עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לעינייני מישפחה בחיפה (כב' הרשמת הבכירה אילנה הדר), מיום 27.2.2024 ב-ת"ע 8345-11-23 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא", בהתאמה), במסגרתה ביטל את צו המניעה הארעי שנתן בהחלטתו מיום 4.2.24 והורה למבקש להגיש את בקשתו מחדש, כבקשה מתוקנת עם משיבים נוספים הנדרשים לבקשה, תוך חיובו בערובה להוצאות משיבה 2 בסך 50,000 ₪, והכל כמפורט להלן.
...
לסיכום נקבע, כי המבקש רשאי להגיש בקשה מתוקנת למתן צו מניעה, אליה יצורפו כל הצדדים הרלוונטיים, יחד עם כתב התביעה המתוקן ובאופן שנקבע שם; הצדדים שיוספו לבקשה כאמור יגיבו לבקשה המתוקנת תוך 21 יום מיום ההמצאה לידיהם.
דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, למעט התערבותי בנקודה אחת, כפי שיפורט להלן, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(1)+149 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
סבורני כי בנקודה זה נתפס בית משפט קמא לכלל טעות, עת עירב מין בשאינו מינו – בעוד מנהלת העיזבון ביקשה לחייב בערובה בהליך הסעד הזמני, פסק בית משפט קמא ערובה להבטחת הוצאות ההליך העיקרי.
לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן:
המבקש יגיש בתיק קמא בקשה מתוקנת לצו מניעה זמני, כהוראת ההחלטה קמא, וללא צורך בהפקדת ערובה (יימחק הרכיב בהחלטה קמא, המורה למבקש להפקיד ערובה בסך של 50,000 ₪).
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית בקשת רשות ערעור זו, אף ללא צורך בתשובה, למעט ביטול תשלום הערובה בסך 50,000 ₪ כתנאי להמשך ניהול ההליך קמא.
