המשיבה מפנה לעיקרון רציפות המס, אליו היתייחס השמאי המכריע, וטוענת כי המערערת אינה יכולה לאחוז במקל משני קצוותיו.
בעיניין זה מקובלת עלי טענת המשיבה, כי אין לקבל התוצאה אליה מבקשת המערערת להגיע, על פיה, מחד גיסא, יש להיתחשב בעליית שווי המקרקעין בשל התכנית המקורית ובכך להקטין את גובה ההשבחה, ומאידך גיסא, לאפשר למערערת לא לחלוק עם הציבור התעשרותה עקב עליית שווי זו. תוצאה זו אינה סבירה, מנוגדת לעיקרון על פיו יש לגבות מס אמת בשל מלוא ההשבחה הנגרמת עקב תכנית ומנוגדת לתכלית היטל ההשבחה.
...
בחנתי את טענות הצדדים ואת קביעת השמאי המכריע ואני סבורה שיש ממש בטענות המערערת בעניין זה. משמעותה של הוראת הפטור בתוספת השלישית היא כי שטחי הממ"דים לא יחויבו כלל בהיטל השבחה ויש להוציא שטחים אלו מתחשיב היטל ההשבחה, באופן מלא.
מקובלת עלי, אם כן, טענת המערערת כי יש להפחית את השטח המוחלט, במ"ר, הנדרש לבניית הממ"דים, מהשטח הנלקח בחשבון להערכת שווי המצב החדש.
בנסיבות אלו, בהן טענות הצדדים בנושא זה כלל לא נשמעו בפני השמאי והוא לא דן בהן, וכאשר עולה חשש שהמערערת חויבה בגין חלק משטחי הממ"דים בניגוד להוראות הדין, אני סבורה שיש להחזיר הדיון בנקודה זו בלבד לשמאי המכריע אשר יערוך שומה מתוקנת, בשים לב להערות בפסק דין זה, לאחר שישמע טענות הצדדים ויקבל תחשיבים מטעמם.