ערעור על ביטול זכאות לקצבת נכות בשל שיפור במצב

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (סגן הנשיאה (כתוארו אז) שמואל טננבוים ונציגי הציבור מר משה כהנא ומר יגאל סעדיה; תע"א 2151/08), שבו התקבלה תביעת המשיב ונקבע כי מכוח הסכם הרציפות שהוחל עליו, ויש לתת לו תוקף מלא גם לאחר שנויי החקיקה וכניסתו לתוקף של התקנון האחיד, הוא זכאי לקבל מהמדינה - מעסיקתו האחרונה - פנסיה בגין פרישתו מחמת מצב רפואי לפי הכללים הנהוגים אצלה, וזאת גם בגין תקופת העבודה בה בוטח ב"מבטחים מוסד לביטוח סוצאלי של העובדים בע"מ" (להלן: מבטחים או הקרן).

בהתאם, הסכם הרציפות לא נועד לשפר את מצבו של עמית זה או אחר לעומת מצבם של שאר העמיתים בקרן, אלא נועד למנוע תוצאות שליליות בעת עזיבת הקרן או הקפאת זכויות בה, בעטיה של עזיבת מקום העבודה ומעבר למקום עבודה אחר ומבטח פנסיוני אחר.

אף אין זה נכון כי פרשנות המדינה משמעה ביטולו של סעיף 22 להסכם הרציפות, שכן "לולא סעיף 22 להסכם הרציפות לא היה זכאי גימלאי הפורש מחמת נכות משירות המדינה לקבל כל סכום מהקרן, בה הוא אינו עמית פעיל עוד". יש לקבוע לפיכך כי סעיף 22 נועד לאפשר הישתתפות של הקרן בקיצבת הנכות, אך זאת רק במקרים בהם זכאי הגימלאי לקיצבת הנכות גם לפי תקנון הקרן.

המדינה מבקשת לפיכך כי נקבע "כי כל עוד ועדה רפואית לא קבעה, בהתאם לתקנון מבטחים, כי המשיב 1 זכאי לקיצבת נכות, זכאי המשיב 1 לקיצבה מהמדינה בלבד ובגין התקופה בה היה מבוטח במדינה ולא בקרן הפנסיה". המדינה הבהירה כי אינה מערערת על קביעתו הנוספת של בית הדין האיזורי, לפיה חישוב חלקה של מבטחים - ככל שיידחו הערעורים - יתבצע לפי דרך החישוב שנקבעה בבג"צ קוריצקי.

...

נניח לשם הדוגמא כי מבטחים הייתה בודקת את המשיב ומגיעה למסקנה כי הוא נכה בשיעור 50%.

אלא שלטעמנו עולה מבג"צ קוריצקי מסקנה הפוכה - ככל שאין אפשרות ליישב את הוראות ההסכם עם הוראות התקנון, ונוכח קביעת בית המשפט העליון לפיה אין מדובר בהסכם לבר-תקנוני אלא ב"דין מיוחד" ותקף, יש להמשיך וליישם את הסכם הרציפות כפי שיושם מאז כריתתו בשנת 1973.

סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הן ערעורה של המדינה והן ערעורה של מבטחים נדחים.

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים בענף נכות כללית, מיום 4.12.2016, אשר קבעה, כי חל שיפור במצבה של המערערת.

קביעה אשר הובילה לביטול זכאותה של המערערת לקיצבת נכות.

ועדה רפואית לעררים מיום 22.6.2005 העמידה את נכותה המשוקללת של המערערת על 46% הכוללים: 40% נכות בגין הפרעה תפקודית בבירכיים, על פי סעיף מותאם 35(ד)(ה)/2 לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות), תשט"ז – 1956 (להלן: התקנות) ו – 10% נכות בגין צלקת מכערת על פי סעיף 75(1)(ב).

...

סוף דבר – על יסוד כל האמור הריני מורה על השבת עניינה של המערערת לפתחה של ועדה רפואית לעררים בהרכב אחר לשם בחינת השאלה האם חלה החמרת מצב בברכיה.

המערערת יוצגה על ידי הלשכה לסיוע משפטי ועל כן החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

ברע"א 6364/10 נחום מזרחי – המוסד לביטוח לאומי (9.2.111) נדון עניינו של תובע אשר הוכר כנכה עבודה בשיעור 30% ולפיכך זכאי לקיצבת נכות.

בעקבות נכות זו קוזזו מסכום הפיצויים שנפסקו לו בתביעת הנזיקין מול חברת הביטוח מלוא הסכומים שקבל ושעתיד היה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי כשהם מהוונים עד גיל 65, ומבטחת הרכב שיפתה את המשיב בגין קיצבאות הנכות ששילם המוסד לביטוח לאומי ושעתיד היה לשלם בעתיד.

אושרה החלטת בית המשפט המחוזי לפיה: "כשם ששינויים במצבו הרפואי של המערער (המבקש), בין במצב של החמרה ובין במצב של שיפור, לא אמורים לשנות את פסיקת הפצוי שנקבע על ידי בית המשפט, כך גם שינוי בהקף הגימלאות שהוא מקבל (ושוב בין לכיוון זה ובין לכיוון השני) לא אמור לפתוח מחדש עניינים הקשורים בפיצויים ובניכויים". קביעה זו מתאימה אף לענייננו.

משזו המסקנה, מתייתרת ההכרעה בטענה האם יש בתיק הקודם כדי לחסום תביעה זו. למעלה מן הצריך אציין כי טענה זו לא נטענה בתיק הקודם, שם הטענה היתה כנגד השלילה הרטרואקטיבית, כאשר בהמשך הוצהר כי עצם קיומו של החוב בגין דירה שלא דווחה אינו עוד במחלוקת והטענה כוונה כנגד הועדה לביטול חובות.

...

ההכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, דין התביעה להידחות.

משזו המסקנה, מתייתרת ההכרעה בטענה האם יש בתיק הקודם כדי לחסום תביעה זו. למעלה מן הצריך אציין כי טענה זו לא נטענה בתיק הקודם, שם הטענה היתה כנגד השלילה הרטרואקטיבית, כאשר בהמשך הוצהר כי עצם קיומו של החוב בגין דירה שלא דווחה אינו עוד במחלוקת והטענה כוונה כנגד הוועדה לביטול חובות.

התוצאה איפוא כי דין התביעה להידחות.

המדובר בעירעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (כבוד הרשמת אביבה יהונתן ארוש) מיום 19.7.22.

נאמר, כי כשם שלא יעלה על הדעת לעקל לאדם בעל נכות פיזית את הכספים הנדרשים לו לצורך מימון ניתוח לשפור מצבו, כך אין מקום לעקל את קצבת הנכות של המערער.

ראשית, אין חולק, כי למערער חוב משמעותי בתיק ההוצאה לפועל - וככל שהוא סבור שיש עילה לביטול החוב הרי שיש להגיש הליך מתאים ולא ניתן לידון בכך במסגרת בקשה לביטול עיקול (ולכאורה גם המערער מסכים לכך בסעיף 29 להודעת העירעור); שנית, אף אין חולק, כי למרות שככלל לא ניתן לעקל קצבת נכות ("זכות לגימלת כסף אינה ניתנת... לעיקול"), הרי שניתן לעקל אותה "לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגימלה" (סעיף 303(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995).

בהחלט ייתכן - והדברים נאמרים מבלי לקבוע מסמרות ביחס לתיק הנוכחי - שעיקול קצבת נכות המוענקת על רקע נכות נפשית מהוה צעד בלתי מידתי, ואף אם קיימת סמכות לעשות זאת ביחס לחוב מזונות, שיקול הדעת צריך להביא לתוצאה אחרת.

ויודגש, בית המשפט אינו מביע כל עמדה לגופם של דברים, לרבות בשאלה אם יש מקום לבטל את העיקול מעל קצבת הנכות כולה או חלקה, ואולם ככל שמצבו של המערער הוא אכן כאמור בבקשתו, טוב יעשה אם יקדים להגיש בקשה מתאימה (לרבות בקשה לסעד זמני דחוף), וחזקה על לישכת ההוצאה לפועל שהבקשה תדון בדחיפות המתאימה לרבות במידת הצורך בתוך תקופת הפגרה.

...

לאחר העיון בהודעת הערעור ובנספחיה, ועל יסוד הסמכות הקבועה בתקנה 48 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 יחד עם תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, סבורני כי דין הערעור להידחות ללא צורך בקבלת תגובה.

מסיבה זו סבורני כי דין הערעור להידחות.

מוסיף המבקש כי הציג בהרחבה במסגרת העירעור את הנסיבות הספציפיות בעיניינו המצדיקות ביטול פסק הדין ומתן הפטר לאלתר, לרבות גילו, מצב משפחתו, מצבו הרפואי, העדר נכסים והעדר כושר הישתכרות בהווה והעדר צפי לשפור עתידי.

מחוקק המשנה, אשר קבע את גובה הערובה שיש להפקיד בכל סוג ערעור, הביא בחשבון את העובדה שיחידים שבעניינם מיתנהל הליך חידלות פירעון מצויים במצב כלכלי קשה, וכי כאשר יחיד מגיש ערעור, המשיב הוא לרוב הנאמן, בעל תפקיד, ובכל זאת קבע כי יחיד המערער על פסק דין בתיק חידלות פירעון לא יהיה פטור מערובה.

עוד צורף לבקשת תדפיסי חשבונות בנק של המבקש ושל אישתו המתייחסים לתקופה שבין 1.2.24 ועד 29.2.24 בלבד ומהן עולה כי נכון לאותה מועד חשבון המבקש בבנק מזרחי טפחות נמצא ביתרת זכות בסך של 1,820 ₪ אך לא הוצגו נתונים אודות גובה מסגרת האשראי בחשבון וכאשר באותו חשבון מופקדת קצבת הנכות של המבקש בנוסף לסיוע בשכר דירה בסך 1,870 ₪.

...

על כן, מנוסח התקנות עולה כי פטור מלא מהפקדת ערובה יינתן רק בנסיבות חריגות, ולא שוכנעתי כי זהו המקרה שלפניי.

בנוסף, מעיון בהודעת הערעור ובפסק דינו המנומק והמבוסס של בית המשפט קמא, ובמיוחד שמדובר בהליך חדלות פירעון שני שמבוטל, אני סבורה, בזהירות הראויה, כי לא ניתן לומר שסיכויי הערעור טובים.

לאור כל האמור, משלא הוכחו שני התנאים הנדרשים למתן פטור מהפקדת הערובה, דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.