מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערבות לשחרור עובד זר לא חוקי ממעצר

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי הבהיר כי יש לחשוש ממצב שבו עובדים זרים שעזבו את מקום עבודתם ינסו לאתר מטופל פוטנציאלי רק על מנת להשתחרר ממעצר, וכי לא זו היא תכליתו של נוהל הקלות הקורונה.
ביום 28.2.2022 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (עמ"ן 61746-12-21, השופטת א' פינק) שהורה על שיחרורה של המבקשת ממשמורת, כנגד הפקדת ערבויות, חלקן מטעם המבקש, ובכפוף להתייצבותה במישטרה אחת לשבוע.
בעקרו של דבר, המבקשים טוענים כי בהמשך לנוהל הקלות הקורונה, עובד זר שניכנס לישראל באמצעות אשרת עבודה בענף הסיעוד רשאי להגיש בקשה לועדה ההומניטארית לקבלת רישיון עבודה גם אם בעת הגשתה הוא שוהה באופן לא חוקי בישראל.
...
ראשית, המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה על הסף מכיוון שזו אינה עומדת באמת המידה הנדרשת למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי", כמו גם מחמת אי-ניקיון כפיים של המבקשת.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
סוף דבר, הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ב"כ המאשימה ציינה כי המתלונן הנו עובד זר, ברם עובדה זו אינה מופיעה בכתב האישום, אין לגביה כל הוכחה ואין ראייה כי הנאשם או מי מבני החבורה היה מודע לכך.
הוא ציין גם, שהנאשם שהה תקופה לא מבוטלת במעצר, רק בשל כך שלא ניתן היה לאתר מפקחים שיוכלו לערוב לשחרורו, ומדובר בתקופה שהייתה קשה מאוד עבור הנאשם.
...
בשים לב לאמור, אני סבור כי בכל הנוגע לעונש המאסר שאני משית על הנאשם, די בימי מעצרו מיום 12.06.21 עד 17.11.21.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

כך מתואר, כי המערער נעצר ביום 5.6.2004, ושוחרר בהמשך לאחר שהפקיד ערבות בשיעור של 25,000 דולר.
פגיעה בתקנת הציבור: שהוי בהגשת הבקשה בחוק ההסגרה נקבעו מספר סייגים להסגרתו של אדם למדינה זרה.
...
נמצאנו למדים, כי הסגרתו של אזרח ותושב מדינת ישראל תהא מותנית בהתחייבותה של המדינה המסגירה כי ככל שיורשע וייגזר עליו עונש מאסר, הוא יוחזר למדינת ישראל לצורך ריצוי עונשו.
נמצא לנו אפוא כי דין טענותיו של המערער במישור זה להידחות.
סוף דבר אשר על כן, אציע לחברַי לדחות את הערעור, ולהותיר על כנה את החלטת בית המשפט המחוזי שהכריז על המערער כבר-הסגרה לארה"ב. השופטת ע' ברון: אני מסכימה.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בין לבין, ביום 8.3.09 נעצרה המבקשת בגין שהייה בלתי חוקית.
כמו כן, הורה בית הדין לעררים על שיחרור המבקשים ממשמורת בכפוף להפקדת ערבות בסך 15,000 ₪, הודעה על מקום מגוריהם, התייצבות שבועית של המבקשת בלישכת המשיבה ויציאה מהארץ תוך 45 ימים ממועד מתן פסק הדין.
זאת, בין היתר, משום שהמבקשת איבדה את אשרת השהייה שלה עקב הריונה, במועד בו הנהיגה המשיבה נוהל, שנפסל בבג"ץ 11437/08 קו לעובד נ' משרד הפנים (13.4.11), הקובע כי אשרת השהייה של עובדת זרה בהריון תבוטל – המבקשת לא ידעה כיצד עליה להסדיר את מעמדה ולא הייתה לה היכולת הכלכלית להעזר בעורך דין.
...
טענות הצדדים לטענת המבקשים דין הערעור להתקבל, שכן החלטת המשיבה אינה סבירה ואינה חוקית.
מבחינת מאזן הנוחות, סבור אני שהוא נוטה באופן מובהק לטובת המבקשים, כאשר המבקשת שוהה בארץ 15 שנה ושני ילדיה הקטינים נולדו וחיים כאן מאז, המבקש 2 כ-10 שנים והמבקשת 3 כ-5 שנים, כך שאין להרחיקם מהארץ עד להכרעה בערעור.
אני סבור, כי בשלב זה, ככל שבסופו של יום יתקבל ערעור המבקשים וייקבע שיכולים הם להישאר בארץ, וזאת לאחר הרחקתם וההשלכות שתהיינה לכך על המשפחה ועל הקטינים בפרט, עלול להיגרם להם נזק בעל השלכות מהותיות - בפרט על המבקשים 2 ו-3 אשר נעקרים מהמסגרת החינוכית והחברתית בה מצויים, קל וחומר לאור מצבו הנפשי וההתפתחותי הנטען של המבקש 2, המצוי בהליך טיפול ממושך- נזק העולה לטעמי על הנזק הצפוי (אם קיים) מהישארותם בארץ עד להכרעה בערעור.
לאור כל האמור, ניתן סעד זמני המונע נקיטת הליכי אכיפה והרחקה כנגד המבקשים עד להכרעה בערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עיקר טענת המישטרה הנו כי כלל פעולותיה נעשו ללא משוא פנים וללא היתחשבות בשיקולים זרים והעובדה כי המתלונן הוא שופט בדימוס לא השפיעו על החלטותיה, מעבר לרגישות המיוחדת הנובעת מכך שהמתלונן הוא אישיות ציבורית, וכפי שנעשה בנוגע לכל אישיות ציבורית המתלוננת במישטרה.
משעוכבה התובעת בנגוד לדין, הוסיפה המישטרה וביקשה לשחררה בתנאים, אף שאין החוק מסמיך "שיחרור מעיכוב" בתנאים כשלא קמה עילת מעצר.
רק משסירבה התובעת לחתום על תנאי השיחרור, אותם לא היתה מוסמכת המישטרה לידרוש מלכתחילה, נטען לקיומה של עילת מעצר לפי סעיף 13 לחוק המעצרים, שגם בעדות עדי המישטרה בבית המשפט נשללה, כאשר אלה העידו כי הסיבה היחידה להבאתה של התובעת בפני שופט היה סרובה לחתימה על ערבות צד ג', שמלכתחילה נדרשה ממנה שלא כדין.
...
בתשובות ששלח המתלונן במענה לשאלות ב"כ התובעת בהתאם להחלטה מיום 14.2.22, מסר המתלונן כי מדובר בטעות לשון, משום שלא רואים במצלמות אדם זורק את היונה וכי הכוונה היתה למסקנה הגיונית נסיבתית.
לסיכום טענה המשטרה כי כלל פעולותיה נעשו כדין, לרבות הפעולות שנעשו בתחנת המשטרה.
טענת המשטרה לפיה סעיף 67 לחוק המעצרים מאפשר לה לסור לביתו של כל אדם שאינו עונה לטלפון ולחייבו בליווי לתחנת משטרה, הינה בניגוד לדין, ואין בידי לקבל את הטענה כי מדובר בפעולה בתום לב שנעשתה בתחום ההרשאה החוקית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו