המבקשת בבקשה זו - עריית תל אביב (להלן: "המבקשת"), היא הנתבעת בתובענה העיקרית, אשר לזכותה רשום שיעבוד על זכויות המנוח מיכאל דזהנשוילי ז"ל – בעלה לשעבר של המשיבה – גרושתו, במחצית דירת מגורים ברח' צמח צדק 4/16 לוד, הידועה כגוש 4026 חלקה 305/15 (להלן: "הדירה"), בגין אי תשלום חובותיו של המנוח כלפיה.
ביום 21.6.10, פתחה המבקשת בלישכת ההוצאה לפועל הליך למימוש דירת המגורים כנגד המנוח (תיק מס' 01-69288-10-1), בעבור חיובי מים וארנונה בסך של 202,449 ₪.
המשיבה עתרה למספר סעדים הצהרתיים הנוגעים לזכותה בדירה, ובראשם ביקשה להורות כי היא הבעלים היחידי והבלעדי של דירת המגורים ואין לעזבון כל זכות בה.
במקביל להגשת תובענה זו, הגישה המשיבה בקשה בהולה לעיכוב ביצוע מימוש הדירה במסגרת תיק הוצל"פ 01-69288-10-1 בלישכת ההוצל"פ בתל אביב, בטענה כי אין לרשם ההוצל"פ סמכות לידון בסדר הנושים ובחוב המזונות.
תביעה זו נדחתה על הסף והמשיבה הגישה עליה ערעור שנידחה אף הוא (עמ"ש 3307-10-18).
עוד טוענת המשיבה, כי המבקשת לא עמדה בתנאים המקדמיים לשימוש בפקודה לשם הוצאת כתב הרשאה ע"י הממונה על הגבייה.
...
המבקשת טוענת כי מאחר והטענה בתיק הנדון היא כי המשיבה זכאית לסעד מכוח הסכם הממון, וזו עומדת בסתירה לטענה הנדונה לפיה זכאית המשיבה לסעד מכוח דיני הירושה, הרי שיש לדחות את התביעה הנדונה, ולו מסיבה זו בלבד של טענת טענות סותרות בהליכים שונים.
הזכות האובליגטורית מכח הסכם הממון נדחית מפני הזכות הקניינית הקודמת של המבקשת מכח השעבוד.
גם הזכות לרשת את המנוח נדחית, מאחר והמנוח לא יכול היה להוריש יותר ממה שהיה לו, היינו מחצית דירה משועבדת.
סוף דבר
לאור האמור מתקבלת הבקשה.
