מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערבות להתחייבויות חוזיות בשכירות מקרקעין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

קביעת בימ"ש שם יפה גם לענייננו: "השאלה האם המגעים בין הצדדים הבשילו לכדי הסכם מחייב, חרף העובדה שהחוזה הפורמלי ביניהם לבסוף לא נחתם, תלויה בגמירות דעתם של הצדדים להיתקשר זה עם זה ביחסים חוזיים, וביחס שבקשו להעניק לאותו מעמד של חתימת ההסכם." במקרה שלפנינו, הצדדים לא חתמו על הסכם שכירות בכתב, ראה קביעתי בסעיף 30 להלן; לפיה, לא היה קיבול מצידו של הנתבע לתנאים שפורטו במיסרון התובעת.
קנה המידה האובייקטיבי אינו של האדם הסביר החצוני הזר להתקשרות, אלא של המתקשרים הספציפיים עצמם (פרידמן וכהן 157; ע"א 692/86 יעקב בטקובסקי ושות' חברה לייבוא ושיווק בע"מ נ' גת, פ"ד מ"ד (1) 58, 67 (1989) (להלן: "עניין בטקובסקי") העדר דרישת הכתב בהסכם שכירות מקרקעין לתקופה קצרה כידוע, בדרך כלל נהוג לערוך הסכמי שכירות מקרקעין בכתב.
סבורני בכל הכבוד שהצהרת התובעת, עלולה לבוא בגדר מצג שוא רשלני, שכן הנתבע היה עלול להסתמך על הצהרתה ולוותר על קבלת בטוחות/ערבויות לקיום התחייבויותיה על פי הסכם השכירות בכלל ותשלום דמי השכירות בפרט.
...
יש לדחות את התביעה על הסף שכן אינה מגלה כלפיו עילת תביעה ואינה מעמידה תשתית ראויה לסעדים המבוקשים בה. המדובר בתביעה עפ"י חוקי החוזים, בעוד שהתובעת לא צירפה לכתב התביעה חוזה כלשהו או זיכרון דברים, חרף טענתה כי נחתם בין הצדדים.
אני מקבל את טענת הנתבע כי דרישתו הסופית מהתובעת לעניין דמי השכירות הייתה בסך של 3,800 ₪ לחודש 100 ₪ בלבד מעבר להערכתו, כאשר מדובר במחיר סביר ואף מתחת למחיר השוק.
לסיכום, אני קובע כי התובעת לא הוכיחה כי הנתבע ניהל את המו"מ עמה בחוסר תום לב לפיכך, אני דוחה רכיב תביעה זה. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה על כל מרכיביה.
בהתאם לסמכותי על פי תקנה 512 ו- 514 לתקנות, בשים לב לסכום התביעה שנדחתה לגמרי, לדרך ניהול ההליך ע"י הצדדים, לרבות השחרת פניו של הנתבע ע"י העלאת טענות סרק כמפורט בסעיפים 69-70 לעיל, שגרמו להארכת ההליך, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 1,200 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 11,700 ₪, סכומים אלו ישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

כתב התביעה כולל טענות בקשר להתקשרויות חוזיות למטרת שכירות מקרקעין, שביצעה חברת "עצי שיטים" (שיטים), עם שלמה קרביס (המנוח) ועם חברה שהיתה בבעלותו "בלוק השרון בע"מ". שיטים, הנה חברה בבעלות בעל מניות יחידי - ניר תמרקין (ניר), בנו של משה אשר שימש כדירקטור בחברה.
פסק הדין אשר ניתן במחוזי ביום 18.06.2018 במוטב של שלשה, בעיניין עירעורו של ניר בטענה השטרית כנגדו, כערב, ובערעור שכנגד שהגישה שמואלה (הליך 31395-01-19), קבע כי מדובר בשני הסכמים נפרדים לעניין התחייבותו של ניר וביטל את פסק הדין של בית המשפט קמא בנוגע לחבותו של ניר בערבות ופטר אותו מהתחייבויות אישיות בגין חובותיה של שיטים.
...
ערעורו נדחה כאמור, וערכאת הערעור קיבלה חלקית את תביעתה שכנגד של שמואלה כנגד משה והגדילה את חובו כלפי שמואלה.
לסיכום: בהתאם לתקנה 101 דין התביעה להידחות כולה על הסף כלפי כל הנתבעים בשל מעשה בית דין, חוסר סמכות עניינית, על פי הסעד שהתבקש, וחוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט על ידי התובעים.
לא מצאתי מקום למחוק את התובע 2, בשים לב להתנגדות הנתבעים, ודין תביעתו להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת השכירה לנתבעת חנות ברחוב קק"ל 99/22 בכרמיאל, הידועה גם כגוש 18987 חלקה 85 (להלן: "המושכר") וזאת עפ"י הסכם השכירות, אשר נכרת כאמור ביניהן ולפיו (להלן:" הסכם השכירות"); הנתבע 2 ערב אישית לכל התחייבויות הנתבעת 1 עפ"י הסכם השכירות.
" טענת הגנה נוספת היכולה לעמוד למפר חוזה השכירות גלומה בסעיף 15 לחוק השכירות והשאילה תשל"א-1971 , אשר לשונו כדלהלן: פטור מחובת התשלום 15 (א) היה הנכס המושכר מקרקעין ונמנע מן השוכר להשתמש בו למטרת השכירות מחמת נסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו והשוכר לא ביטל את החוזה בשל כך, פטור הוא מתשלום דמי השכירות בעד הזמן שהשימוש נימנע כאמור; המשכיר רשאי, כעבור זמן סביר בנסיבות הענין, לבטל את החוזה, זולת אם הודיע לו השוכר לפני כן שהוא מוותר על הפטור מתשלום דמי השכירות.
אף אם נלך לפי המבחן הגמיש יותר, המחיל את מבחן הצפיות לא על עצם צפיות הארוע המסכל, אלא על ההשלכות המעשיות של הארוע המסכל על מהות היחסים החוזיים, עדיין, ברי כי הנתבעת צפתה ו/או לכל הפחות היה עליה לצפות את משמעות אי קבלת רישיון עסק על יחסי השכירות עם התובעת, שכן נושא זה זכה להתייחסות מפורשת בהסכם השכירות, בו נקבע כי גם במקרה כזה לא תשוחרר הנתבעת מהתחייבויותיה החוזיות.
...
לעניין יתר רכיבי התביעה כגון נזקים למושכר, אני קובעת כי לא עלה בידי התובעת להוכיחם: התובעת לא צירפה חוות דעת של מומחה מטעמה לביסוס טעתנה ולפיה הנתבעת גרמה למושכר לנזקים.
משכך, אני קובעת כי ערבותו של הנתבע מס' 2 להתחייבויותיה של הנתבעת 1 עפ"י הסכם השכירות שרירה וקיימת.
לפיכך אני מורה על חיובם של הנתבעים 1 ו-2 יחד ולחוד בסך של 12,385 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2016 ועד לתשלום המלא בפועל וכן בצירוף אגרת המשפט בסך של 807.24 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 2,200 ש"ח. וכן בצירוף הוצאות בגין הגשת סיכומיהם של הנתבעים באיחור ניכר, אף מעבר למועד שהוארך על ידי בית המשפט לבקשתם בסך כולל של 1,000 ש"ח. הסכומים ישולמו לתובעת בתוך 30 יום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ערבותה הכוללת והבלתי מסויגת של המועצה לכלל "התחייבויות מפעלים" בהתאם להסכם השכירות המקורי, משתרעת וכוללת בחובה אף ערבות לפינוי המקרקעין במועד ואף לתשלום דמי שכירות חוזיים (בתוך תקופת ההסכם) וראויים, שעה שהסכם השכירות הסתיים ומפעלים–הנערבת סירבה לפנותם במועד והחזיקה בהם למעלה מ-3 שנים נוספות.
...
סוף דבר לא מצאתי בטיעונים אחרים שהעלו הצדדים או בשיקולים אחרים שהובאו כדי לשנות מתוצאת פסק הדין לגופו של עניין (ר' ע"א 578/17 יבלינוביץ נ' פרטנר תקשורת (פורסם בנבו, 18.11.18); ע"א 2112/17 גרסט נ' נטוויז'ן (פורסם בנבו, 2.9.18); רע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים (פורסם בנבו, 25.3.10); ע"א 4861/05 שיכון עובדים נ' מנהל מיסוי מקרקעין (פורסם בנבו, 11.8.08)).
כפי שפורט מעלה, בשנים 2010–2011 תשלם הנתבעת לתובעת את דמי השכירות החוזיים שנהגו טרם תום תקופת השכירות (44–45 ₪ למ"ר לשנה בתוספת מע"מ).
לפיכך, החל מ־1.1.12 ועד 31.5.16 תשלם הנתבעת לתובעת את דמי השכירות הראויים כפי ששם אותם השמאי להט בחוות דעתו, בסך של 92 ₪ למ"ר לשנה בתוספת מע"מ. בתחילת כל שנה קלנדרית יתווספו לסכום הנ"ל (של 92 ₪ מ"ר לשנה) הפרשי הצמדה וריבית כקבוע בסעיפים 170–173 לעיל.

בהליך תביעת פינוי מושכר (תפ"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

כבר בכך די על מנת להביא למסקנה כי המבקש לא קיים את כל התחייבויותיו החוזיות בתקופת השכירות באופן המפקיע את זכותו למימוש האופציה בהתאם להוראת סעיף 18 לחוזה כבר במועד בו נידרש להודיע על ממושה אף אם לא נקטה המשיבה בצעד האקטיבי של ביטול החוזה, אך בכך לא אסתפק.
דא עקא, בקובץ אסמכתות התשלום שהמבקש עצמו הגיש (נ/2) מופיעות חשבוניות נוספות מעבר לנזכרות ברשימה, כגון עבור ינואר-פברואר 2023, השומטות את הקרקע מתחת לטענה כי רשימת החשבוניות משקפת את כל החשבוניות שהנפיקה המשיבה למבקש.
לא זו אף זו, בסעיף 23 לחוזה נקבע כי על המבקש למסור למשיבה ערבות בנקאית בגובה דמי השכירות עבור שלושה חודשי שכירות (שהם 18,000 ₪ + מע"מ בתקופת השכירות) וכן שטר חוב ללא הגבלת סכום, כאשר במעמד החתימה הפקיד המבקש חלף הערבות סכום השווה לשני חודשי שכירות (שהם 12,000 ₪ + מע"מ) והתחייב להחליפה בערבות בנקאית כפי שנקבע תוך שבעה ימים.
...
כבר בכך די על מנת להביא למסקנה כי המבקש לא קיים את כל התחייבויותיו החוזיות בתקופת השכירות באופן המפקיע את זכותו למימוש האופציה בהתאם להוראת סעיף 18 לחוזה כבר במועד בו נדרש להודיע על מימושה אף אם לא נקטה המשיבה בצעד האקטיבי של ביטול החוזה, אך בכך לא אסתפק.
המורם מכלל האמור הוא שמאחר שמדובר בבקשת ביטול פסק-דין בשיקול דעת בית המשפט, לאחר שלא קבלתי את הנמקת המבקש לאי הגשת כתב הגנה ולאי התייצבות לדיון באשר לא קבלתי את טענותיו לעניין הכשל בהמצאת כתב התביעה ולאחר שמצאתי כי לא עומדות לו גם טענות הגנה לגופה של התביעה באשר לא זכאי היה לממש את האופציה ותקופת השכירות תמה זה מכבר, דין הבקשה להדחות ודין פסק הדין מיום 1.1.24 להיוותר על כנו.
לכאורה הצדק עם המשיבה ויש מקום להעתר לבקשה זו שהמבקש לא השמיע טיעון כלשהו ביחס אליה הגם שהוא זה שחתם את הטיעונים בדיון.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו