עקב מחדלים נקבעה ענישה מופחתת

ביהמ"ש דחה את טענות המבקשת לעניין הכרעת הדין, אך נוכח הסכמת המשיבה הפחית את עונשה והעמידו על 8 חודשי מאסר בפועל.

בית המשפט העליון קבע כי היתערבות תהא רק במקרים בהם ישנן נסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה, עיין והשווה לרע"פ 4562/18 בן טוב נ' מדינת ישראל (12.08.18) , שם נדונה בקשת רשות ערעור על פס"ד מחוזי בגדרה נדחה עירעורו של המבקש על פס"ד של בימ"ש שלום לתעבורה, במסגרתו הורשע המבקש בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית –בשל כך שנסע לאחור, בכביש חד-סיטרי נגד כיוון התנועה ופגע בהולכת רגל שחצתה את הכביש, שלא במעבר חציה .

ערעור למחוזי נדחה .ביהמ"ש המחוזי אימץ את קביעת ביהמ"ש לתעבורה, כי דרגת רשלנותו של המבקש הייתה בינונית-גבוהה, בין היתר, בשל מחדלו בזיהוי התקלה במערכת הבלימה, אשר לא פעלה כראוי; אי זהוי מערבל הבטון מבעוד מועד; ואי שימוש באמצעֵי הבלימה שעמדו לרשותו.

...

הנאשם כפר, נשמעו ראיות ובסופו של דבר הנאשם הורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

סיכומו של דבר, ב"כ הנאשם ביקש לפעול במידת הרחמים להסתפק בהטלת מאסר בן 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות ולהימנע בנסיבות המקרה דנן ונסיבותיו של הנאשם, מהטלת מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח.

בית המשפט העליון חזר וקבע, כי במקרים חריגים בלבד יהא המורשע פטור ממאסר בפועל בשל נסיבותיו האישיות [עיין: ע"פ 8189/17 בן חיים נ' מדינת ישראל הרכב כב' השו': א. חיות, נ. סולברג, י. אלרון (07.02.18), הורשע בבימ"ש המחוזי בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה ; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ;נהיגה בלי רישיון נהיגה ;אי-ציות לרמזור אדום.

בית המשפט העליון קבע כי התערבות תהא רק במקרים בהם ישנן נסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה, עיין והשווה לרע"פ 4562/18 בן טוב נ' מדינת ישראל (12.08.18) , שם נדונה בקשת רשות ערעור על פס"ד מחוזי בגדרה נדחה ערעורו של המבקש על פס"ד של בימ"ש שלום לתעבורה, במסגרתו הורשע המבקש בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית –בשל כך שנסע לאחור, בכביש חד-סטרי נגד כיוון התנועה ופגע בהולכת רגל שחצתה את הכביש, שלא במעבר חציה .

סוף דבר בהתחשב בעבירות בהן הורשע הנאשם, חומרה, חובות הזהירות שהופרו , מידת הרשלנות הגבוהה, מידת הפגיעה בערך המוגן, מדיניות ענישה, מתחם ענישה, נסיבות אחרות שאינן נעוצות בעבירות וכל הנטען בפניי- על הנאשם מוטלים העונשים הבאים: 11 חודשי מאסר בפועל.

הנאשמים זוכו מהעברות שבהן הואשמו בהקשר לשלוש חשבוניות מס שהוצאו על שם העוסק חיים סולומון, נוכח מחדל המאשימה מלהעיד את העוסק בבית המשפט (ר' בפיסקה 41 ובפיסקה 119 להכרעת הדין).

היתיישנות זו אמנם אינה שוללת את עצם קבילות התדפיס (ר' ההחלטה בפרוטוקול, עמ' 140), אך יש בה כדי להפחית עד מאוד את המשקל שיש ליתן לאמור בו. ההגנה, מצידה, הגישה כראייה לקביעת העונש תעודה רפואית, המפרטת את בעיותיו הבריאותיות של הנאשם והתרופות אותן הוא נוטל בקביעות (ר' ס/1).

בנסיבות אלה, ותוך הפנייה לפסיקה בה נקבע כי בעבירות מס יש לבכר את שקולי ההרתעה על פני נסיבותיהם האישיות של המבצעים, עתר התובע לקביעת מיתחם עונש הולם שבין 18 חודשי מאסר בפועל לבין 36 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי בסכום שבין 5% לבין 10% משעור המחדל.

...

בהתחשב בכל האמור לעיל – לרבות העובדה שבענייננו מדובר בסכום מס שאינו עולה במידה ניכרת על מיליון ₪ – אני קובע את מתחם העונש ההולם בפרשה זו בין 10 חודשי מאסר בפועל לבין 36 חודשי מאסר בפועל.

אני קובע אפוא את עונשו של הנאשם, ברכיב המאסר בפועל, לתקופה של 20 חודשי מאסר.

סוף דבר: אשר על כן – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1: (א) 20 חודשי מאסר בפועל.

טענות הצדדים בית המשפט חרג מסמכותו בהתאם לסעיף 61 לחוק העונשין הקובע עונש מאקסימאלי לעבירות בהן הורשע בסך 75,300 ₪ לעבודת הבנייה וקנס 29,200 ₪ לעבירת השמוש ולכן בגין שלושת העבירות הקנס המאקסימאלי הנו 179,800 ₪.

בית המשפט המחוזי התערב והפחית את הקנס ל- 130,000 ₪.

בתיק תו"ב אליו הפנה המערער ובקש ללמוד ממנו את מדינות הענישה והמתחם המקובל, בכלל מדובר על הליך גישור של הצדדים והסכמות במסגרתו נוכח קשיים ראייתיים ומחדלים חקירתיים, מבלי שבית המשפט ניתח את מיתחם הענישה הנורמאטיבי ויישומו על העניין שלפניו כך שלא ניתן להקיש מפסק דה על ענייננו.

...

אשר לגובה הקנס שהושת בתוך המתחם, בית המשפט לקח בחשבון את העובדה שניתן בסופו של דבר היתר בנייה, נתן משקל לעובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי ומנהל אורח חיים נורמטיבי ומנגד סבר שיש ליתן משקל לשיקולי הרתעה בתוך מתחם העונש ההולם.

באשר לטענת המערער לעניין חוקיות הסכומים בגובה קנס שהוטל ע"י בית משפט קמא, אין בידי לקבל טענתו.

אשר על כן הערעור נדחה בזאת.

בערעורו של הנאשם על העונש, העמיד בית המשפט המחוזי את עונשו על 12 חודשי מאסר בפועל, וקבע שהעונש שנגזר עליו אינו חורג באופן קצוני, ועוד קבע שלא היה מקום להציב את עונשו של הנאשם מעל הרף התחתון שנקבע במיתחם שקבע בית משפט השלום, מבלי שניתנה לכך הנמקה, ומשום שהמחדלים הוסרו במלואם.

בערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי, הופחת עונשו והועמד על 14 חודשי מאסר בפועל.

...

ערעורו נדחה.

העונש המתאים (סעיף 40יד (2) לחוק העונשין): בשים לב לערכים החברתיים המוגנים שנפגעו על ידי מעשיו של הנאשם, עוצמת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה, תוך מתן הדעת ומשקל כי הנאשם הגיע להסכם שומה, וסילק חלק ניכר מהמחדל, והעמיד את יתרת החוב על סכום נמוך יחסית לגובה השמטת המס המופיעה בכתב האישום, מדויקת יותר, ולאור נסיבותיו האישיות של הנאשם, סבורני כי אין למצות את הדין עם הנאשם בזו הפעם, וניתן להסתפק בעונש מאסר בפועל, על הצד הנמוך של המתחם, שירוצה בעבודות שירות, לצד קנס ממשי ומרתיע שישקף את חוסר הכדאיות הכלכלית בביצוע עבירות דומות.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות בדואר שליחים חיפה, רח' המוסכים 24.

קבעתי עוד כי הנאשם התרשל בכך שלא החזיק הכלבה בתנאים שיש בהם לאיין, או להפחית ממשית את הסיכון – העצום – שנשקף ממנה, לרבות השמתה במיתחם מגודר, קשירתה ברצועה והשמת זמם על לועה.

********************************************************************************* בא-כח המאשימה הפניתה לחומרת הארוע ולנזק הרב שניגרם למתלוננת בשל מחדלי הנאשם, על אף מודעותו לסכנה שנשקפה מכלבתו, נזק המשתקף בראיות שהוגשו לבית המשפט.

דיון והכרעה קביעת מיתחם העונש ההולם - שיקולים על פי הוראות סעיף 40ג(א) לחוק, טרם גזירת העונש יש לקבוע, בגין כל אחד מהאירועים שבכתב האישום, מיתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך היתחשבות בערך החברתי שניפגע כתוצאה מבצוע העבירה ומידת הפגיעה בערך זה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בבצוע העבירה.

...

לאחר שנתבקשה, ונתקבלה, חזרתו מהודאתו, התנהל התיק לפני, כאשר אחד הדיונים נדחה בשל מחדלי המאשימה (ראו החלטתי מיום 11.7.2020).

בהתייחסו לרכיב הפיצוי בסך 18,000 ₪ שנקבע בערכאה הדיונית ציין בית המשפט: "לא מצאתי עילה להתערבות גם בגובה הפיצוי שנפסק למתלוננת בגזר דינו של בית משפט קמא. בית משפט קמא ציין בגזר הדין את מכלול פגיעותיה של המתלוננת, כפי שפורטו בהצהרת נפגע עבירה שהוגשה לבית המשפט וגובו במסמכים רפואיים ובתצלומי הפציעה, בהן פגיעה אסתטית ועצבית, וכן פגיעה נפשית, המהווים מקור לכאב וסבל למתלוננת עד היום. לא מצאנו כי נפלה טעות בסכום". ראו גם עניין בן סימון (ע"פ 59342-08-16 (חי') בן סימון נ' מדינת ישראל (6.10.2016) במסגרתו נדחה ערעור אדם שחויב בפיצוי בסך 25,000 ₪ לקטינה כבת 12 שנים.

סוף דבר הנאשם יישא בעונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של ארבעה חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות-דעת הממונה על עבודות השירות, בבית החולים איכילוב ברחוב ויצמן 6 בתל-אביב.