ערעור לעליון על תסקיר מבחן חיובי

חרף קיומו של תסקיר מבחן חיובי שהמליץ להסתפק במאסר בדרך של עבודות שירות, נגזר עונשו של המבקש ל-10 חודשי מאסר.

בקשת רשות העירעור נדחתה, תוך שבית המשפט העליון עמד על הצורך בענישה מרתיעה בעבירות גניבת רכב.

...

הערעור נדחה.

מן העבר האחר, בהתחשב בכך שהמדובר בפעם הראשונה בה ייגזר דינו של הנאשם, בהתחשב בתקופת המאסר הממושכת שתיגזר עליו, ובהתחשב במרכיב הפיצויים בו יחויב, החלטתי להסתפק בגזירת קנס על הצד המתון.

סוף דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 30 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס. 8 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירת רכוש "מסוג פשע", או נהיגה פוחזת של רכב.

שירות המבחן התרשם מפער משמעותי בין תפיסתו של הנאשם את עצמו כאדם חיובי שומר חוק ומתפקד, לבין אופי מעשיו בעבירה אשר הצביעו על דפוסים מכשילים ואלימים, בעיקר במצבים בהם חש פגיעה בכבודו.

בדחיית העירעור חזר בית המשפט העליון על הכלל לפיו תסקיר שירות המבחן על המלצותיו מהוים אחד ממכלול השיקולים אשר בפני בית המשפט, וקבע כי שקולי שקומו של המערער, נסוגים אל מול חומרת מעשיו ומידת אשמתו הגבוהה, כמו גם הצורך בהרתעה: "עוד ראוי להדגיש כי אמנם שירות המבחן הוא גורם חשוב בהליך הפלילי, והמלצתו מספקת חוות דעת מקצועית ומשמעותית באשר לתמונת מצבו של נאשם, אך בית משפט זה קבע לא אחת כי תסקיר שירות המבחן על המלצותיו מהוים רק שיקול אחד ממכלול השיקולים המונחים בפני בית המשפט טרם מתן גזר הדין, והסמכות הסופית בהכרעה נתונה לבית המשפט.... לבסוף, יש לברך על מאמצי השקום של המערער, וניתן רק לקוות כי יתמיד בהליך הטיפולי בו החל. עם זאת, בדומה לנסיבותיו האישיות, שקולי שקומו נסוגים למול חומרת מעשיו ומידת אשמתו הגבוהה – כמו גם למול הצורך בהרתעת עבריינים פוטנציאלים, במיוחד מפני עבירות קלות לבצוע, המאיימות על בטחון הציבור כולו". בע"פ 1261/18 פלוני נ' מ"י (31.5.2018), מדובר היה בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1), בכך שהמערער דקר את המתלונן ובהמשך הצטרפו גם אחרים.

...

בית המשפט המחוזי גזר 30 חודשי מאסר בפועל במצטבר לעונש מאסר בו היה נתון אותה עת, והערעור נדחה.

הערעור נדחה, ונקבע כי מדובר במעשה חמור עד מאוד, וכי מדובר בהתנהלות בריונית במרחב הציבורי.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 32 חודשים.

בחינת הפסיקה אשר כללה עבירות רכוש, אגב נהיגה ברכב ו/או ביצוע עבירות הקשורות בנהיגה, מעלה מינעד ענישה רחב, תוך היתחשבות בנסיבות ובחומרת עבירות התעבורה: ברע"פ 2054/18 היתם רבאיעה נ' מדינת ישראל (12.03.18) – אשר הוגש מטעם ההגנה- נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע על פי הודאתו, בבצוע עבירות גניבת רכב, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה פוחזת ברכב ונהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף.

חרף קיומו של תסקיר מבחן חיובי שהמליץ להסתפק במאסר בדרך של עבודת שירות, נגזר עונשו של הנאשם ל- 10 חודשי מאסר.

ערעור המדינה על קולת העונש היתקבל והנאשם נדון ל – 15 חודשי מאסר בפועל, כאמור בקשת רשות העירעור שהגיש הנאשם נדחתה, בית המשפט העליון עמד על החמורה הגלומה בעבירת גניבת רכב במיוחד כאשר התלווה לה עבירות נוספות שהיוו סכנה לציבור ולכוחות הביטחון.

...

יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט רובינשטיין בע"פ 11194/05אבו סבית נ' מדינת ישראל (15.5.06): "כל מקרה לנסיבותיו, אך המדיניות הכוללת בעבירות גניבת רכב, ולא כל שכן כשמצטרפות אליהן עבירות נלוות, ואף עבירות הקשורות בסחר, הכרח שתהא מחמירה. למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש, ומכת המדינה שאליה נדרש בית משפט זה לפני בדיוק עשור... כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך". באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם מאסר בפועל לתקופה משמעותית.

הרכיבים הכספיים סבורני כי יש לפצות את בעל רכב השטח בגין הנזק המוחשי שנגרם לרכב וכן בגין הנזקים הנלווים לכך.

אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 30 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בגין תיק זה. 8 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר עבירת רכוש מסוג פשע.

בית המשפט המחוזי קבע מיתחם ענישה הנע בין 48-24 חודשי מאסר, נדון למאסר בן 30 חודשים; בע"פ 871/20 אברג'יל נ' מדינת ישראל (30.3.2020) נדחה עירעורו של נאשם שגידל במעבדה סם במשקל 80 ק"ג, לחובתו עבר פלילי כבד שהתיישן, נדון למאסר בן 26 חודשים; בע"פ 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני (27.4.2022) קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה בעיניין נאשם שהקים מעבדה בה נתפסו 286 שתילים במשקל של כ-63 ק"ג נטו, וגנב חשמל בשווי של למעלה מ-70,000 ₪.

תסקירי שירות המבחן חיוביים ומלמדים על הפחתה במידת מסוכנותו, שירות המבחן נימק את המלצתו להימנע מהטלת מאסר בפועל, בעברו הנקי ושתוף הפעולה עם גורמי הטיפול.

...

האם יש מקום להעתר לבקשת ההגנה ולאמץ את המלצת שירות המבחן? הנאשם בן 26, ללא עבר פלילי, ניהל אורח חיים דתי, ובתקופה שקדמה להסתבכותו בתיק היה מעורב בחברה שולית, השתמש בסם קנבוס בתדירות גבוהה ואחז בעמדות מקלות ראש בנוגע לצריכת סמים.

אין בכך די. לאחר שבחנתי את כלל נסיבות הנאשם והמלצות התסקיר מצאתי כי עניינו אינו נופל בגדר מקרי השיקום, ואין בנתוניו כדי לשמש בסיס לחריגה ממתחם העונש ההולם.

בנסיבות אלו, תוך מתן משקל לשיקולי הרתעת הרבים, אין בידי לקבל את עתירת ההגנה והמלצת שירות המבחן להסתפק בענישה שאינה כוללת מאסר ממש.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 22 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו 30.12.21 – 20.1.22.

נפסק כי: "פסק דינו של בית המשפט קמא נכון וראוי, והעונש שהושת על המערער מאזן נכוחה בין שקולי הענישה, ואף נוטה לרף המתון, כך שבמצב הדברים הרגיל, לא היה מקום להפחית במידת העונש בעבירות כגון דא. עם זאת, מצאנו כי יש להקל בעונשו של המערער בהנתן הזמן שחלף מאז בוצעו המעשים בגינם הורשע, אך בעיקר – לנוכח ההליך השיקומי המשמעותי שעבר מאז ניתן גזר דינו, ונציין כי זו הסתבכותו הראשונה של המערער עם החוק". בהיתחשב בכך, השית בית המשפט העליון על המערער באותה פרשה, עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לפי המלצת שירות המבחן.

(ג) תסקיר שירות המבחן הוא חיובי בעקרו, מצביע על גורמי סיכוי לשקום, ומסתיים בהמלצה על כוונה לשלב את הנאשם בקבוצה טיפולית במסגרת שירות המבחן.

...

אינני רואה להיעתר לבקשה זו: אפילו אם אניח לצורך הדיון קיומו של סיכוי ממשי לשיקום כאמור בסעיף 40ד לחוק (ואינני נדרשת להכריע בכך), הרי הסעיף הנ"ל מקנה לבית המשפט שיקול דעת האם לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא.

בהקשר זה, אני סבורה כי טיב העבירות בהן הורשע הנאשם והשיקולים לחומרא כפי שפורטו לעיל, מצדיקים את העדפת האינטרסים הציבוריים על פני השיקולים האישיים כך שאין לחרוג לקולא מהמתחם שנקבע.

סוף דבר נוכח מכלול הטעמים שפורטו, אני גוזרת על הנאשם כדלקמן: 9 חודשי מאסר בפועל אותם יוכל הנאשם לרצות בדרך של עבודות שירות כפי שקבע הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו.