ערעור משמעתי על רופא הומאופת המפיץ מידע נגד חיסונים

המערער רופא מורשה ובעל תואר מומחה בכירורגיה כללית, אשר הוגשה כנגדו קובלנה משמעתית, בגין חמש פרשות, כדלקמן: הראשונה, קריאה לציבור להפר את הוראות משרד הבריאות בנוגע לנגיף הקורונה; השנייה, שדול לזנות והטרדה מינית באמצעות פירסום "בדף הפייסבוק" של המערער; השלישית, פירסום משמיץ כנגד רופאים אונקולוגים, נגד חיסונים וקריאה ללידות בית בנגוד לחוזר מינהל הרפואה; הרביעית, המלצה טיפולית להורי קטין שפנו אליו, שלא לחסנו בחיסון אנטי - טטאנוס, לאחר שנכווה; החמישית, הפרה מתמדת של הוראות הפקודה.

הפרשה הראשונה, קריאה לציבור להפר הנחיות משרד הבריאות באשר לנגיף הקורונה - המערער מפעיל אתר מרשתת, לרבות "דף פייסבוק", בהם מפרסם מאמרים המעודדים את הציבור להפר את הנחיות משרד הבריאות, תוך הפצת מידע כוזב הממעיט מסכנת נגיף הקורונה, ומשיא עצות הסותרות את הנחיות משרד הבריאות בעיניין זה. כך פירסם המערער, במהלך חודש מרץ 2020, פרסומים הקוראים לציבור לקיים "מפגשים המוניים ומסיבות ... ללא בידוד", "כולם לוחצים ידיים, כולם מתחבקים", "חס וחלילה לא לדיווח לרשויות ולא לספר לאנשים הסטריים שעלולים להפיץ את השמועה ואף לדווחו לרשויות. אל תפחדו, תחבקו". עוד באותה תקופה, במסגרת פרסומיו, כינה המערער את הנחיות משרד הבריאות "מטופשות של משרד שרובו מיותר", "רוצים בריאות ? תתעלמו מהם". קרא להתייחס להנחיות משרד הבריאות "כאילו נרשמו על החול שניה לפני בוא הגל", "אל תאמינו לאנשי משרד הבריאות, הם אשמים בפשעים ... בהוראות שהם מנחים, בזלזול וביוהרה שלהם ושל רבים מהרופאים הצייתנים, עוצמי עיניים למידע כלפי הזקוקים לעזרה רפואית. מישהו שולט בהתנהלותם הנבזית", "משרד הבריאות הוא האסון הלאומי", "בכיר המשרד הבריאות, אני יכול להצביע עליו ... הוא האחראי למוות בעקבות שפעת. הוא פשוט כשלון בריאותי" ועוד ועוד.

ככל שמעוניין המערער להעניק טפול, שאינו רפואי, כדוגמת טפול הומאופתי או נטרופתי, אשר אינו דורש רישיון, בידיו לעשות כן, אך לא בדרך של הצגת הטיפול הניתן כטיפול רפואי - ולמעשה בעניינינו העדר טפול רפואי - תוך הצגת מצג, כי עסקינן בהחלטה העומדת בגדרי הסטאנדרט הרפואי המקובל.

...

אכן בעניין זה סטה המשיב מהמלצת הוועדה והחמיר עם המערער, וסבורני, כי החלטתו אך סבירה ובדין יסודה.

יחד עם זאת, מקום בו נקבע סטנדרט מקצועי, או המלצה ברורה, הנוגעת לתחום עיסוק הטעון רישיון, פעולת בעל רישיון כדי להסית את הציבור שלא לנהוג בהתאם לאותו סטנדרט או המלצה, מובילה למסקנה, כי אין מקום שיחזיק ברישיון, כל עוד ממשיך הוא בדרכו.

אשר על כן הערעור נדחה.

והציע בו מוצרים לרכישה המכונים "חיסונים הומאופתים". ג) ד"ר רוזנטל הפיץ במרפאה שלו מיסמך שכותרתו "המחלות שמחסנים כנגדם והסיכונים מהם – למי שלא מתחסן". הוא היתייחס למחלות ולנגיפים שונים וציין כי "רמת הסיכון מהם בישראל היא אפסית". לכן המליץ למטופליו להמנע מלקבל חיסון למחלות אלה.

במכתב הובהר כי התבטאויותיו של ד״ר רוזנטל בעיניין החיסונים מהוות "הפרה של הסטאנדרט הרפואי הסביר, הפרה של הנחיות משרד הבריאות, תדריכי החיסונים, ועולה כדי הפרה של כללי האתיקה, והתנהגות שאיננה הולמת רופא על פי הפקודה" (ראו נספח ת/1 תחת נספח 12 לערעור).

זאת לפי הראיות המצורפות תחת "מוצגי הקובל". קרי, המסמכים שהציג משרד הבריאות בהליך המשמעתי המבססים, לשיטתו, את אחריותו המשמעתית של ד"ר רוזנטל (נספח 12 לערעור): במסמך "המלצות של דר' רוזנטל בנוגע ל"זהירות במתן חיסונים" נכתב: "ההמלצות הן של דר' רוזנטל ואינן בהתאם להנחיות של משרד הבריאות או אירגוני בריאות רישמיים אחרים בעולם, וגם לא של אירגוני רופאי הילדים. ההמלצות מבוססות רק על ניסיונו האישי ואינן מגובות על ידי מחקרים מדעיים" (נספח ת/6).

במסמך "הוראות לשימוש בחיסון הומאופתי": "למען הסר ספק המידע אינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהי. ואין בו תחליף לייעוץ פרטני או אחר. המידע הניתן באתר אינו מהוה המלצה רפואית מוסמכת. המידע המופיע באתר אינו מקובל על משרד הבריאות וכדאי לבדוק אותו גם עם הרופא המטפל. הוא בוודאי אינו מהוה המלצה או הכוונה כיצד לנהוג. המידע מבוסס בעיקר על ניסיון קליני ולא על מחקר רפואי קליני מקובל" (נספח ת/7).

...

הוא קבע כי "הוועדה הנכבדה שקלה כראוי את מכלול נסיבות המקרה, התרשמה ישירות מהעדויות ומחומר הראיות, והמלצתה לעניין הרשעת הנקבל במיוחס לו בכתב הקובלנה – מקובלת עליי. גם ההמלצה לעניין אמצעי המשמעת – התלית הרישיון למשך שנה אחת – נראית לי שקולה והולמת, בנסיבות המקרה והשלכותיו על בריאות הציבור" (עמוד 3 להחלטה; נספח 1 לערעור).

מסקנתי היא שיש לזכות את ד"ר רוזנטל מהאישום בסעיף 41(4) לפקודת הרופאים.

נראה לי כי על רקע זה יש להחזיר לוועדה את הדיון בכל הנוגע באמצעי המשמעת המתאים.

התוצאה דין הערעור להתקבל באופן חלקי.