ערעור המוסד לביטוח לאומי על קביעת נכות בגין תאונת עבודה

אחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בנושא הארכת המועד מצאתי לקבל את הבקשה להאריך את המועד להגשת ערעור מטעם המבקשת על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 4.1.21 (להלן – הועדה), וזאת מהנימוקים הבאים בתמצית: לאחרונה הבהיר בית הדין הארצי לעבודה, כי "...כיום אין עוד מקום להשתמש במושג 'היתיישנות' בסיטואציה של איחור בהגשת תביעה לבית הדין". עם זאת, עדיין נידרש להגיש בקשה להארכת מועד ולנמקה בטעם מיוחד, ככל שמוגשת תביעה לאחר המועד שנקבע לצורך כך בהוראות הדין (ראו: עב"ל (ארצי) 51805-16-19 סמואלוב – המוסד לביטוח לאומי (30.8.19)).

אשר לגורמי סיכון נפסק כי "אין די בגורמי סיכון בכדי לנכות מצב קודם. וכדי לבצע 'ניכוי מצב קודם' כטענת המוסד עליו להצביע על ממצאים מוכחים שהתקיימו במבקש עובר לתאונת העבודה העונים על אחד מסעיפי הליקוי שבתקנות" (ברע (ארצי) 52816-08-16‏ ‏ רובינשטיין מרדכי נ' המוסד לביטוח לאומי (7.3.17)).

אין בעירעור המוסד לביטוח לאומי להצביע על מסמכים או מידע שהיה עשוי להצדיק קביעת נכות בגין הפרעות נוירולוגיות או אחרות אילו נבדקה המבוטחת יום קודם לארוע המוחי המוכר.

...

לסיכום, מדובר באיחור זניח והערעור הוגש בתוך פרק זמן שעד לאחרונה לא הצדיק כל בקשה לסילוק ההליך מטעמו של המשיב.

לסיכום, אין הצדקה לדחות את הערעור מטעם המבקשת מחמת עיתוי הגשתו ונעתרת בזה בקשתה להארכת מועד.

לפניי ערעור המוסד לביטוח לאומי על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 27.10.2021, אשר קיבלה את הערר שהגיש המבוטח וקבעה לו 23% נכות רפואית יציבה החל מיום 21.4.2020.

מבלי לגרוע מכך שעיון בחוזר המערער ובפסיקה הרלוואנטית לא העלה שיש בהם איבחנה קטגורית בין מחלת מיקצוע ובין תאונת עבודה, מצאתי כי פסק הדין אליו הפנה המערער (ב"ל 17867-04-15 המוסד לביטוח לאומי נ' נ.א. (3.11.2015)) אינו שולל את סמכות הועדה להתייחס לליקוי ולקבוע קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לליקוי, כאשר פקיד התביעות לא היתייחס לליקוי מסוים, לאחר שהליקוי הנטען "יעבור את משוכת פקיד התביעות" שעליה לא ניתן לדלג.

במקרה שלפניי, המערער לא שלל את טענת המשיב לפיה פנייתו לפקיד התביעות נעשתה במסגרת בקשה להכיר ב"מחלת מיקצוע ידיים" ולא CTS, כשלבקשתו צורפו מסמכים רפואיים המצביעים על איבחנה של CTS, כמו גם איבחנה ולפיה המשיב סובל מטריגר פינגר (איבחנה מיום 14.9.2020).נוכח זאת, נראה שהכרת פקיד התביעות במחלת מיקצוע CTS בלבד, נעשתה אגב חוסר היתייחסות לאבחנה של אצבע הדק העולה מהמסמכים הרפואיים, באופן שמאפשר לועדה לידון ולקבוע קשר סיבתי ונכות בגין אצבע ההדק.

...

המשיב טען כי דין הערעור להידחות, בהיעדר פגם כלשהו בהחלטת הוועדה.

מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בטענות הצדדים כפי שהועלו בפרוטוקול הדיון מיום 16.3.2022 ובסיכומי הטענות שהוגשו מטעמם, נחה דעתי כי דין הערעור להתקבל.

לאחר עיון בפסיקה אליה הפנו הצדדים, מקובלת עליי עמדת המשיב לפיה פעלה הוועדה בסמכות כאשר קבעה נכות בגין אצבעות הדק.

סוף דבר לאור האמור לעיל, עניינו של המשיב יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 27.10.2021, על מנת שתנמק את הנכות שהתאימה בגין הפגיעה בעצב המדיאני, בשים לב לממצאי בדיקתה שכללו כוח אופוזיציה בדרגה 4.5/5 ללא סימן טינל.

מבוא – לפני ערעור המוסד לביטוח לאומי על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 29.8.22 (להלן: "הועדה") אשר קבעה למשיבה נכות יציבה בשיעור 10% בגין הפרעת היסתגלות, החל מיום 2.9.21 (להלן: "ההחלטה").

הפגימות שהוכרו הן: "חבלת ראש, חבלה בגב התחתון, כאבי ידים, כאבי ברכיים, חרדה והפרעת היסתגלות". ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למשיבה ביום 4.1.22 נכות זמנית בשיעור 10% בגין כאבי גב תחתון (לתקופה מיום 2.9.21 ועד ליום 31.12.21) וכן קבעה, כי החל מיום 1.1.22 לא נותרה למשיבה נכות יציבה בגין תאונת העבודה.

...

במקרה שבנדון, לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובמכלול החומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות המערער, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל.

סוף דבר – לאור האמור לעיל, דין הערעור להתקבל.

לפניי ערעור המוסד לביטוח לאומי על החלטת הועדה הרפואית לעררים (ענף נפגעי עבודה) מיום 26.8.2021, שקבלה את ערר המשיבה וקבעה לה נכות יציבה בשיעור של 10% בגב, בהתאם לפריט ליקוי 37(7)(א).

המערער הכיר בארוע כתאונת עבודה והפגימה שהוכרה הנה "כאבים בגב התחתון ושוק שמאל". וועדה רפואית מדרג ראשון קבעה לה נכות בגין הגב בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 35(1)(ב) בנכוי מצב קודם בשיעור זהה, כך שלא נותרה לה נכות בגין הפגימה בגב.

...

הוועדה נעתרת לבקשתה וכן להמציא תוצאות בדיקות דימות אשר בוצעו בכתף שמאל בהתוויה זו. דיון ללא נוכחות מיום 26.8.2021: הוועדה עיינה במסמך רפואי מיום 21.5.20 אשר שם נרשם על כאבים בכתף שמאל.

לאחר שעיינתי בכתב הערעור ובמסמכים שצירף המערער, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו, ואנמק: טענת המערער שלפיה התעלמה הוועדה מהתיעוד הרפואי הקיים בתיקה של המשיבה בעת שקבעה כי אין מקום לבצע ניכוי מצב קודם, נדחית.

עם זאת, מקובלת עליי טענת המערער שלפיה לא ברור מדוע מצאה הוועדה לנכון לקבוע למשיבה נכות בגין הגבלה קלה בתנועות הגב התחתון, כאשר בבדיקתה שלה מיום 23.7.2021 קבעה כי המשיבה מגיעה בכיפוף עם האצבעות עד לשליש התחתון של השוקיים ואין מגבלה ביישור או ברוטציה.

לסיכום עניינה של המשיבה יוחזר לדיון בפני הוועדה הרפואית לעררים, ענף נפגעי עבודה, בהרכבה מיום 26.8.2021, על מנת שתשוב ותבחן את קביעותיה ביחס לעמוד השדרה המתני.

לפניי ערעור המוסד לביטוח לאומי על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) שהיתכנסה ביום 19.04.23 (להלן: הועדה) רקע עובדתי רלוואנטי המשיבה ילידת 1966, ניחבלה ביום 15.08.23 בזמן נסיעה באוטובוס בדרך מהעבודה.

ביום 19.4.23 היתכנסה הועדה לדיון מסכם ללא נוכחות, לאחר קבלת התעוד הרפואי המבוקש והשלימה את קביעותיה: "הועדה עיינה בכרטיסים הרפואיים לפיהם נבדקה אצל נורולוג בגין מס' תלונות בניהם תלונות על בעיות זכרון. צויין ברשום אצל רופא נורולוג כי טופלה אצל פסיכיאטר ומקבלת ויאפקס, קלונקס, לוריואן, אלטרולט. מאחר לא נימצאו רישומים קודמים בתיקה הרפואי המעידים על כך שהתלוננה על בעיות זכרון טרם התאונה הנדונה הועדה קובעת נכות בשיעור 10% לפי 32א(1)ב" תמצית טענות הצדדים טענת המערער בכל הנוגע לסוגיה שנותרה במחלוקת, היא כי הנמקת הועדה לגבי קיומו של קשר סיבתי בין אובדן הזכרון לבין התאונה היא הנמקה מהוססת, הנסמכת על העידר תלונות טרם הפגיעה בעבודה ואינה עומדת בקריטריונים שגובשו בפסיקת בית הדין הארצי בבר"ע (ארצי ) 28403-12-12 המוסד לביטוח לאומי - רותם מלחי (11.08.2013) (להלן: עניין מלחי).

בשני המקרים מדובר בשקול דעת מקצועי-רפואי של הועדה, שלבית הדין אין כלים להתערב בו. סוף דבר: עניינה של המשיבה יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 18.1.23, בהתאם להסכמת הצדדים בדיון מיום 8.2.4, על מנת שזו תידון מחדש בשאלת הנכות בגין אבדן זכרון בשים לב להוראות פריט ליקוי 32א1(ב) המחייבות ליקוי קוגניטיבי באחד מהתחומים המפורטים בהגדרה המודגם בצורה קלה בהערכה נוירוקוגניטיבית או נוירופסיכולוגית ולאחר שנשלל רקע ריגשי להפרעה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי בסוגיה שנותרה במחלוקת בין הצדדים, דין הערעור להידחות.

בשני המקרים מדובר בשיקול דעת מקצועי-רפואי של הוועדה, שלבית הדין אין כלים להתערב בו. סוף דבר: עניינה של המשיבה יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 18.1.23, בהתאם להסכמת הצדדים בדיון מיום 8.2.4, על מנת שזו תדון מחדש בשאלת הנכות בגין אבדן זיכרון בשים לב להוראות פריט ליקוי 32א1(ב) המחייבות ליקוי קוגניטיבי באחד מהתחומים המפורטים בהגדרה המודגם בצורה קלה בהערכה נוירוקוגניטיבית או נוירופסיכולוגית ולאחר שנשלל רקע רגשי להפרעה.