מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור נגד אשפוז פסיכיאטרי בהוראת צו מבית משפט

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת, נקבע כי המערער כשיר לעמוד לדין, שכן הוא – "מבין את המתרחש בבית המשפט ומזהה את בעלי התפקידים, מכיר ומבין את כתב האישום, מסוגל להבין היטב את ההליך המשפטי, להביא את גירסתו ולשתף פעולה עם בית המשפט". בנסיבות אלה, בפרק הסיכום של חוות הדעת הומלץ איפוא על אישפוז פסיכיאטרי של המערער בצו בית משפט, לפי סעיף 15(א) לחוק טפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (להלן: חוק טפול בחולי נפש).
לשיטתו, היה על בית המשפט להורות על הגשת חוות דעת פסיכיאטרית נוספת שתיבחן את כשירותו של המערער לזכור את הארוע לאחר מעשה.
קבלת ההחלטה על קו ההגנה במשפט פלילי נעשית בהיוועצות משותפת בין סנגור לנאשם, כאשר הנאשם משתף את סנגורו בגירסתו לאירועים המתוארים בכתב האישום נגדו, והסנגור מצדו מציע לנאשם את קו ההגנה המשפטי, על פי מיטב שיקול דעתו המקצועי.
...
ואולם, כשלעצמי איני מקבל את הקישור הנטען בין בחינת "כדאיות" ההודיה לבין הכשל הנטען בייצוג.
מובן הוא, כי אין לקבל טענה של כשל בייצוג בכל פעם שקו הגנה מסוים שנקט בו סניגור נדחה על ידי בית המשפט והנאשם מורשע בדינו.
מסקנתי לפיה לא התקיים במקרה דנן כשל בייצוגו של המערער בערכאה קמא, מובילה מאליה גם למסקנה כי אין להיעתר לבקשה להגשת הראיות הנוספות בשלב הערעור, וזאת אף מבלי להידרש לתוכנן.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

הועדה הפסיכיאטרית מחויבת לערוך דיון תקופתי בעיניינו של כל נאשם שמאושפז בצו בית משפט אחת לשישה חודשים לפחות, ובמסגרתו היא מוסמכת להורות על שיחרור הנאשם אם מצאה "כי אין עוד הצדקה להמשך אישפוז נוכח מצבו הנפשי ונוכח מידת המסוכנות הנשקפת ממנו" (סעיף 28 לחוק טפול בחולי נפש).
לכאורה, משמעות הדברים היא כי צדק בית המשפט קמא, שעה שהורה על הפסקת ההליכים נגד המערערת מחמת שאינה כשירה לעמוד לדין, והוציא צו לאישפוזה לתקופה מרבית של 25 שנה (וזאת בהנתן שסעיף האישום נגדה הוא רצח, ולהיעדר טעמים מספיקים להתערב בעיניין זה מכוח הסמכות הנתונה לבית המשפט לפי סעיף 15(א1) לחוק לטפול בחולי נפש, כפי שמבהיר השופט הנדל).
...
ויובהר, בסופו של דבר לא בוטל אומנם סעיף 303 (כשם שבאנגליה לא בוטל ה-Infanticide Act), ואולם אין בכך כדי ללמד, לדידי, על היות הרציונל שבצד עבירה זו שונה מזה שבצד ההוראות לעניין אחריות מופחתת (ראו מרדכי קרמניצר וחאלד גנאים הרפורמה בעבירות ההמתה [2019] לאור עקרונות היסוד של המשפט, ומחקר היסטורי והשוואתי 170-168, 355-354 (2020)).
לאור זאת, כשם שנאשם איננו יכול לטעון לתחולתם במצטבר (להבדיל מתחולה לחלופין) של סייג אי השפיות והסדרי הענישה/האחריות המופחתת, כך גם אין לאפשר לנאשמת לטעון לתחולתם במצטבר (להבדיל מתחולה לחלופין) של סייג אי השפיות ושל סעיף 303 לחוק העונשין.
הוחלט בדעת רוב כאמור בחוות דעתו של השופט נ' הנדל, שאליו הצטרף השופט ע' גרוסקופף כי הערעור יתקבל באופן חלקי, במובן זה שהמערערת תזוכה מעבירת רצח, וזאת חלף פסק הדין המורה על הפסקת ההליכים נגדה בגין עבירה זו. זאת בניגוד לחוות דעתו של השופט ד' מינץ, שסבר כי יש לקבל את הערעור באופן של זיכוי המערערת מעבירה של המתת תינוק.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 2.6.2016 הורה בית המשפט, בהסכמת המשיב, כי ההליכים נגד המערערת יופסקו לפי הוראת סעיף 170 לחסד"פ. בהתאם להוראות הפסיכיאטר המחוזי, הוצא למערערת צו לטפול מרפאתי כפוי למשך 10 שנים.
(ג) לא יתן בית משפט צו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) אלא לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית, ולצורך כך יצווה כי הנאשם יובא לבדיקה פסיכיאטרית, ואם הוא קטין – לבדיקה כאמור בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער; הודיע הפסיכיאטר המחוזי לבית המשפט כי לא ניתן לערוך את הבדיקה הפסיכיאטרית אלא בתנאי אישפוז, רשאי בית המשפט לצוות על אשפוזו של הנאשם לשם עריכת בדיקה והסתכלות, לתקופה שיקבע בצו.
...
.] סבורני כי העומס הנוסף שיהא כרוך בבירור אי-הכשירות בראי חוק סדר הדין הפלילי, בהשוואה לבחינתו ביחס לסייג תקנת הציבור בלבד, אינו רב. משכך, דומני כי ניתן להשלים, בנסיבות אלו, עם הכבדה מוגבלת זו בשם חשיבות הזכות להליך הוגן" (שם, פסקה 16, הדגשה הוספה – י"ע).
אני מסכימה עם חברי השופט עמית כי דין הערעור להידחות.
לכתחילה, בהסתמך על חוות דעת שהגישה המערערת לבית המשפט, ביקשה להפסיק את הליך ההסגרה נגדה על יסוד הוראת סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי); ולאחר בדיקות וחוות דעת נוספות, והסכמה שניתנה על ידי המשיב, נעתר בית המשפט לבקשה ובהחלטה מיום 2.6.2016 אמנם הורה על הפסקת ההליכים.
דין הערעור אפוא להידחות ונמצאנו שמים סוף לסאגה שנמשכת זה שנים ארוכות בנושא כשירותה של המערערת וצברה מימדים ונפח הרבה מעבר לנדרש החורגים מאופיו ומתכליתו של דיון בבקשת הסגרה, עד כי דומה כי נדרש להציב סכר כדי לעוצרה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה 17 נובמבר 2022 ע"פ 36049-03-22 פלוני נ' מדינת ישראל לפני הרכב כבוד השופטים: רון שפירא, נשיא [אב"ד] בטינה טאובר, סגנית נשיא עדי חן-ברק המערער פלוני ע"י ב"כ עו"ד פארס בריק (סנגוריה ציבורית) המשיבה מדינת ישראל ע"י פרקליטות מחוז חיפה פלילי פסק דין
בשנת 2020 הגיש המערער ערעור לבימ"ש זה על החלטת הפסיכיאטר המחוזי בחיפה להורות על צו לאישפוזו של המערער, זאת לאחר שלא הקפיד בביקוריו במרפאה במסגרת צו לטפול מרפאתי כפוי והוחלט על החזרתו לצוו אישפוז כפוי.
סוגית העירעור הקודם שהוגש על ידי המערער: כפי שטען ב"כ המערער, העירעור הקודם לא הוגש נגד פסק הדין של בימ"ש קמא, אלא על החלטת הפסיכיאטר המחוזי על ביטול הצוו לטפול מרפאתי כפוי והחזרת המערער לצוו אישפוז כפוי.
...
אנו סבורים כי במקרה זה הנסיבות העובדתיות העולות מן הראיות הקיימות בתיק מלמדות באופן מובהק כי סעיף האישום הנבחר איננו הסעיף המתאים (גניבת רכב) ויש לבחור בסעיף חלופי חמור פחות של שימוש ברכב ללא רשות, שכן, כפי שפורט לעיל, הראיות לכאורה הקיימות בתיק אינן מצביעות על כוונה לשלול את הרכב שלילת קבע מבעליו, שהינה אחת מיסודות עבירת גניבת רכב.
בנסיבות אלו אנו סבורים כי הראיות שהוצגו מצביעות על יסודות העבירה של שימוש ברכב ללא רשות ולא של גניבת רכב, אשר אחת מיסודותיה היא כוונה לשלול את הרכב שלילת קבע מבעליו.
אנו סבורים כי יש מקום לקבל את הערעור ולהורות כי העבירה הנכונה שיוחסה לו בכתב האישום היא עבירה של שימוש ברכב ללא רשות לפי סעיף 413ג' לחוק העונשין, כפי שטען ב"כ המערער.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום אילת נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי קיבל את העירעור נגד גזר הדין, וקבע: "נוכח כך שמדובר בעבירת עוון בלבד, ומשלא נגרמו למתלוננת, למרבית המזל, נזקים גופניים חמורים יותר, ניתן היה להסתפק במקרה זה, לטעמי, במיתחם ענישה מקל יותר, הנע בין 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל לבין 12 חדשי מאסר בפועל", על המערערת הושתו 6 חודשי מאסר בפועל, המאסר המותנה והפיצויים שנקבעו בערכאה הדיונית, נותרו על כנם.
על פי חוות הדעת "לא ניתן להבחין בקיום מצב פסיכוטי או אפקטיבי מג'ורי בעת ביצוע מעשה המיוחס לו, קיים תאור מובהק של היתנהגות מושפעת מאלכוהול, תרופות הרגעה וממריצים גם יחד." הנאשם אמנם אושפז (להסתכלויות פסיכיאטריות) בעברו, אולם מדובר באשפוזים מתוקף צו בית משפט לצורך מתן חוות דעת פסיכיאטרית, כאשר בשני המקרים, כך על פי חוות הדעת, נמצא הנאשם כשיר לעמוד לדין ואחראי למעשיו.
אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל - לתקופה של 12 חודשים בנכוי ימי מעצרו בתיק זה בהתאם לרישומי שב"ס. על אף עתירת ההגנה להורות כי המאסר ירוצה באופן חופף למאסר שהוטל על הנאשם בגין תיק אחר לא מצאתי להיעתר לבקשה.
...
לאור האמור לעיל, נוכח מידת הפגיעה בערכים המוגנים, עוצמתה, נסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 חודשי מאסר שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות, ועד 18 חודשי מאסר.
מכל האמור לעיל, מצאתי לנכון לגזור את עונשו של הנאשם בחלקו הבינוני של המתחם שנקבע.
אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל - לתקופה של 12 חודשים בניכוי ימי מעצרו בתיק זה בהתאם לרישומי שב"ס. על אף עתירת ההגנה להורות כי המאסר ירוצה באופן חופף למאסר שהוטל על הנאשם בגין תיק אחר לא מצאתי להעתר לבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו