בית המשפט המחוזי קיבל את העירעור נגד גזר הדין, וקבע: "נוכח כך שמדובר בעבירת עוון בלבד, ומשלא נגרמו למתלוננת, למרבית המזל, נזקים גופניים חמורים יותר, ניתן היה להסתפק במקרה זה, לטעמי, במיתחם ענישה מקל יותר, הנע בין 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל לבין 12 חדשי מאסר בפועל", על המערערת הושתו 6 חודשי מאסר בפועל, המאסר המותנה והפיצויים שנקבעו בערכאה הדיונית, נותרו על כנם.
על פי חוות הדעת "לא ניתן להבחין בקיום מצב פסיכוטי או אפקטיבי מג'ורי בעת ביצוע מעשה המיוחס לו, קיים תאור מובהק של היתנהגות מושפעת מאלכוהול, תרופות הרגעה וממריצים גם יחד."
הנאשם אמנם אושפז (להסתכלויות פסיכיאטריות) בעברו, אולם מדובר באשפוזים מתוקף צו בית משפט לצורך מתן חוות דעת פסיכיאטרית, כאשר בשני המקרים, כך על פי חוות הדעת, נמצא הנאשם כשיר לעמוד לדין ואחראי למעשיו.
אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל - לתקופה של 12 חודשים בנכוי ימי מעצרו בתיק זה בהתאם לרישומי שב"ס. על אף עתירת ההגנה להורות כי המאסר ירוצה באופן חופף למאסר שהוטל על הנאשם בגין תיק אחר לא מצאתי להיעתר לבקשה.
...
לאור האמור לעיל, נוכח מידת הפגיעה בערכים המוגנים, עוצמתה, נסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 חודשי מאסר שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות, ועד 18 חודשי מאסר.
מכל האמור לעיל, מצאתי לנכון לגזור את עונשו של הנאשם בחלקו הבינוני של המתחם שנקבע.
אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל - לתקופה של 12 חודשים בניכוי ימי מעצרו בתיק זה בהתאם לרישומי שב"ס. על אף עתירת ההגנה להורות כי המאסר ירוצה באופן חופף למאסר שהוטל על הנאשם בגין תיק אחר לא מצאתי להעתר לבקשה.
