לפני ערעור על הגבלת חשבון בנק שמספרו 162400/56 (להלן: "חשבון הבנק"), המתנהל על שם המערער אצל המשיב וזאת על ידי גריעת שיק בסך 3,250 שקל שסורב על ידי המשיב בתאריך 20.4.2017, מתוך מניין השיקים שסורבו על ידי המשיב.
המשיב מבקש לדחות את העירעור על הסף מהסיבה שמדובר בבקשה למתן סעד תאורטי היות וביני לביני, מאז הוגשה הבקשה וניתנה ההחלטה בדבר עיכוב תחילת ההגבלה, סורבו 4 שיקים נוספים של המערער מחמת העדר יתרה מספקת, ובנסיבות אלו, גם אם יגרע השיק המבוקש על ידי המערער עדיין יהיה מניין השיקים המסורבים לפחות 10 והחשבון יוגבל.
תכלית החוק היא להביא לשינוי בדפוסי המסחר ולמגר את תופעת השיקים החוזרים, שנוצרה, בין היתר, עקב ניהול לא אחראי של חשבונות בנקים על ידי לקוחות אשר מוציאים שיקים מבלי להקפיד שבחשבונם תימצא יתרה מספקת לפרעונם.
עסקינן בסעיף 10 לחוק אשר קובע:
(א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:
(1) הבנק סרב לפרוע את השיק מחמת טעות;
(2) הבנק סרב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א;
(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו;
(4) נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה, בו או ברכושו, בפעולת איבה, ובשל כך סורב השיק;
(5) הלקוח הוא תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חרום כאמור בפסקות (1) ו-(2) להגדרה "הכרזה על שעת חרום", ובין המועד שבו נמשך השיק ובין המועד שבו הוצג לפרעון חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו של הלקוח עקב שעת החרום, ובשל כך סורב השיק.
...
התוצאה היא כי אין מקום לגריעת השיק העשירי ממניין השיקים שחוללו.
אשר על כן, ועל יסוד כל המפורט לעיל, אני דוחה את הערעור.
אני מחייב את המערער לשלם למשיב את הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך של 3,000 ₪.
