מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערובה להוצאות משפט בבית המשפט לענייני משפחה

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בעקרו של דבר, טענותיו של המבקש כנגד ההחלטה מיום 6.1.2022 נתקבלו, ובית המשפט המחוזי קבע כי החלטתו של בית המשפט לעינייני מישפחה בדבר הפקדת הערובה תבוטל, מאחר שהמקרה דנן אינו ניכנס לגדרם של המקרים הנדירים שבהם יש לחייב בעל דין בהפקדת ערובה להוצאות משפט.
...
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתשובתו של המשיב.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך תלה"מ שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בית משפט לעינייני מישפחה בירושלים 20 נובמבר 2023 תלה"מ 55812-03-23 *** נ' *** *** בפני כב' הרשמת בכירה ריבי לב אוחיון מבקשת **** ***** ת"ז ********* משיב **** *** ת"ז ******** החלטה
ההסדר החקיקתי הקובע את סמכותו של בית המשפט לחייב תובע יחיד בהפקדת ערובה קבוע בתקנה 157 (א) לתקנות, וזו לשונה: "157. (א) בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע." בין שיקולים אלו נקבעו בפסיקה ארבעה שיקולים עקריים, שאינם מצטברים, כדלהלן [רע"א 2142/13 שויהדי נעמאת נ' יצחק קרמין, [פורסם בנבו] פס' 7 (13.11.2014): א- תושבות חוץ של התובע, ב- אי ציון מען עדכני בכתב התביעה, ג- סכויי התביעה, ד- מצבו הכלכלי של התובע.
...
בפני בקשה לחיוב המשיב בערובה והתגובה לה. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי לקבל את הבקשה לפי האמור להלן.
ובמילים אחרות – אם היה נעתר ביהמ"ש לבקשתו של המשיב וקובע כי הזכות למחיר למשתכן לא תמומש ע"י שני הצדדים בשל התנגדות של אחד מהם (בנידוננו המשיב כאמור), ממילא היה המשיב מפסיד את זכותו, אלא שאז לא היה יכול לעתור כעת נגד אף גורם לקבלת שווי זכותו.
עם זאת, לנוכח כל האמור, ובשים לב למסקנותיי השונות לסעדים השונים, הנני נעתרת לבקשה באופן חלקי ומורה כי על המשיב להפקיד ערובה בסך 10,000 ₪, סכום שאין בו משום חסימת דרכו של המשיב לביהמ"ש. סוף דבר- הבקשה מתקבלת באופן חלקי.
בשל המסקנה המשולבת אליה הגעתי, איני עושה צו להוצאות.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

  תקנה 157(א) לתקנות קובעת: "בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע". תקנה זו החליפה את תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כאשר נראה כי בתקנות החדשות לא הייתה כוונה לשנות מההסדר שנהג לפי תקנה 519, למעט בעיניין תוצאת המחדל: מחיקת התביעה חלף דחייתה (דברי הסבר לתקנות כפי שפורסמו בחודש דצמבר 2020 באתר משרד המשפטים, עמ' 49).
בגדרי ההליך שהתנהל בבית המשפט לעינייני מישפחה בחיפה הגיש [המערער] שתי בקשות לצוו מניעה זמני, במסגרתן ביקש, בין היתר, צו איסור דיספוזיציה במניות החברות של [המשיב].
...
אולם, שעה שמדובר בטענה זהה בעיקרה לטענה שכבר נדחתה, אני סבורה בשלב זה שסיכויי ההליך נמוכים".
אין באמור כדי למצות את השיקולים השונים, אולם די בדוגמאות אלה על מנת להוביל למסקנה כי המקרה אינו מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור באיזון שבוצע ע"י כב' הרשם בסוגיית הערובה.
הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

עוד לטענת הנתבעת קבלת הבקשה תוביל לסירבול ההליך והארכתו, וזה כאשר היא מוגשת בשלב מיתקדם יחסית בהליך, וערב הגשת תצהירים, וככל שהבקשה תיתקבל עותרת הנתבעת להפקדת ערובה להוצאות ולהשתת הוצאות מוגדלות.
בפסיקה ענפה נקבע כי לא יכולה לקום מחלוקת לגבי יכולתו של בית המשפט להתיר תיקון כתבי-טענות בכל שלב משלבי הדיון, לרבות בשלב מיתקדם של המשפט, ותמיד ניתן לפצות את הצד שכנגד על טירחתו הנוספת, על-ידי פסיקת הוצאות.
כמו כן טוענים הם כי " היה על הקבוץ להנחות אותם לבקש מבית המשפט אישור בדיעבד על הודעת העזיבה"- טענות אשר לא נטענו בכתב התביעה אשר הוגש בתחילתו של ההליך ורק הוספו כעת, ככל הנראה לאחר החלטות בית המשפט לעינייני מישפחה, וכמקצה שיפורים בעקבות החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה.
...
אין ספק, שהתנהלות אחרת מטעמם של התובעים היתה חוסכת זמן רב ומשאבים לא מבוטלים לכל הנוגעים בדבר, ויש להצר על כך. לצד זאת, שוכנעתי כי כתב התביעה המתוקן, למעט סעיפים 42 ו-48 לכתב התביעה המתוקן, הינו נדרש, ואף עשוי לסייע בהמשך ניהול ענייני ויעיל של ההליך, לטובת כל הנוגעים בדבר.
לאור האמור, וכן בשים לב לכך שתיקון כתב התביעה ידרוש מעש נוסף ולא מבוטל מצד הנתבעת , הנני מחייבת את התובעים ביחד ולחוד לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגין בקשה זו, בסך של 7,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ואם לא, הם יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.
כמו כן וכעולה מבקשת הנתבעת הנני קובעת כי הצדדים רשאים לטעון בפני בעניין הפקדת ערובה להוצאות, בתוך 14 יום מהיום.

בהליך רמ"ש (רמ"ש) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לעינייני מישפחה בחיפה (כב' הרשמת הבכירה אילנה הדר), מיום 27.2.2024 ב-ת"ע 8345-11-23 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא", בהתאמה), במסגרתה ביטל את צו המניעה הארעי שנתן בהחלטתו מיום 4.2.24 והורה למבקש להגיש את בקשתו מחדש, כבקשה מתוקנת עם משיבים נוספים הנדרשים לבקשה, תוך חיובו בערובה להוצאות משיבה 2 בסך 50,000 ₪, והכל כמפורט להלן.
...
לסיכום נקבע, כי המבקש רשאי להגיש בקשה מתוקנת למתן צו מניעה, אליה יצורפו כל הצדדים הרלוונטיים, יחד עם כתב התביעה המתוקן ובאופן שנקבע שם; הצדדים שיוספו לבקשה כאמור יגיבו לבקשה המתוקנת תוך 21 יום מיום ההמצאה לידיהם.
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, למעט התערבותי בנקודה אחת, כפי שיפורט להלן, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(1)+149 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
סבורני כי בנקודה זה נתפס בית משפט קמא לכלל טעות, עת עירב מין בשאינו מינו – בעוד מנהלת העיזבון ביקשה לחייב בערובה בהליך הסעד הזמני, פסק בית משפט קמא ערובה להבטחת הוצאות ההליך העיקרי.
לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: המבקש יגיש בתיק קמא בקשה מתוקנת לצו מניעה זמני, כהוראת ההחלטה קמא, וללא צורך בהפקדת ערובה (יימחק הרכיב בהחלטה קמא, המורה למבקש להפקיד ערובה בסך של 50,000 ₪).
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית בקשת רשות ערעור זו, אף ללא צורך בתשובה, למעט ביטול תשלום הערובה בסך 50,000 ₪ כתנאי להמשך ניהול ההליך קמא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו