ערעור החלטת בורר: ערעור על החלטה אחרת של בורר

השופט ד' מינץ: לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגן הנשיא, כב' השופט י' שנלר) מיום 19.6.2018 בהפ"ב 54754-02-18, במסגרתה אישר שתי החלטות של הבורר השופט בדימ' יצחק שנהב מיום 11.5.2017 ומיום 25.1.2017, בהן השית הבורר על המבקשים הוצאות משפט לטובת המשיבות בסך של 70,000 ש"ח בצרוף מע"מ. השאלה העומדת להכרעה היא, האם ניתן לאשר את רכיב ההוצאות שהושתו על צד לבוררות במסגרת החלטה אחרת שניתנה על ידי הבורר.

...

לפיכך, יישום מבחן הסעד על ענייננו מוליך למסקנה כי יש לראות בהחלטה זו "החלטה אחרת", אף אם סוגיית ההוצאות (בהליך הביניים) הוכרעה באופן סופי על-ידי הבורר.

לשיטתי, פניית המשיבות לבית המשפט המחוזי בבקשה כי יעשה שימוש בסמכותו זו וייתן צו עשה המאשר את החלטות הבורר ביחס לתשלום הוצאותיהן, מהווה הלכה למעשה "מסלול עוקף" להליך שנקבע בחוק לאישור פסק בוררות, ואין לאפשר זאת.

סוף דבר: אני מצטרפת, כאמור, לחוות דעתו של חברי, השופט ד' מינץ.

המבקשת טענה כי הכרעה בשאלת הדין אינה נתונה לסמכותם של הבוררים, וכי היא פנתה אליהם בסוגיית הדין החל על הבוררות כיוון שסברה שלא יכול לחול על הבוררות כל דין אחר מלבד דין תורה.

רשות ערעור על החלטות בעינייני בוררות תנתן רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית בעלת השלכות החורגות מעניינם של הצדדים לבקשה, או מקום בו נידרש הדבר מפאת שקולי צדק או לשם מניעת עוות דין (ראו לאחרונה: רע"א 5555/20 נוף כינרת פוריה בע"מ נ' בסיס, פסקה 6 (1.9.2020); רע"א 8592/19 שמחה נ' החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ, פסקה 7 (20.8.2020)).

...

כהוכחה לכוונת הצדדים לדון בבוררות לפי דין תורה מצביעה המבקשת בין היתר על כך שבשולי ההסכם מופיעה חתימתם של שני רבנים ידועים בקרב העדה החרדית שנועדה לשם "קיום השטר", וכי לפי ההסכם על המבקשת לשלם למשיב תגמול חודשי וקבוע בכל א' לחודש העברי, דבר "המהווה סממן מזהה לכך שמדובר בהסכם התואם באופן אדוק לדין תורה". דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

הבקשה נדחית ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע.

לאחר שנתגלעו מחלוקות בקשר להסכם הבצוע, ביום 27.11.2019 נכרת הסכם בוררות, לפיו העבירו הצדדים את בירור המחלוקות ביניהם להכרעתו של הבורר (להלן: הסכם הבוררות).

נוכח אי בהירות הסעיף, העדר ההתייחסות לתנאים הייחודיים בהתאם לסעיף 29ב לחוק הבוררות ובאין ראיה אחרת המלמדת על מהות הסכמת הצדדים, המסקנה המתבקשת היא כי הצדדים כיוונו למסלול העירעור הקבוע בסעיף 21א לחוק הבוררות.

רשות ערעור על החלטות ופסקי דין של בית המשפט בעינייני בוררות תנתן רק במקרים חריגים המעוררים שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נידרשת התערבותו של בית משפט זה משקולי צדק או לשם מניעת עוות דין (ראו מהעת האחרונה: רע"א 2260/21 ב.ר בילדינג בע"מ נ' ר.ע.י אחזקות בת חפר בע"מ, פסקה 4 (13.4.2021); רע"א 2061/21 גרטלר נ' גרטנר, פסקה 14 (11.4.2021)).

...

נוכח אי בהירות הסעיף, היעדר ההתייחסות לתנאים הייחודיים בהתאם לסעיף 29ב לחוק הבוררות ובאין ראיה אחרת המלמדת על מהות הסכמת הצדדים, המסקנה המתבקשת היא כי הצדדים כיוונו למסלול הערעור הקבוע בסעיף 21א לחוק הבוררות.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

הבקשה נדחית.

היכולת להדרש לבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של בורר בהתאם להוראות חוק הבוררות התשכ"ח 1968 (להלן: "חוק הבוררות"), אין בית המשפט נידרש לבקשות רשות ערעור על "החלטה אחרת" במסגרת הליך בוררות, אלא לעתירות בעלי הדין המתייחסות ל- "פסק בוררות", ואף זאת, תחת ובכפוף לתנאים הנקובים בהוראות החוק.

...

כפועל יוצא ומתוך ניסיון למצוא את אותה נקודת איזון בין מכלול האינטרסים והשיקולים, אני מורה בזאת כדלהלן : ברקליס וסאב טרמינל יבהירו בתוך 48 שעות האם ניתנת הסכמתם, יחד ולחוד, להפקדת הסך של 22 מיליון ₪ נוספים, מעבר לאלו אשר נקבעו בהסכם המכר ובהחלטת הבורר, בנאמנות, וזאת מייד ויחד עם הפקדת התמורה בהתאם להוראות הסכם המכר, ועד להכרעת הבורר במחלוקות נשוא הליך זה. יובהר לעניין זה כי אין בהחלטתי זו כדי לחייב את ברקליס או סאב-טרמינל בהפקדת סכום זה, ואולם ככל ותינתן ההתחייבות כפורט לעיל, בתוך 48 שעות, יינתן להתחייבותם זו תוקף של החלטה, שאז - לא יינתן צו זמני האוסר על מימוש ההתקשרות, ותוך שמובהר כי טענות כל הצדדים, שמורות להם.

בשולי החלטתי אציין כי אני ערה לעמדות הצדדים, כפי שהובעו בפני גם במסגרת הדיונים, בהתייחס לאפשרות קידומו של מתווה בדומה לזה הבא לידי ביטוי בהחלטתי דלעיל, לרבות התנגדות המשיבים, נוכח הסברה כי במקרה של הליך התמחרות, יכול והתמורה תהא גבוהה יותר מזו אשר הוצעה על ידי נקש או צים, נכון להיום.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים משימה לעיון בתוך 3 ימים.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של הבורר, כב' הנשיא בדימוס א. אורנשטיין (להלן: "הבורר"), מיום 23.1.2023 במסגרתה בוטל סעד אירעי שניתן למבקשות ונקבע כי נכון לאותו מועד, יש לראות בהליך במסגרתו אושרה היתקשרות המשיבה 5 (להלן: "החברה") עם המשיבים 1 ו-4 במוסדות החברה כתקין, ואת הצעת המשיבות 1 ו-4 כהצעה מיטיבה.

הסמכות להדרש לבקשת רשות העירעור על החלטת ביניים של כב' הבורר בהתאם להוראות חוק הבוררות, אין בית המשפט נידרש לבקשות רשות ערעור על "החלטה אחרת" במסגרת הליך בוררות, אלא לעתירות בעלי הדין המתייחסות ל- "פסק בוררות", ואף זאת, תחת ובכפוף לתנאים הנקובים בהוראות החוק.

...

כל אלו מטים את הכף למסקנה על פיה יקשה עלי לזהות את נקודת האיזון בתיק זה, במקום בו מצא כב' הבורר לשים אותה, ולעניין זה יופנו הצדדים, בין היתר לרע"א 5546/13 אחים שגראוי ייזום ובנייה בע"מ ואח' נ' ועקנין (22.8.2013); רע"א 1407/09 michraz 95 readty Ltd נ' שרם (22.6.2009)).

דומה היה כי סוגיה זו יוחדה בתחילה לשאלת ההצדקה במתן סעד זמני בהליך שבפני, ואולם בהינתן טיעוני הצדדים לאחר מתן ההחלטה בבקשה לסעד זמני, אין מנוס אלא להידרש לסוגיה זו, גם במסגרת פסק הדין, וכמפורט להלן; בהחלטת הבורר נמצא להורות כי לעניין מחלוקת זו בין הצדדים, לא ניתן, ואף זאת לכאורה ולעת הזו, לשלול את גרסת ברקליס, לפיה, בפני מוסדות החברה, עמדה הצעה יחידה שהיא בעלת תוקף מחייב, וזו אשר השתכללה לכלל הסכם, אשר יש בו כדי גמירות דעת ומסוימות (סעיף 15 להחלטה).

כל אלו כמכלול, הביאו אותי למסקנה על פיה דין בקשת רשות הערעור להתקבל באופן חלקי, וכמפורט להלן; בקשת רשות הערעור מתקבלת במובן זה, שהחלטת כב' הבורר מיום 23.1.2023 בדבר ביטול הצו הארעי שניתן, תבוטל.