לפני ערעור הנאשם המופנה נגד גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה שניתן בתיק בד"מ 39/23 ביום 23.08.23 ובמסגרתו הטיל בית הדין על המערער נזיפה חמורה; פיטורים לאלתר תוך תשלום מלוא פצויי הפיטורים המגיעים למערער; ופסילה לשירות המדינה למשך חצי שנה, זאת לאחר שהורשע על יסוד הודאתו של המערער ובהתבסס על הוראות סעיף 61ג' לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963 (להלן: "החוק") בעבירות משמעת לפי סעיפים 17(2) ו-(3) לחוק.
גזר הדין ניתן בעקבות פסק הדין בהליך הפלילי במסגרתו נקבע בהתאם להודאתו של המערער כי ביצע עבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג בת"פ 60311-01-22 של בימ"ש השלום בנצרת (כב' השופטת יסמין כתילי).
בית משפט השלום נימנע מהרשעת המערער, לאור תסקירי שירות המבחן, הודאתו של המערער שלקח אחריות והביע חרטה ושקום היחסים עם אישתו, והטיל עליו צו מבחן למשך שנה, 400 שעות של"צ, תרומה לגוף העוסק במילחמה באלימות במשפחה או מקלט לנשים מוכות והתחייבות להמנע מבצוע עבירות דומות למשך שנתיים.
בנסיבות אלו אני סבור כי יש לגזור על המערער אמצעי משמעת מתונים יותר שיאזנו בין חומרת העבירות והפגיעה בערכים המוגנים לבין מכלול נסיבות המקרה ונסיבותיו האישיות של המערער.
...
המשיבה טוענת כי יש לדחות את הערעור שכן גזר הדין של בית הדין ראוי, מאוזן ומשקלל נכונה את האינטרסים השונים.
דיון והכרעה:
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת תיק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה הגעתי למסקנה כי יש מקום לקבל את הערעור ולהתערב בעונשים שהוטלו על המערער.
אלא שבענייננו אני סבור כי יש להתאים את הענישה המוטלת על המערער בהליך המשמעתי לענישה שהוטלה עליו בהליך הפלילי.
בנסיבות אלו אני סבור כי יש לגזור על המערער אמצעי משמעת מתונים יותר שיאזנו בין חומרת העבירות והפגיעה בערכים המוגנים לבין מכלול נסיבות המקרה ונסיבותיו האישיות של המערער.
