עקרון הראייה הטובה ביותר במסמכים משפטיים

לאחר שעיינתי במסמך שבקשו הנאשמים להגיש כראיה ושמעתי את טיעוני הצדדים ובכלל זה את טענת הנאשמים, כי לא עלה בידם למצוא עותק קריא יותר של התר השהייה של מייקל וכי יש לקבל את המסמך כראיה מאחר והוא מחזק את טענת הנאשמים בדבר קיומו של נוהל בדיקת התרי השהיה של העובדים הזרים שהועסקו על ידי הנאשמת, מצאתי כי יש לקבל את המסמך כראיה ואולם, משקלו יהיה נמוך עד אפסי.

ואולם מאחר ו"כיוון הזרימה הכללי של דיני הראיות הוא מעבר מקבילות למשקל, דהיינו היתנתקות מכבלים פורמליים החוסמים את הדרך בפני שימוש בראייה מסוימת, תוך תירגום תמרורי האזהרה המאפיינים אותה לזהירות יתר בדרך לקביעת ממצא עובדתי על סמך המידע המצוי בה" (עפ 7450/01 אשרף אבו ליטאף נ' מדינת ישראל (2007)), אין למהר ולקבוע כי המסמך פסול מלשמש כראיה.

"כלל הראיה הטובה ביותר מורנו כי שומה עליו על בעל-דין להציג לפני בית-המשפט את הראיה הטובה ביותר שניתן להביאה להוכחת העובדה שאותה מבקש הוא להוכיח. ראו, למשל, ש' שרשבסקי "כלל הראיה הטובה ביותר" [32].

החלת כלל זה לעניין הוכחת מסמכים יורנו, כלשונו של השופט זוסמן בע"פ 105/51 היועץ המשפטי נ' פלד (פרשת פלד [4]), בעמ' 785, כי "...תכנו של מיסמך בכתב אינו ניתן להוכחה אלא על-ידי הצגת המסמך בפני בית-המשפט". לכלל עתיק-יומין זה הועלו הצדקים מהצדקים שונים – רובם ככולם מייסדים עצמם על השכל הישר ועל הניסיון האנושי – ועיקר שבהם הוא (לעניין הוכחתם של מסמכים) כי רק המסמך המקורי – על דרך העקרון – יכול שיאמר (על עצמו) אמת, את כל האמת ורק את האמת.

...

לפני כשני עשורים קביעה זו היתה מולידה מסקנה אחת בלבד, והיא דחיית הבקשה להגשת המסמך כראיה.

(ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר פ"ד נה(5) 71, 85 (2001)) מסקנתי היא, איפוא, כי במקרים בהם הראיה המקורית אבדה או הושמדה, אך לא רק במקרים אלה, ובהנתן הסבר ראוי על העדרו של המקור ועל רקע נסיבות מתאימות, ניתן לקבל ראיה משנית תחת זו שאבדה/הושמדה.

איכות המסמך שהוצג ירודה מאד ולא שוכנעתי כי המידע המגולם בו (שם בעל ההתר, מספר הדרכון, מי הטביע את החותמות על המסמך וצילום פניו של בעל הדרכון) מהימן דיו על מנת לקבוע ממצאים על בסיסו.

כחזית שלישית, מכבי דורשת לפסול את שיטת ההצטרפות המקוונת בשל מיגוון טענות, וביניהן: אי הגשת טפסי ההצטרפות עצמם על אף שזו הראיה הטובה ביותר; הסתפקות במסמכי מערכת ה - CRM על אף שמדובר בנתונים שעברו עריכה; אי מתן משקל מתאים לזיופים שהוכחו על ידה ובאים לידי ביטוי ב - 11 טפסים; דחיית בקשתה להביא לעדות חברת ועד פעולה לשעבר אשר ביקשה להעיד בין היתר על ביטולי חברות שלא נילקחו בחשבון; ועוד.

אשר לטענות הנוגעות לקבוצות העובדים שיש לכלול ביחידת המיקוח - הכללים המשפטיים לקביעתה של יחידת המיקוח פורטו בהרחבה בפסק הדין הקודם ובאסמכתאות שהוזכרו בו. בין היתר הובהר שם כי "בפסיקה עקבית של בית דין זה נקבע כי יש להעדיף יחידת מקוח אחת במפעל אחד, ויש להעדיף יחידת מקוח מפעלית על פני יחידת מקוח מקצועית. זאת, משיקולים אלה: אחדות בין העובדים וחיזוק כלל העובדים, כך שקבוצות העובדים "החזקות" מסייעות לקבוצות העובדים "היחלשות" להשיג תנאי עבודה הוגנים וטובים יותר; הגברת היציבות במקום העבודה, והפחתת סיכסוכי העבודה הנובעים מסכסוכי עבודה בין קבוצות עובדים שונות; ניהול יעיל יותר של המשא ומתן הקבוצי, כאשר המעסיק מנהל משא ומתן מול ארגון עובדים אחד; ייצוג העובדים על ידי ארגון עובדים אחד הרואה את 'התמונה בכללותה'" (ההדגשה אינה במקור; כן ראו את סק"כ (ארצי) 28269-04-16 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות - מדינת ישראל משרד החינוך (29.9.16); עס"ק (ארצי) 36937-04-19 הסתדרות העובדים הלאומית - הסתדרות העובדים הכללית החדשה (13.6.19)).

בשים לב לעקרון לפיו יש להעדיף ככלל את יחידת המיקוח של כל מקום העבודה על פני פיצולה ליחידות משנה - שוכנענו כי גם אם הוכרו יחידות קטנות במסגרת ההלכה הנותנת הגנה מיוחדת להתארגנות פורצת (ובהתאם מגמישה את הכללים הנוגעים ליחידת מקוח בהתארגנות כזו כמפורט לעיל), אין מניעה לראות בהן בשלב מאוחר יותר כחלק מיחידת המיקוח הכלל-מפעלית (כפי שנעשה למשל בעס"ק (ארצי) 23/10 אקרשטיין תעשיות בע"מ - כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי (24.3.10)).

ולכן, ארגון עובדים זהיר, טוב שיעדיף, לצורך הוכחת מעמדו, לעשות שימוש בראייה המספקת הטובה ביותר שבידיו.

...

במסגרת ערעור לבית דין זה נדחה ערעורה של מכבי ואושרה קביעת בית הדין האזורי לפיה יש להכיר ב"מכבי פארם" כיחידת מיקוח נפרדת, והתקבל ערעור לאומית כך שנקבע כי גם ב"מגה לאב" יש לראות, נכון לאותה עת, כיחידת מיקוח בפני עצמה (עס"ק (ארצי) 8676-02-17 מכבי שירותי בריאות - הסתדרות העובדים הלאומית בישראל (28.12.17); להלן: פסק הדין הקודם).

בנסיבות אלה לא מצאנו צורך להידרש לחילוקי הדעות לפנינו, שלא בוררו בבית הדין האזורי, בנוגע לתחולת ההסכם הקיבוצי של "בית בלב" על העובדים האמורים.

משקיימות בקשר לכך מחלוקות עובדתיות שטרם הוכרעו על ידי בית הדין האזורי, ושמחלוקות עובדתיות אלו חיוניות לצורך הכרעה (ולא שוכנענו בטענת מכבי לפיה לאומית ויתרה על טענותיה בקשר לכך) - אין מנוס כי אם להחזיר את התיק לבית הדין האזורי לצורך השלמת הכרעתו בנקודות האמורות.

סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו כמפורט לעיל.

להסרת ספק נבהיר כי לא מצאנו ממש בחלק הערעור שהתייחס לאי פסיקת הוצאות לחובת לאומית.

זאת להדגיש, כי יריב חן הנו הראייה הטובה ביותר, אם לא הבלעדית, אשר יכולה הייתה לתמוך בטענת התובע.

התובע לא הציג שום אסמכתא לתמיכה בטענותיו לפגיעה במוניטין, לא צירף חוות דעת מקצועית אשר תאמוד את הפגיעה והנזק שניגרם לו. גם כאשר נחקר בעיניין זה ניתנה על ידו תשובה חלקית ביותר ולא ניתן על ידו הסבר להיעדר הצגת מסמכים התומכים בטענתו (ראו, פרוטוקול, עמוד 21, שורה 35, ועמוד 22, שורות 1-4).

בשים לב שהתביעה של התובעות 1-2 נמחקה, אין מקום להדרש לטענות אלו מפיו של התובע 3, שלא ברור מכוח מה הוא מעלה את טענותיו בהקשר זה, זאת בייחוד נוכח העקרון המנחה של אישיות משפטית נפרדת של חברות בע"מ. לגופו של עניין, בנגוד לנטען בכתב התביעה, התובע לא הגיש חוות דעת של מומחה חשבונאי מטעמו לעניין סכום הנזק הנטען.

...

מכל האמור לעיל, לא עלה בידי התובע להוכיח כי אכן קיימת בעיה של משקל חסר בשקי התערובת, שהינה מעבר למספר מקרים נקודתיים ובודדים.

לסיכום, מכל האמור לעיל, לא עלה בידי התובע להוכיח את טענותיו ברמה הנדרשת במשפט אזרחי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות.

על כן הודיע פטריק למתווך על הסכמה עקרונית להתקדם לחתימה, הקונה בחר נוטריון ונקבע מועד לחתימה על ההסכם במשרדי הנוטריון בגרמניה.

משכך קבע בית המשפט בהולנד בהחלטה מיום 20.7.2023 כי החברה ההולנדית אינה מתפקדת ועל מנת לחלצה מהמבוי הסתום יש למנות לה דרקטור בלתי תלוי שיקבל עבורה החלטות מתוך ראיית טובתה וטובת הקבוצה, ובהתאם מונה אולף כדירקטור של החברה ההולנדית, אשר לא הייתה לו כל זיקה קודמת לחברה ההולנדית או לבעלי מניותיה.

נוכח טענותיה של התובעת נגד פטריק ניתן היה לצפות כי תקדם בברכה ניהול הקבוצה על ידי אנשי מיקצוע אובייקטיבים, אך במקום זאת היא פועלת לסכל את עבודתם, שכן מנעה מהם לעשות שימוש בכסף שהפקיד פטריק בקופת בית המשפט בהולנד לצורך הבטחת שכרם; מנהלת הליכים משפטיים לבטל את מינויים; הודיע לבנקים מסחריים כי מינוי וגנר שנוי במחלוקת ואין לכבד את הוראותיו.

לעניין זה לא מיותר לציין שעל פי סעיף 10 להסכם הנאמנות, מנגנון ההחלטה של המשקיעים הוא "הצבעה או הסכמה בכתב". התובעת מבקשת למנוע מהמשקיעים לבצע את המכירה באמצעות צו מניעה זמני שיאסור על הנאמן, שאמור לחתום על מיסמכי המכירה בשם המשקיעים, לחתום על המסמכים.

עוד הוא טוען, כי מהבקשה והחקירה עולה תמונה מדאיגה ביותר לפיה התובעת בעלת אינטרסים המנוגדים לאינטרסים של המשקיעים, וכל רצונה להשתלט על כספי המשקיעים ומובילה בידיעה גמורה את כלל הנכסים כולל כספי המשקיעים לחדלות פרעון.

...

סוף דבר, אני דוחה את הבקשה למתן צו מניעה.

על כן הבקשה למינוי כונס נכסים זמני, נדחית.

סוף דבר אני דוחה את כל הבקשות (123, 130 ו- 132).

כך למשל, תמליל השיחה בין התובעת לעובדת בשם דליה (נספח ז' לתצהיר התובעת) מתחיל במילים "נמאס וכבר לא יכולתי" ומסתיים במילים "היא לא עזרה לי". תמליל השיחה בין התובעת לעובדת בשם חגית (נספח ח' לתצהיר התובעת) מתחיל במילים "הקטע שאת מסכנה" ומסתיים במילים "היא יכולה לחפש אותי". לטענת הנתבעת, תמלילים אילו אינם יכולים לשמש ראיות בהליך המשפטי ולפיכך מבוקש להוציא אותם מהתיק (כאמור, בין השאר, בע"פ 4481/14).

המסגרת הנורמאטיבית: כאמור בפסיקה הקלטות מקוריות מהוות את "הראייה הטובה ביותר" ואילו תמלולי השיחות הם בגדר "ראיה משנית". בע"פ 4481/14 פלוני – מדינת ישראל (16.11.2016) (יכונה להלן: "פסק דין פלוני")) בית המשפט העליון קבע כי אין לשלול את קבילות הראיה המשנית (העתק של ההקלטה), המעידה על תוכנה של אותה הקלטה, גם בהעדר ההקלטה המקורית וזאת, בין השאר, נוכח היתרופפות המעמד של כלל ה"ראייה הטובה ביותר" וכן נוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות, המצמצמות את הפער שהיה בעבר בין מיסמך מקור להעתקו, ולאור הגמשת כללי קבילות הראיות ומתן הדגש לשאלת משקלה של הראיה.

הערכאה הדיונית היא שתיתן דעתה לכלל השיקולים ותחליט אם יש הצדקה לקבל הקלטה – או תמליל – כראיה גם אם הוגשו שלא במסגרת "דרך המלך" שפורטה לעיל, הכל תוך שמירה על העקרונות הבסיסיים של דיני הראיות בהתאמה לסוג ההליכים המתנהלים בבתי הדין לעבודה, ולשם השגת התכלית של חשיפת האמת ועשיית צדק.

...

לאחר שעיינתי בבקשה הנתבעת להוצאת הנספחים מתצהיר התובעת, התגובה לבקשה והתשובה להלן החלטתי: הנתבעת מבקשת להוציא מהתיק תמלילי שיחות בין שתיים מעובדות הנתבעת שצורפו כנספחים ז'-ח' לתצהיר התובעת.

מנגד, טוענת התובעת כי יש לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים: ההקלטות המקוריות והתמליל שלהן נשלחו לב"כ הנתבעת כבר ביום 17.10.2023.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות, בכפוף להגשת ההקלטות עצמן לתיק.