ערעור על ביטול היתר המצאה מחוץ לתחום לאמזון

ראשית, היא דנה בבקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט וקבעה כי יש לקבלה, מן הטעמים הבאים: מאחר שאין בידי פרימייר עילת תביעה טובה כנגד אמזון; משום שלא מתקיימת אף אחת מן החלופות המנויות בתקנה 500 לתקנות; וכן מאחר שישראל אינה הפורום הנאות לבירור התביעה.

זכות העירעור של פרימייר על ההחלטה בעיניין ביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום נשמרה.

לעומת זאת, כך נטען, לא עלה בידיה של אמזון להציג ממצאים עובדתיים חלופיים אשר ערערו על כך שמדובר בהמצאה למורשה.

...

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, לא מצאתי טעם להיעתר לבקשת המחיקה.

על כן, אני סבורה כי חלה בענייננו אמת המידה המצמצמת שנקבעה בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982) (ראו והשוו: רע"א 6718/13 פלייט מדיקל אינווישנס נ' גור (28.10.2013); בע"ם 1469/15 פלוני נ' פלונית, פסקה 16 (19.3.2015); רע"א 564/15 זברוב נ' קליניקה סאן, פסקה 7 (10.3.2016)).

בנסיבות אלו, אני סבורה כי יש מקום לחייב את אמזון בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה (ראו: בע"ם 329/15 פלוני נ' פלוני, פסקה 31 (25.2.2015)).

סוף דבר: הבקשה נדחית.

ערעור על פי סעיף 96 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ותקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), על החלטת כבוד השופט נפתלי שילה (בשבתו כרשם) מיום 4.10.18 בת"א 32391-01-17 בגדרה נתקבלה בקשת המשיבות (להלן ביחד: אמזון) לביטול היתר המצאה לחו"ל ונפסקו הוצאות לחובת המערערות בסך של 20,000 ₪.

על פי ספרה של פרופ' וסרשטיין-פסברג, משפט בין-לאומי פרטי, הוצאת נבו, תשע"ד-2013 (להלן: ספרה של וסרשטיין-פסברג) "בהמצאת מסמכים מחוץ לתחום השיפוט שאלת נאותות הפורום נדונה בבקשה למתן ההיתר ובבקשה לבטלה, ובשתיהן הנטל רובץ על התובע המבקש להקנות לבית המשפט סמכות." (עמוד 417), דהיינו הנטל לשכנע כי ישראל היא הפורום הנאות רובץ על המערערות.

...

בקשה לראיות נוספות בערעור אני דוחה את בקשת המערערות להגשת ראיות נוספות, אשר נעשתה בשלב מאוחר מאוד ולאחר שהתקיים הדיון בעל פה בפני, ללא הסבר מדוע הראיות לא הומצאו לערכאה קמא, ותוך שהיא נעשית בניגוד לדין ולהנחיית נשיאת בית המשפט העליון (1/92) הקובעת כי אין לצרף את הראיה שצירופה מבוקש לבקשה.

סוף דבר הערעור מתקבל, אני מבטלת את החלטת כבוד השופט שילה (בשבתו כרשם) וקובעת כי נעשתה המצאה כדין למשיבות.

בשל התנהלות המערערות בכל הנוגע לבקשה לראיות נוספות, אני פוסקתכי המשיבות ישלמו למערערות הוצאות מופחתות בגין הליך זה בסך של 5,000 ₪.

האם יש לבטל את היתר ההמצאה מחוץ לתחום שניתן למשיבות לצורך המצאת תביעה שהגישו כנגד המבקשות? רקע עובדתי התובעות הן חברות ישראליות העוסקות בהמצאה, פיתוח, ייצור ומכירה של מוצרי צריכה.

ראו גם: ת"צ 8295-10-17 בוקינג נ' **** שפירא ( 16.5.18 – להלן: "עניין בוקינג"), ת"צ (ת"א) 23241-09-16 hotels.com נ' סיליס (21.6.17) (להלן: "עניין הוטלס"), ע"ר 18663-07-17 הוטלס נ' סיליס מיום 7.11.17 (בקשת רשות ערעור על פסק דין זה, תלויה ועומדת בבית המשפט העליון ברע"א 9463/17 hotels.com נ' סיליס)).

גם שם, הוגשה תביעה בגין הפרות קניין רוחני שבוצע באמצעות פירסום באתר אמזון ונדונה טענת אמזון כי אין ליתן היתר המצאה של התביעה לחו"ל. בית המשפט קיבל שם את עמדת אמזון בנושא זה וקבע כי: "אותו פירסום נטען אינו ממוקד מטרה ואינו מכוון לגורם ישראלי". מקרה דנן, שונה מעניין בוקינג ועניין הוטלס שבהן הנתבעות פירסמו אתר בעברית המיועד והמכוון לציבור הישראלי.

...

למשיבות יהיה קשה לנהל הליך בחו"ל והדבר יגרום להן לעלויות ניכרות "ללא הצדקה". דיון והכרעה (א) מבוא בפתח הדברים יש לדחות את טענת המשיבות, כי היה על המבקשות לתמוך את בקשתן לביטול היתר ההמצאה בתצהיר ומשלא עשו כן, דין הבקשה להידחות.

המשיבות ישלמו למבקשות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.

החלטתי זו ניתנת בכובעי כרשם בית המשפט.

האחת – מטעם המשיבה 1 (להלן המשיבה) לבטל היתר המצאה מחוץ לתחום שניתן נגדה והשנייה מטעם המערערת להכיר בתקפות המצאה שנעשתה למשיבה בישראל באמצעות מורשה.

" בפסק הדין מיום 21.5.15 שניתן בעירעור על ההחלטה מיום 19.3.15 – להלן הפסק הראשון, הסברתי מדוע בנסיבות שנוצרו לא ניתן היה להמנע מדיון בבקשה לתקפות המצאה ע"י מורשה ללא קשר לבקשה לביטול היתר ההמצאה כדלקמן: "בסמוך לאחר שהתקיים הדיון בבקשה לביטול היתר ההמצאה ביצעה המערערת לטענתה המצאה כדין לאמזון באמצעות סגן הנשיא שלה אשר הגיע לישראל לכנס. המערערת הגישה לכב' הרשמת בקשה להכיר בתקפות ההמצאה אלא שכב' הרשמת מצאה לידון תחילה בבקשה לביטול היתר.

...

המשיבה מצידה נמנעה כאמור מלסתור עובדות אלה בתצהיר מטעמה ובכך נתמכת מסקנה זו ביתדות.

לסיכום, ההמצאה למר ווגלס בישראל כמוה כהמצאה למשיבה.

נימוקי המשיבה בנושא הפורום בבקשה לביטול היתר ההמצאה נועדו כולם לבסס טענה שהמערערת לא עמדה בנטל שם. אלא בשים לב לבקשה הנדונה, לא רק שאין די בכך, כי אם המשיבה כאשר טענה במפורש כי "טענת התובעת (המערערת) מצביעה כי הפורום האמריקאי נאות לפחות כמו הישראלי, אם לא יותר ממנו... לנוכח כל האמור לעיל יש לקבוע כי לא רק שהתובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להראות כי פורום השיפוט הישראלי הוא הפורום הנאות, אלא שהלכה למעשה אין כל עדיפות או נאותות לפורום הישראלי בנסיבות העניין כשמדובר בתביעה במסגרתה נטען למכירה מורשית בכל רחבי העולם של מוצרים שמכירתם לגורמים בלתי מורשים נעשתה מחוץ לישראל, והם משווקים על ידי גורמים שהם לאו דווקא בישראל על ידי כל דורש, ולאו דווקא ישראליים" (סעיף 179) – הראתה במו פיה שארה"ב אינה הפורום המובהק לדון בתובענה.

ערעור על החלטת כב' הרשמת פלינר מבית משפט זה אשר ניתנה ביום 19.3.15 ולפיה בוטל היתר המצאה מחוץ לתחום שניתן למערערת לגבי תובענה שהגישה כנגד אמזון לאחר שנקבע בה כי לא היה ביד המערערת להראות עילה טובה כנגד אמזון "אם בכלל קיימת עילה שכזו" כי לא מתקיימת חלופה מחלופות תקנה 500 וכי בכל מקרה ישראל אינה הפורום הנאות לדיון בתובענה.

...

לא הייתי מתערבת בנושא זה אלמלא נקבע בהחלטה מבלי לנמק ודומה לכאורה גם ללא בסיס שניסיונה של המערערת לבצע המצאה בכנס בישראל "נועד לעקוף את מתן ההחלטה על ידי בית המשפט וביצוע שיפור עמדות בכל הנוגע לעניין הנטלים." ייתכן ולא הייתי מתערבת אף בנושא זה אלמלא נקבע בהחלטה "גם אם לא תתקבל עמדתי זו (שהמערערת ביצעה מעקף אסור) אזי ניווכח לדעת באבסורד המתקבל: במידה ואקבע כי ההמצאה לנציג הינה מסירה כדין, אזי לכאורה קנה לו בית המשפט בישראל סמכות. אולם כפי שצוטט לעיל, לא די בכך ויהיה על בית המשפט לבחון האם מדובר בפורום נאות. אומנם הנטל הינו שונה אולם סבורה אני כי החלטתי בעניין ביטול היתר ההמצאה מהווה השתק פלוגתא בעניין זה. לכן בכל מקרה הדיון בבקשה מס' 18 הפך לשיטתי לאקדמי בלבד, עת הכרעתי כי ישראל אינה הפורום הנאות לבירור סכסוך זה." תוצאה זו אין לקבל משום שהיא פוגעת בזכות מהותית של המערערת לטעון לענינה ואף מציבה לה מיזמת בית המשפט מחסום בדמות מעשה בית דין והדברים ברורים.