ערבות אוואל חייב עיקרי מתגונן

לצורך ההסכם נחתם על ידי דין שטר חוב על סך של 750,000 ₪, שהמבקשים ערבו לפרעונו בערבות אואל.

בנוסף, נתלו המבקשים בטענות קזוז העומדות לשיטתם לחייב העקרי, דין, בסך של 634,960 ₪ ובראשן החזר השקעותיו במושכר, הפסד הכנסה ממוניטין, ואי הקטנת נזקים מצד המשיבה.

המבקשים אינם נדרשים בשלב הזה להראות כיצד יוכיחו את גירסתם ולפיכך תנתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מיסמך בכתב, ואף אין שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקשים או את סכויי הצלחתם בתום ההליך העקרי.

ברע"א 2895-12 עמרן נ' מועצה מקומית קריית טבעון (2012) הזכיר בית המשפט העליון ראשונות כך: "בפסיקה נקבע כי מקום בו לוקה הגנת הנתבע בחוסר בהירות או שהיא נראית על פניה קלושה ביותר תותנה הרשות להיתגונן בהפקדת סכומי ערבות [ראו גורן בעמ' 414-412; ע"א 527/07 נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ ([פורסם בנבו], 18.2.2008) בפיסקה ה(8) לפסק דינו של השופט רובינשטיין והאסמכתאות המוזכרות שם]. יפים לעניין זה דברי השופט זוסמן: "בנסיבות מיוחדות כשאמנם "כימעט" אין לנתבע הגנה, בית המשפט עושה חסד עם נתבע כאשר הוא נותן לו רשות להיתגונן, אפילו היא מותנית בתנאי הפקדה" [ע"א 373/69 חונן נ' "חגור" מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד כג(2) 347, 349 (1969)].

...

דהיינו, במקום בו ניתן להסיק על אתר כי אף אם יוכחו כל העובדות שהמבקש טוען להן לא תעמוד לו טענת הגנה משפטית ראויה דין הבקשה להידחות [ע"א 469-87 יוסף בורלא נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ, פ''ד מג(3) 113 (1989), ע"א 594-85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721 (1988)].

המקובץ מהאמור לעיל – אף אם מצאתי כי טענות המבקשים לעניין התנהלות המשיבה ביחס לפינוי הנכס בחודש ינואר 2022 ומציאת שוכר חלופי למושכר, עשויות להקים להם הגנה אפשרית ביחס לחובות המתייחסים לתקופה שלאחר אותו פינוי, ובהתקיים נסיבות מסוימות – אף עשויה לקום להם טענה הגנה כנגד תשלום הפיצוי המוסכם על פי הסכם השכירות [וראו ההתכתבויות המצוטטת בסעיף 21 לעיל], הרי טענות המבקשים לעניין החוב הנובע מדמי התשלום המופחתים שנטען ששולמו בהסכמה לתקופה של כ-14 חודשים מאז חודש נובמבר 2020 ועד לחודש ינואר 2022, הינן קלושות, או קרובות להיות בלתי אפשריות, ודין יתר טענותיהם להידחות על הסף.

אשר על כן אני קובע כי תינתן למבקש מס' 2 רשות להתגונן ללא תנאים בהתאם למפורט בסעיף 26 לעיל, ואילו למבקש מס' 1 תינתן הרשות להתגונן באותן טענות רק בכפוף להפקדה בקופת בית המשפט עד ליום 15.2.23 של סך העומד על 150,000 ₪ והעולה בקירוב להפרש דמי השכירות החוזיים שלא שולמו על ידי דין עד לחודש פברואר 2022.

מטרת ההודעה הנה לאפשר לערבים להגן על האינטרסים שלהם ולהבטיח כי החיוב יקויים על ידי החייב העקרי.

היא חלה גם מקום שבו מדובר בערבות אואל, וגם כאשר הערב, כבעניינינו, הסכים לכל אורכה, הקלה או ויתור שיינתנו על ידי הנושה לחייב העקרי.

...

התביעה למימוש שטרי החוב ביחס לנזקים (במובחן ממימושם החלקי ביחס ליתרת דמי השכירות ממועד עזיבת המושכר ועד לתום תקופת ההסכם) – נדחית (פרק ג(5) לעיל).

הערבים חבים בסכום החוב, ביחד ולחוד עם השוכר, ותביעתם לבטלות הערבות נדחית (פרקים ג(1) ו- ג(2) לעיל).

סוף דבר על השוכר והערבים לשלם למשכירה, יחד ולחוד, סך כולל של 174,315 ₪ כולל מע"מ. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 16.8.20 ועד למועד התשלום בפועל.

בתצהיר לבקשה למתן רשות להיתגונן, מצהירה הנתבעת כי הייתה בקשר ידידותי עם מר **** בן חמו (להלן: "החייב העקרי").

התובע טוען כי מדובר בערבות אואל ולכן אין צורך לפנות קודם לכן לחייב העקרי.

...

לא שוכנעתי כי הוראות החוק שמפנה הנתבעת רלוונטיות לעניינו הואיל ומדובר בהלוואה שניתנה שלא במסגרת עיסוקו של התובע ללא ריבית בלתי חוקית.

לפיכך, דין התביעה להתקבל ודין ההתנגדות להידחות.

סוף דבר בנסיבות האמורות, התביעה מתקבלת, ההתנגדות נדחית.

נטען על ידי הבנק, כי להבטחת קיום תנאי השטר ופרעונו חתם המבקש, אג'מיל חאלד על ערבות אואל ביחד עם ערב נוסף.

כתב התביעה נימסר כדין לידי המבקש והערב הנוסף ביום 14.12.10 ומשהם לא הגישו בקשת רשות להגן ניתן ביום 20.1.2011 פסק דין המחייב בתשלום מלוא סכום התביעה שעמד אז על 123,247 ₪ וכן בתשלום הוצאות ושכ"ט. פסק הדין הוגש לבצוע ללישכת ההוצל"פ ביום 30.6.2011 ניפתח נגד המבקש וערב נוסף תיק הוצל"פ שמספרו 02-35853-11-4.

כפי שצוין לעיל, בקשה למיצוי הליכים שהגיש הבנק התקבלה על ידי רשם ההוצל"פ אשר קבע בהחלטתו משנת 2010, כי המשיב נקט בכל פעולות הגבייה כנגד החייבים העקריים ובהתאם לכך התיר למשיב להגיש תביעה נגד המבקש והערב הנוסף.

...

המבקש טוען, כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף, אם בשל העדר יריבות, אם בשל חוסר סמכות מקומית, ואם בשל טענות הגנה אחרות העומדות למבקש.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה.

בעניין דומה פסק בית המשפט המחוזי בחיפה רע"א (חיפה) 40829-09-22 יוסף סעידה נ' מחצבי אבן בע'מ, כדלקמן: " גם אם אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק, יש לבחון האם יש מקום לביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. בתוך כך יש לבדוק את סיבת המחדל ואת סיכוי ההליך, כאשר על פי רוב לסיכויי ההליך משקל כבד יותר. במקרה זה לא ניתן משקל מספיק לסיכוי ההליך בהחלטתו של בימ"ש קמא ויש מקום לאפשר למבקש להוכיח את טענותיו כנגד התביעה, כדי למנוע עיוות דין". כאמור, בענייננו אני סבור שסיכוייו של ההליך טובים למדי.

המסקנה מכל המקובץ היא שדין הבקשה לביטול פסק הדין להתקבל.

דיון והכרעה ביום 6.12.22 היתקיים דיון בהתנגדות, במסגרתו העידה הנתבעת, ובסיומו ניתנה לנתבעת רשות להיתגונן בהתאם להמלצת בית המשפט ולהסכמת הצדדים, והתיק נקבע להוכחות.

אי מיצוי הליכים נגד החייב העקרי יש לתמוה, מדוע לא נעשה כל ניסיון לגבות את החוב מהבעל דאז, שהוא החייב העקרי בתיק.

אף אם מדובר בערבות אואל, המעניקה זכות לפרוע את החוב מן הערב מבלי הצורך לפרוע את החוב תחילה מן החייב - היתנהלות התובע ושתוף הפעולה עם הבעל דאז (הסכמתו ליתן תצהיר עבור התובע) הנם בעייתיים, זאת בשים לב שהאחרון ומשפחתו הנם לקוחות קבועים של התובע (סעיף 3 לתצהירו).

...

על אף ששתי הגרסאות אינן נקיות מספקות, בהעמידי את שתי הגרסאות זו מול זו ובשים לב למארג הראיות בתיק, נוטות כפות המאזניים - גם אם באופן מתון - לגרסת הנתבעת, ומשכך דין התביעה להידחות בהעדר הרמת נטל ההוכחה.

סיכומו של דבר, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

כפועל יוצא מכך, אני מורה על סגירת תיק ההוצל"פ המקושר לתיק בימ"ש זה. המזכירות תוודא המצאת פסק הדין לצדדים.