כללי
פסק דין בעירעור מינהלי על החלטת בית הדין לעררים בירושלים (כב' הדיין ח' גוגנהיים) מיום 24.6.2020, בגדריו נדחה ערר על החלטת המשיב מיום 5.6.2019.
...
ושנית נזכיר, שנפסק פעמים לאין-מספר, ששיקול הדעת שניתן למשיב – רחב, ואל לו, לבית המשפט, להתערב בהחלטות המשיב, אלא אם כן נדרשת המסקנה, שחרג המשיב ממתחמי הסבירות במידה המצדיקה התערבות – ראה בג"צ 431/89 ריצרד קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505, 520; בג"ץ 1031/93 פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים, פ"ד מט(4) 661, 677; בג"ץ 4156/01 דימיטרוב נ' משרד הפנים, פ"ד נו (6) 289, 293; בג"צ 4370/01 לפקה נ' שר הפנים, פ"ד נז(4) 920, 930; עע"ם 9993/03 חמדאן נ' ממשלת ישראל; עע"ם 9018/04 מונא נ' משרד הפנים.
אך, אינני בדעה שבשיקול הדעת במישור זה, נפלה טעות המצדיקה התערבות, ולאחר שנפריד את המוץ מן התבן, ואת העיקר מהטפל, תידרש המסקנה, שלמעשה, בפי המערערת שלוש טענות שממשקלן המצטבר מבקשת היא להיבנות: ההליך המדורג בו החלה, ושאכן כבר התקדם, מהתקופה הארוכה בה שוהה היא בישראל, ומכך שיש לה בת בגירה בישראל (ללא קשר לבן זוגה המנוח).
על יסוד כל האמור, דין הערעור לדחייה;
תעזוב את ישראל תוך 30 יום מהיום.