מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור המדינה על גזר דין בעבירות אלימות חמורות

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

סגן הנשיא השופט אברהם אליקים [אב"ד]: לפנינו ערעור מדינת ישראל על גזר הדין של בית המשפט השלום בעכו (כב' השופט חאמד) שניתן במסגרת ת"פ 15011-08-20.
מדיניות הענישה לא נקבעת על ידי בתי משפט שלום בהתאם לפסקי הדין אליהם הפנה בית משפט קמא או הפנו הצדדים אלא על ידי בית המשפט העליון וראו לעניין זה החלטתו של כב' השופט אלרון ברע"פ 2486/19 נאטור נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (11.4.2019): "עבירות אלימות נגד בן זוג פוגעות בשלמות גופו של בן הזוג, בבטחונו, בכבודו ובשלוות חייו. יש לייחס לעבירות אלו חומרה יתירה, באשר ככלל הן מתרחשות בין כתלי הבית באופן הסמוי מן העין, תוך ניצול פערי כוחות פיזיים בין בני הזוג, ולעיתים תוך ניצול תלות כלכלית ורגשית של בן או בת הזוג". ראו גם החלטת כב' השופט אלרון ברע"פ 2278/21 סרוסי נגד מדינת ישראל (11.4.2021): "בית משפט זה שב ועמד על חומרת עבירות האלימות כלפי בן זוג בהן הורשע המבקש, ועל הגישה המחמירה שיש לנקוט כלפי מבצעיהן – וזאת בין היתר לנוכח הפגיעה בשלמות גופו, בבטחונו, בכבודו ובשלוות חייו. הדברים אמורים ביתר שאת במקרים שבהם בן הזוג האלים לא מביע נכונות לשקום ומפר צוי הרחקה שהוצאו נגדו, כבעניינינו. זאת, שכן במקרים אלו עלול להתעורר חשש ממשי מהישנות העבירות והסלמתן, ועל כן יש לנקוט בענישה אשר תרחיק את בן הזוג האלים מהקורבן, בתקווה כי זו אף תביא להרתעתו ותמנע ממנו מלשוב על מעשיו בעתיד". עוד יצוין כי למשיב הרשעה קודמת בגין עבירת איומים, הרשעה מיום 20.11.2012.
במקרה זה העונש ההולם את נסיבות העבירות (2 עבירות של הפרת צו, עבירת תקיפת בת זוג ועבירת איומים) הוא עונש של מאסר בפועל ממש מאחורי סורג ובריח, אך רק משום כי ככלל אל לבית המשפט להיות יותר קטגור מהקטגור, ולהחמיר בעונש מעבר לעמדת התביעה (ראו ע"פ 4195/21 פלוני נגד מדינת ישראל (27.7.2021)) והמערערת סבורה כי מיתחם העונש ההולם נע החל מ-6 חודשי מאסר לבצוע בעבודות שירות, אציע לחבריי לגזור על המשיב עונש של 5 חודשי מאסר בפועל אותם יבצע במסגרת עבודות שירות.
...
בטיעוניו הדגיש את התיקון המשמעותי בעובדות כתב האישום שנעשה במסגרת הסדר הטיעון, ניתח את פסקי הדין אליהם הפנתה המערערת והסביר מדוע אינם מתאימים למקרה זה והפנה לפסקי דין התומכים לטענתו לפיה דין הערעור להידחות.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט א' שטיין: לפנינו ערעור המדינה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט א' רובין) שניתן ביום 14.2.2022 (הכרעת הדין) וביום 7.12.2022 (גזר הדין) בת"פ 47450-05-21.
גזר דין זה ניתן בעקבות הרשעת המשיבים בעבירות היתפרעות ואלימות חמורות, אשר בוצעו על רקע של מעשי טירור, כהגדרתן בסעיפים 329(א)(1), 329(א)(2) ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק), ובסעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן: חוק המאבק בטרור).
...
המשיבים סבורים אפוא כי דין הערעור להידחות.
הנני בדעה כי עלינו לדחות את ערעור המדינה ביחס לעונשו של המשיב 1 וכי דין הערעור להתקבל ביחס לעונשו של המשיב 2.
סוף דבר: אם תישמע דעתי, ערעור המדינה ביחס לעונשו של המשיב 1 יידחה, ואילו ערעורה ביחס לעונשו של המשיב 2 יתקבל באופן שיהא על המשיב 2 לרצות חמש וחצי שנות מאסר בין כותלי הכלא.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

משכך ובשים לב לחומרת נסיבות ביצוע העבירה ורף האלימות, ביקשה המאשימה לגזור על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופצוי משמעותי למתלונן.
בית משפט השלום גזר עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, ערעור המדינה על גזר הדין היתקבל ונקבע כי המיתחם הראוי הוא בין 9 לבין 24 חודשי מאסר.
...
בית המשפט מצא חשיבות להתייחס לתוצאות המעשה היינו צלקת באורך 10 ס"מ בפניו של המתלונן.
לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות ומדיניות הענישה הנוהגת ובהתאם לסעיף 40יג לחוק העונשין, אני קובעת שמתחם הענישה ההולם בגין האירוע שלפני נע מ-8 חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות.

בהליך ערעור על בית דין למשמעת (עב"י) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפני ערעור הנאשם המופנה נגד גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה שניתן בתיק בד"מ 39/23 ביום 23.08.23 ובמסגרתו הטיל בית הדין על המערער נזיפה חמורה; פיטורים לאלתר תוך תשלום מלוא פצויי הפיטורים המגיעים למערער; ופסילה לשירות המדינה למשך חצי שנה, זאת לאחר שהורשע על יסוד הודאתו של המערער ובהתבסס על הוראות סעיף 61ג' לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963 (להלן: "החוק") בעבירות משמעת לפי סעיפים 17(2) ו-(3) לחוק.
גזר הדין ניתן בעקבות פסק הדין בהליך הפלילי במסגרתו נקבע בהתאם להודאתו של המערער כי ביצע עבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג בת"פ 60311-01-22 של בימ"ש השלום בנצרת (כב' השופטת יסמין כתילי).
בית משפט השלום נימנע מהרשעת המערער, לאור תסקירי שירות המבחן, הודאתו של המערער שלקח אחריות והביע חרטה ושקום היחסים עם אישתו, והטיל עליו צו מבחן למשך שנה, 400 שעות של"צ, תרומה לגוף העוסק במילחמה באלימות במשפחה או מקלט לנשים מוכות והתחייבות להמנע מבצוע עבירות דומות למשך שנתיים.
בנסיבות אלו אני סבור כי יש לגזור על המערער אמצעי משמעת מתונים יותר שיאזנו בין חומרת העבירות והפגיעה בערכים המוגנים לבין מכלול נסיבות המקרה ונסיבותיו האישיות של המערער.
...
המשיבה טוענת כי יש לדחות את הערעור שכן גזר הדין של בית הדין ראוי, מאוזן ומשקלל נכונה את האינטרסים השונים.
דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת תיק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה הגעתי למסקנה כי יש מקום לקבל את הערעור ולהתערב בעונשים שהוטלו על המערער.
אלא שבענייננו אני סבור כי יש להתאים את הענישה המוטלת על המערער בהליך המשמעתי לענישה שהוטלה עליו בהליך הפלילי.
בנסיבות אלו אני סבור כי יש לגזור על המערער אמצעי משמעת מתונים יותר שיאזנו בין חומרת העבירות והפגיעה בערכים המוגנים לבין מכלול נסיבות המקרה ונסיבותיו האישיות של המערער.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

מתברר כי הוגש ערעור על גזר הדין (ע"פ 8063/16 מדינת ישראל נ' חררדו אלברטו קלביחו (26.9.17)), ערעור אשר היתקבל ועונשו של הנאשם הוחמר ל- 6.5 שנות מאסר, תוך שבית המשפט כותב כך: "פסיקתנו עמדה לא אחת על החומרה היתרה של עבירות אלימות כלפי בנות זוג ובנות זוג לשעבר. נקבע כי "זוהי אלימות הפוצעת לא רק את הגוף אלא גם מנתצת את הריקמה הדקה והחשובה כל כך של אמון ובטחון במרחב האישי" (ע"פ 4221/13 ואנונו נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 12 (‏26.3.2015) (להלן: עניין ואנונו); ע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 7 (11.10.2007)).
...
בענייננו לא סברתי כי העונש לנאשם צפוי לפגוע בו או במשפחתו באופן המצדיק מתן משקל לכך, זאת משום שלא מצאתי כי בעניינו של הנאשם הפגיעה חמורה מזו אשר נגרמת לכל נאשם אחר המורשע בעבירות דומות.
בעניינו של הנאשם לא הוגש תסקיר שירות מבחן וזולת העובדה כי המדובר באב לשלושה ילדים רכים בשנים, והפניה לעמדתה הסלחנית של המתלוננת לעבירות אשר בוצעו בה על ידי הנאשם, כאשר זו פעם שניה שבה הוא מורשע בעבירות בהן היא הקרבן, ולרצונה ב"שלום בית", הרי שלא מצאתי כל נסיבות מקלות של ממש הטמונות בנאשם בעצמו.
לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים, הגעתי לכלל דעה כי את דינו של הנאשם יש לגזור בחלקו האמצעי - העליון של המתחם, בעיקר משום עברו הפלילי המכביד והצורך בהרתעת היחיד והרבים בעבירות מסוג אלו בהן הורשע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו