ערעור המדינה על הכרעת הדין וגזר הדין בעבירות סביבתיות

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3853/17 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט א' שטיין המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 13.10.2016 ומיום 5.4.2017 (כב' השופטים ר' לורך, ס"נ (כתוארה אז); צ' דותן; ו-ע' וינברג-נוטוביץ) ב-תפ"ח 135/12 תאריך הישיבה: כ"ו באב התשפ"א (4.8.2021) בשם המערער: עו"ד שירן ברגמן בשם המשיבה: עו"ד הדר פרנקל בשם נפגעת העבירה: עו"ד הילה יסקין ][]פסק-דין

...

את גרסתו של המערער מצא בית המשפט המחוזי בלתי אמינה, וכל טענותיו בדבר המניעים של המתלוננת להעליל עליו עלילת שווא – נדחו.

בשלב זה של הדיון שיקפנו לצדדים כי איננו רואים מקום לשנות מממצאי העובדה והמהימנות שנקבעו בהכרעת דינו של בית המשפט המחוזי, ומצאנו אותם מבוססים ומשכנעים.

מכל האמור לעיל עולה כי בענייננו אין מנוס מביטול הרשעתו של המערער בעבירות שבוצעו בתקופה המוקדמת.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7049/20 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב המערער: חביב אלטורה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתפ"ח 49418-03-18 מיום 19.4.2020 ומיום 23.9.2020 בהתאמה, שניתנו על ידי הנשיאה ר' לורך, והשופטים צ' דותן ו-ד' עטר תאריך הישיבה: כ"ט באייר התשפ"ב (30.05.2022) בשם המערער: עו"ד אהוד בן יהודה בשם המשיבה: מתורגמן: עו"ד רוני זלושינסקי מר אחמד סעדיה ][]פסק דין

גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבוא בית המשפט המחוזי לגזור את דין המערער, קבע מיתחם עונש הולם אחד לשלוש העבירות בהן הורשע, משמצא כי קיים "קשר הדוק" ביניהן, וכי הן בוצעו כחלק מתכנית עבריינית אחת תוך סמיכות זמנים ומקום.

...

משכך, דין ערעורו נגד הכרעת הדין – להידחות.

אין בידי לקבל זאת.

לאור כל האמור לעיל, העונש שהוטל על המערער אינו חמור כלל ועיקר, ובזהירות המתבקשת אעיר, כי לוּ היה מוגש ערעור על קולת עונשו – אני סבור כי דינו היה להתקבל.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1464/21 ע"פ 1625/21 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המערער ב-ע"פ 1464/21 והמשיב ב-ע"פ 1625/21: ארטיום קפוסטין נ ג ד המשיבה ב-ע"פ 1464/21 והמערערת ב-ע"פ 1625/21: מדינת ישראל ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע ב-תפ"ח 51134-02-17 מיום 21.01.2021 שניתנו על ידי השופטים א' ואגו, א' אינפלד ו-א' חזק תאריך הישיבה: כ"ד באייר התשפ"ב (25.05.2022) בשם המערער ב-ע"פ 1464/21 והמשיב ב-ע"פ 1625/21: עו"ד יגאל בן בנימין בשם המשיבה ב-ע"פ 1464/21 והמערערת ב-ע"פ 1625/21: עו"ד הילה גורני ][]פסק-דין

]השופט י' אלרון: לפנינו ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים: סגן הנשיאה א' ואגו, א' אינפלד, ו-א' חזק) ב-תפ"ח 51134-02-17 מיום 20.7.2020, ומיום 21.1.2021, בהתאמה, בגדרם הורשע המערער, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של רצח באדישות של אמו, לפי הדין החדש.

...

לאור האמור לעיל, נקבע כי דין טענת המאשימה שהמעשה נעשה תוך "התעללות גופנית" במנוחה או תוך "אכזריות מיוחדת" – להידחות.

גם לגופו של עניין דין הטענה להידחות – מעשי המערער משקפים זלזול בוטה בחיי אדם, כפי שפורט לעיל, והניסיון ליחס לו יסוד נפשי מסוג "קלות דעת" ולטעון כי היתה בו תקווה להצליח למנוע את התוצאה הקטלנית של מות אמו, אינה עומדת על רגליה ואינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות.

הואיל ואני סבור כי יש לדחות את הערעור על הכרעת הדין, ומצאתי כי יש לקבל את קביעות בית המשפט המחוזי בעניין שאלת שכרותו של המערער, כפי שפירטתי לעיל, אין בידי לקבל את הנמקתו של בית המשפט המחוזי בגזר דינו, אשר העניק משקל ממשי לכך שהמערער שתה במהלך היום עובר לאירוע וכי היה "קרוב לסייג השכרות החלקית" – כנימוק לקולת העונש שהושת עליו.

בנוסף, אני מקבל את טענת המדינה לפיה העובדה שקרבן העבירה היא אמו של המערער – צריכה לשמש כנסיבה מחמירה לעניין העונש.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5684/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופטת ר' רונן המערערים: 1. פלוני 2. פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 12.5.2022 ומיום 17.7.2022 בת"פ 25578-09-20 שניתנו על ידי כב' השופט י' עדן תאריך הישיבה: כ"ב בשבט התשפ"ג (13.2.2023) בשם המערערים: עו"ד גבי שחר בשם המשיבה: עו"ד מיכל קליין בשם שירות המבחן לנוער: גב' טלי סמואל ][]פסק-דין

באשר למערער 2, יש להביא בחשבון כשיקולים לחומרא את העדר מוכנותו, גם בחלוף השנים, להכיר במעשיו ולהביע חרטה; את הערכת שירות המבחן לפיה גורמי הסיכון במצבו לא פחתו וכי קיים סיכון להישנות ביצוע עבירות; וכן את העובדה שלאחר גזר הדין נושא העירעור דנן הוא הורשע בבצוע עבירות חמורות נוספות, ובהן חבלה במזיד ברכב, תקיפה הגורמת חבלה של ממש וגניבת רכב.

...

הערעור על גזר הדין באשר לערעור על גזר הדין, אני סבורה כי גם דינו להידחות.

עם זאת, בשים לב למכלול השיקולים שלעיל, הנלווים לחומרתם הרבה של המעשים שביצע ולפוטנציאל הנזק הרב הטמון בהם – אני סבורה כי היה מקום להחמיר בעונשו חרף גילו הצעיר.

סוף דבר: לו תישמע דעתי, יידחה הערעור על שני חלקיו.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 305/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט ח' כבוב המערער: פתחי איובי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 3533-04-20 מיום 03.10.2021 ומיום 30.11.2021 שניתנו על-ידי השופטת ת' בר-אשר תאריך הישיבה: ט"ז סיון התשפ"ג (05.06.2023) בשם המערער: עו"ד ד"ר חגית לרנאו בשם המשיבה: עו"ד מירי קולומבוס ][]פסק-דין

סוף דבר מכל הטעמים שפורטו לעיל, אציע לחברי ולחברתי לדחות את העירעור על הכרעת הדין בכל הנוגע לעבירות של שוד מזוין, חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, ואיומים, שבהן הורשע המערער; ולקבל את העירעור על הכרעת הדין בנוגע לעבירת המעשה המגונה שיוחסה למערער, אשר ספק אם היא עולה מאמרותיה הקבילות של המנוחה, ומכל מקום, היא לבטח לא הוכחה מעבר לספק סביר.

...

על יסוד זיכויו של המערער מעבירת מעשה מגונה, עבירה שניתן לה, מחד גיסא, משקל משמעותי בגזר הדין כמפורט לעיל, ובהתחשב ביתר נסיבות העניין, מאידך גיסא – סבורני כי יש להעמיד את עונשו של המערער על 7 שנות מאסר בפועל, חלף 8 שנות מאסר בפועל שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי.

סוף דבר מכל הטעמים שפורטו לעיל, אציע לחברי ולחברתי לדחות את הערעור על הכרעת הדין בכל הנוגע לעבירות של שוד מזוין, חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, ואיומים, שבהן הורשע המערער; ולקבל את הערעור על הכרעת הדין בנוגע לעבירת המעשה המגונה שיוחסה למערער, אשר ספק אם היא עולה מאמרותיה הקבילות של המנוחה, ומכל מקום, היא לבטח לא הוכחה מעבר לספק סביר.

אציין כי בשונה מחברי, אני סבורה כי אמרותיה הרבות של המנוחה אינן מותירות ספק כי המנוחה אכן סברה כל העת שהותקפה מינית על-ידי המערער.