מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור עיריית תל אביב על סעד הצהרתי בעניין גביית ארנונה ומים

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט י' עמית: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ' אגמון-גונן), בו ניתן סעד הצהרתי לפיו עריית תל אביב (להלן: המערערת או הערייה) אינה רשאית לנקוט הליכי גבייה מנהליים לגביית חובות ארנונה ומים נטענים בקשר לנכסים שונים הנמצאים בבעלות המשיבים, וזאת לאור הסכם הפשרה בו התקשרו הצדדים בשנת 2003.
חזקה איפוא על הערייה כי תהיה נאמנה לעמדתה וכי הגורם הרלוואנטי יהיה פתוח לשמוע את טענותיהם של המשיבים בעיניין זה במסגרת ההליך המתאים (לסמכותו של מנהל הארנונה להאריך מועד להגשת השגה על חוב ארנונה לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976, ראו בר"ם 901/14 ויקטור נ' עריית חיפה (6.7.2014); לצורך למצות את הליכי ההשגה בפני הרשויות בטרם פניה לבית המשפט, ראו והשוו ע"א 3901/11 מחקשווילי נ' רשות המיסים בישראל (7.8.2012), שם נדחה ערעורם של המשיבים שלפנינו נגד רשות המיסים, אשר הוגש בעקבות נקיטת הליכי הוצאה לפועל והטלת שעבודים לפי פקודת המסים (גביה) בגין חובות מס רכוש ומס הכנסה שהצטברו לאורך שנים.
...
סיכום וסוף דבר בבסיס הסכסוך בין הצדדים ניצבים חובות ארנונה ומים אשר לא שולמו במשך שנים על גבי שנים.
העובדה שהמשיבים נכנסו בנעלי האחיות כיורשיהן, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה. התוצאה היא, שעל פי הסכם הפשרה העירייה אינה מנועה מלנקוט הליכי גבייה מינהליים כלפי זכויות האחיות.
סוף דבר, שדין הערעור להתקבל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני עתירה מנהלית שהוגשה ביום 31.3.19 בעיניין נקיטת הליכי גבייה מנהליים ע"י המשיבה – עריית תל אביב-יפו (להלן: "הערייה") בנוגע לחובות ארנונה ומים בגין נכס ברח' לילינבלום 23 תל אביב (להלן: "הנכס בלילינבלום"), נכס ברח' ריינס 51 תל אביב (להלן: "הנכס בריינס") ונכס ברח' אבן גבירול 60 תל אביב (להלן: "הנכס באבן גבירול").
בעתירה מבוקש לקבוע בסעד הצהרתי כי הוא אינו חייב בתשלומי ארנונה ומים לעירייה בגין הנכסים.
ככלל, רק לאחר שימצה הנישום את ההליכים במסלול ההשגה והערר, הוא יוכל להביא את עניינו אל בית המשפט לענינים מנהליים, במתכונת של ערעור מנהלי (ראו: סעיך 6 (ב) לחוק הערר; סעיף 5 ופרט 7 לתוספת השנייה לחוק בתי משפט לענינים מנהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לענינים מנהליים); עע"ם 6993/15 עריית תל אביב-יפו נ' אספיאדה בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 20 לפסק דיני (16.8.2016) (להלן: עניין אספיאדה)).
...
בסעיף 3 לפסק דינה של כב' השופטת ע' ארבל בעע"ם 2611/08 בנימין נ' עיריית תל אביב (5.5.10) ישנה התייחסות לשיקולים שיהיה על בימ"ש לשקול במסגרת סעיף 3 (ג) לחוק הערר: "...דרך המלך היא פנייה במסלול ההשגה הקבוע בחוק, בייחוד כאשר מדובר בעניינים עובדתיים-טכניים. עם זאת, אני סבורה כי שיקול הדעת רחב יותר מעניינים עקרוניים-ציבוריים בלבד (ראו למשל ע"א 4452/00 ט.ט.טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נו (2) 773 (2002), שם משום מה לא נערכה ההבחנה בין סעיפיו הקטנים של סעיף 3(א), אך נפרשו שיקולים להחלת סעיף 3(ג) שהינם רחבים יותר מעניינים עקרוניים בלבד, כגון מידת מודעותו של האזרח להליכי ההשגה המינהליים, ומידת הפגיעה ועיוות הדין שייגרמו לאזרח מחסימת דרכו לערכאות השיפוטיות הרגילות)...". (הדגש אינו במקור – א.כ.) החריג הפסיקתי לכלל, מאפשר לבימ"ש להכריע במחלוקת המיועדת למסלול ההשגה והערר לפי חוק הערר אם מדובר במקרה בעל חשיבות ציבורית עקרונית מיוחדת.
בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את טענות העותר בדבר שיהוי או התיישנות, ודינן להידחות.
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין העתירה להידחות על הסף ולגופה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המבקשת בבקשה זו - עריית תל אביב (להלן: "המבקשת"), היא הנתבעת בתובענה העיקרית, אשר לזכותה רשום שיעבוד על זכויות המנוח מיכאל דזהנשוילי ז"ל – בעלה לשעבר של המשיבה – גרושתו, במחצית דירת מגורים ברח' צמח צדק 4/16 לוד, הידועה כגוש 4026 חלקה 305/15 (להלן: "הדירה"), בגין אי תשלום חובותיו של המנוח כלפיה.
ביום 21.6.10, פתחה המבקשת בלישכת ההוצאה לפועל הליך למימוש דירת המגורים כנגד המנוח (תיק מס' 01-69288-10-1), בעבור חיובי מים וארנונה בסך של 202,449 ₪.
המשיבה עתרה למספר סעדים הצהרתיים הנוגעים לזכותה בדירה, ובראשם ביקשה להורות כי היא הבעלים היחידי והבלעדי של דירת המגורים ואין לעזבון כל זכות בה. במקביל להגשת תובענה זו, הגישה המשיבה בקשה בהולה לעיכוב ביצוע מימוש הדירה במסגרת תיק הוצל"פ 01-69288-10-1 בלישכת ההוצל"פ בתל אביב, בטענה כי אין לרשם ההוצל"פ סמכות לידון בסדר הנושים ובחוב המזונות.
תביעה זו נדחתה על הסף והמשיבה הגישה עליה ערעור שנידחה אף הוא (עמ"ש 3307-10-18).
עוד טוענת המשיבה, כי המבקשת לא עמדה בתנאים המקדמיים לשימוש בפקודה לשם הוצאת כתב הרשאה ע"י הממונה על הגבייה.
...
המבקשת טוענת כי מאחר והטענה בתיק הנדון היא כי המשיבה זכאית לסעד מכוח הסכם הממון, וזו עומדת בסתירה לטענה הנדונה לפיה זכאית המשיבה לסעד מכוח דיני הירושה, הרי שיש לדחות את התביעה הנדונה, ולו מסיבה זו בלבד של טענת טענות סותרות בהליכים שונים.
הזכות האובליגטורית מכח הסכם הממון נדחית מפני הזכות הקניינית הקודמת של המבקשת מכח השעבוד.
גם הזכות לרשת את המנוח נדחית, מאחר והמנוח לא יכול היה להוריש יותר ממה שהיה לו, היינו מחצית דירה משועבדת.
סוף דבר לאור האמור מתקבלת הבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לא נקבע שם כי עיקול עלול להוות לשון הרע אך עבור עורך דין; עם זאת צוין כי בעיקול יש כדי להשפיל את המערער ולפגוע בשמו הטוב במיוחד נוכח היותו עורך דין, כך שפרסום עיקול היה עלול גם לפגוע במשלח ידו (שם, פס' 7).
אולם הדין בענין חיובי מים טרם תחילת תוקף כללי תאגידי מיום וביוב הנזכרים לא היה שהרשום כמחזיק ממשיך להחשב כמחזיק אלא אם הודיע על כך. ראו לענין זה, בפרשה בקשר לחיובי מים בתל אביב: "סעיף 325 לפקודת העיריות מתייחס לחיובי ארנונה בלבד, ואין לו תחולה ככל שמדובר באגרות מים המוטלות מתוקף חוק העזר העירוני. במקרה שלפנינו, מוטלת אגרת מים על פי חוק עזר לתל-אביב יפו (אספקת מים), התשל"ד-1974... בו נקבעה החובה לתשלום אגרת המים על ידי 'הצרכן'.
לפיכך, אין מנוס מן המסקנה שהוראותו של סעיף זה אינה חלה בכל הנוגע לגביית אגרות מים, ולענין זה, יחול, אפוא, ההסדר הרגיל לפיו רשאית המשיבה לגבות את החוב מן ה'צרכן' כהגדרתו בחוק העזר, ולא ממי שרשום אצלה כמחזיק, גם אם חדל להחזיק ולא הודיע על כך" (ע"א (ת"א) 1982/97 צדוק נ' עריית תל-אביב-יפו, פס' 10 (1.11.1992) (להלן: ענין צדוק)).
כאמור, נוכח אישור נציג התובעת בחקירה נגדית בדבר חוב מים בקשר לתקופה שלפני 1.9.2009, אין מקום לסעד ההצהרתי המבוקש לפיו לתובעת אין כל חוב כלפי הנתבעת; לאור המפורט לעיל, גם לא מצאתי מקום ליתן סעד הצהרתי, שאותו התובעת ממילא לא ביקשה (ואשר אינו מתיישב עם טענתה בתביעה לפיה היא הפסיקה את החזקה בנכס כבר במאי 2009), לפיה אין לה חוב בקשר לתקופה מיום 1.9.2009 ואילך.
...
אולם אין בידי לקבוע, על בסיס חותמת "נתקבל" של העיריה, כי מגידרו החזיקה בנכס מושא הבתיעה בתקופה הרלוונטית, כי היא היתה רשומה כמחזיקה בנכס באותה תקופה, או כי חיובים בגין ארנונה בגין אותה תקופה יצאו על שמה.
התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך של 7000 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים ת"צ 18274-07-16 פלג, כהן, דויטש - עורכי דין ואח' נ' עירית תל-אביב-יפו לפני כבוד השופט, סגן הנשיא אליהו בכר מבקשת ליאו בל (1986) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עדי מוסקוביץ ממשרד עו"ד מוסקוביץ אזוראל ו/או עו"ד אורי דויטש ממשרד עו"ד פלג, כהן דויטש ו/או עו"ד מוטי איצקוביץ ממשרד עו"ד כץ, גבע, איצקוביץ KGI משיבה עירית תל-אביב-יפו ע"י ב"כ עו"ד ויוי משולם קור ו/או דנה רייס מהשרות המשפטי עריית ת"א פסק דין
הסעדים שנתבעו הם השבת סכומי הארנונה שהעירייה גבתה ביתר (ההפרש בין התעריף לפני ההעלאה ובין התעריף לאחר העלאה) בצרוף הצמדה וריבית, וסעד הצהרתי כי התעריף החוקי הוא התעריף שנגבה עד ליום 28.2.2015.
(3) חשבונות הארנונה נשוא הערעורים הרשומים על שם צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ (המערערת בעע"ם 4888/19), פנרמה אחזקות (1999) בע"מ (המערערת בעע"ם 4844/19), קבוצת י.י.שטיר בע"מ, קולנוע חדש בע"מ, רגנבי השקעות בע"מ ודנגוט מחשבים בע"מ (המערערים בעע"ם 4808/19) ומקורות חברת מים (המערערת 1 בעע"ם 4875/19) – יזוכו ב-100% מהפער בין סכומי הארנונה בתקופה הפשרה, כולל הפרישי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א – 1961.
לאחר ששקלתי את השיקולים המנויים בסעיפים 22-23 לחוק, וביניהם התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה והפער בין הסעדים הנתבעים לסעדים המתקבלים בהחזר, כשבמקרה דנן מדובר בהשבה ישירה של כ-45% מהכספים לכל אחד מיחידי הקבוצה, החשיבות הציבורית של ההליך בהיתחשב בטענות לאי חוקיות בפעולת הרשות ולהיקפי הגבייה מהנישומים, הטירחה והסכון שלקחו על עצמם המבקשת וב"כ בהיתחשב באי בהירות המצב המשפטי, ובשים לב לפסק הדין בעיניין ע"א 2046/10 שמש נ' רייכרט, פ"ד סה(2) 681 (2012) – מצאתי כי הסכומים והאחוזים המומלצים ראויים ויש לאשרם.
...
ההסדר אליו הגיעו הצדדים כולל את כל ההליכים בעניין שינוי התעריף לרבות ההליך דנן, הערעורים המנהליים (שהוסכם על מחיקתם) ותובענות ייצוגיות מאוחרות שהוגשו (שנמחקו, וב"כ התובענות המאוחרות צורפו כב"כ להליך דנן (ר' החלטתי מיום 17.11.2021)).
סוף דבר הסדר הפשרה מאושר, למעט לעניין "סכום ההשבה הפתוח" שיועבר לקרן כמפורט לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו