אושר רחימי ז"ל 2. דינה (אפרת) רחימי 3. מתתיהו רחימי נ ג ד המשיבים: 1. עמיר חריזי 2. מסיעי בטחון (חריזי יוסף) בע"מ 3. מרכז החינוך העצמאי 4. מגדל חברה לביטוח בע"מ 5. מדינת ישראל משרד החינוך 6. מדינת ישראל 7. מרכז החינוך העצמאי 8. איתוראן איתור ושליטה בע"מ 9. שני שבו 10. עריית ראשון לציון 11. גברת יהודית יפרח 12. גברת יעל גבירמן 13. גברת רינה אגאי 14. אריה חברה לביטוח בע"מ 15. מלכה לוי בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 11.4.11 בת.א. 2463/05 שניתנה על-ידי כבוד השופט א' בכר בשם המבקשים: עו"ד איריס בן-גד בשם המשיבים 2-1 ו-6: עו"ד שלמה לוי בשם המשיבות 3, 7-5, 9 ו-13-11: עו"ד שמואל צור בשם המשיבה 4: עו"ד ד"ר מיכל גדות בשם המשיבה 8: עו"ד משה עבדי; עו"ד רעות בית און בשם המשיבה 10: עו"ד אמיר סילש ][]פסק-דין

האם נסיבות טרגיות אלו עונות על הגדרת "תאונת דרכים" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים)? שאלה זו מצויה במוקד הדיון בבקשת רשות העירעור המונחת בפנינו.

המבקשים, העזבון והורי הילדה המנוחה, טוענים כי אין להשלים עם תוצאת פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר משחררת את המשיבים מנשיאה באחריות לרשלנותם הפושעת ומעבירה את נטל הפצוי לכתפיה של חברת הביטוח בלבד.

כן טוענים המבקשים שסווג הארוע כתאונת דרכים אף מקטין את גובה הפצוי שצפוי להשתלם להם בעקבות מותה הטרגי של המנוחה.

...

דין הערעור להתקבל.

אני סבור כי אין לקבל תזה זו. אין חולק כי אף לאחר שכל הילדים ירדו מן האוטובוס וזה עשה את דרכו למקום חנייתו, היו המנוחה והנהג חשופים לכלל הסיכונים הצפויים למי שנוסע ברכב מנועי; הם היו מצויים באותה עת ב"נסיעה".

סוף דבר, הערעור מתקבל.

שירות המבחן שב והמליץ על הטלת צו מבחן ועונש של"צ. מתוך תסקיר שירות המבחן מיום 27.12.23 (עמוד 3): המלצה ותכנית שקום: "נוכח התרשמותנו כי אפי בעל מוטיבציה לשקום אורחות חייו, ומשתף פעולה באופן מיטבי לאורך כל הליך המעצר והאיבחון, ולאור העובדה כי הנו משקיע מאמציו בשמירה על תעסוקה נורמאטיבית ויציבה, ועל תיפקוד משפחתי תקין וקשר חיובי עם ילדיו, אנו רואים לנכון לסייע לו בתהליך זה ולהמליץ על ענישה שיקומית-טיפולית בעיניינו. על כן, אנו חוזרים על המלצתנו להטיל עליו צו מבחן למשך שנה, לצד צו של"צ בהקף נרחב של 350 שעות וזאת לצד מאסר על תנאי. כאמור, גובשה עמו תכנית על פיה יבצע את צו השל"צ, במסגרת "קמפוס נבון" ברמלה, בתפקיד עוזר לאב הבית.

לכך מצטרפת חומרתה הרבה של נהיגה ללא תעודת ביטוח בת-תוקף, העלולה להקשות על נפגעי תאונות דרכים במימוש הפיצויים הזכאים להם (רע"פ 5635/19 יעקובוב נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 12 (04.09.2019)).

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים בעלי נסיבות דומות הוטלו עונשים הנעים במנעד רחב ממאסר בפועל בן חודשים אחדים ועד 20 חודשי מאסר ומפסילה בת 3 שנים ועד לפסילה בת 10 שנים ואף לצמיתות.

הערה: בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו של המשיב וקבע כי היה מקום לקבוע מיתחם גבוה יותר ברף התחתון שלו מזה שנקבע ע"י בית המשפט קמא, ובכל מקרה עונשו של המשיב אמור היה להיגזר מעל אמצע המיתחם.

בית המשפט יטה לבכר את שקולי שקומו של הנאשם על פני שיקולים אחרים כאשר הוא משתכנע כי הנאשם השתקם ושינה את דרכיו, או כי קיים סכויי ממשי לשיקומו, וכך הוא "במקום שבו נראה כעקבי הליך השקום שבו מצוי המבקש-המערער" (ראו: רע"פ 8665/12 ברהנה נ' מדינת ישראל (2.5.2013)) – ואילו השמתו של הנדון מאחורי סורג ובריח עלולה לאיין את ההליך השיקומי, או לפגוע בו באופן ניכר.

...

לכן, ובהמשך לאמור לעיל, אני סבור כי מאחר והשתכנעתי כי הנאשם השתקם ושינה את דרכיו, ולכל הפחות קיים סיכויי ממשי לשיקומו על בית המשפט לבכר את שיקולי שיקומו של הנאשם על פני שיקולים אחרים.

סיכומו של דבר; לאור כל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות ובשים לב למתחם הענישה לעבירות בהן הורשע הנאשם אני מוצא להטיל עליו את העונשים הבאים: מאסר בדרך של עבודות שירות 7 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות וזאת בהתאם לחוות דעת ממונה מיום 18.3.24.

על הנאשם להתחיל לרצות את עונש עבודות השירות ביום 21.5.24 , הנאשם יתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות מחוז מרכז ברמלה בשעה 8:00 בתאריך זה. מאחר ושיקומו של הנאשם קשור גם למקום עבודתו, אני מורה כי שעות ריצוי עבודות השירות יהיו למשך 6.5 שעות בכל יום.