מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עסקת השקעה או עסקת הלוואה כיצד ניתן להבחין ביניהן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אריק העיד כי בחנו אפשרות לעשות עסקה עם בעלי הקרקע "עסקה משולבת של תמ"א או עסקה כזו או אחרת... העסקה הזאתי נבחנה ועד היום היא לא יצאה אל הפועל גם, גם לאחרונה בדקתי שוב את העסקה ולא ניתן לעשות שם כרגע בשלב זה..." (עמ' 71 לפרוטוקול בנט מיום 8.9.14).
איפה המשקיע הזה? הייתם מארגנים אותו אחרי שהייתם חותמים? לא, לא, לא, היה משקיע, באותו מועד היה משקיע שנתן לנו או.קיי להתקדם בעיסקה.
עוד נאמר, "עמדתי היא כי אין לי עיסקאות קודמות; אין לי משרד פעיל; אין לי רקע או ידע; אין נפח נדלני נוכחי; יש לי פרויקט אחד בלבד ברמת-גן שהבעלות עליו עברה מאז 1920 לערך. אני מעורב רק בהלוואה של 1 מיליון ₪ לחברת גרינלייף. רינת היא אומנם פעילה במסגרת גרינלייף אבל רינת זה לא חיים". כפי שציינו הנתבעים בסיכומים, אישר זקלד בחקירתו הנגדית כי אותו מייל היה בגדר התכתבות פנימית בלבד בינו לבין זיסי שלא נועדה לצד שלישי כלשהוא.
בחקירה הנגדית העיד הורן "אני נדמה לי שבמקרה הזה היה, בגלל שהיה לוח זמנים מאוד קצר, אני לא זוכר אם אמרתי שהייתה איזשהיא בקשה הייתה הסכמה בעל פה... לדעתי, היה אזשהו ניירות פנימיים של הבנק שערכנו איזשהיא בקשה... עוד לא נחתמה או לא... אושרה פורמלית..." הורן אישר כי בבנק "יש הבדל בין בעל פה לבין בכתב ובין חתימה...". הורן השיב בחיוב לשאלת ב"כ הנתבעים: "הרבה פעמים אנשים באים לבדוק את האפשרות לקבל אשראי... אתה יושב עם הלקוח... ואתה אומר לו נראה לי שכן, אני נותן לך אישור עיקרוני אבל זה שונה מבסוף לתת את הכסף בפועל ולאשר את זה נכון? אי אפשר לדעת אם זה בסוף אכן יאושר?". עם זאת, נאמר על ידי הורן כי במקרה הזה זה קצת יותר מזה, כי כבר הכינו שטר משכנתא "זאת אומרת היה פה כוונה". (עמ' 43 לפרוטוקול מיום 4.9.14).
...
יש לזכור, כי נקבע לעיל שאין לראות בהתנהלות ינאי כאשר הסתמך על המצג שהוצג לו על ידי אריק לפיו הוא מייצג את כל חברי הקבוצה בעניין העברת הפרויקט – כהתנהלות בחוסר תום לב. בנסיבות העניין, מקובלת עלי טענת הנתבעים כי התובעים המתינו עד אשר ינאי יבצע את התשלום השני הנדרש על פי הסכם הרכישה ויסיר את החשש מפני הפרת ההסכם מול העיר הלבנה – הפרה אשר הייתה יכולה להביא לדרישה מאת העיר הלבנה כלפי זקלד לקיים את ההתחייבות האישית שניתנה על ידו לתשלום הסכום של 10 מיליון ₪.
התוצאה היא כי גם דין דרישה זו להידחות.
סיכום דין התביעה להידחות.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בהקשר זה קובעת הוראת סעיף 23(ב) להסכם כי: "היזם יהיה זכאי לרשום הערות אזהרה לטובת רוכשי היחידות ו/או הגוף המלווה, מיד עם חתימת הסכם מכר בינו לבין רוכשי היחידות ובילבד שכספי התמורה יופקדו במלואם בנאמנות אצל ב"כ היזם וישוחררו בהתאם לקצב היתקדמות הבנייה וע"פ דו"ח המפקח על היתקדמות הבניה ובכפוף להוראות כל דין". תניית הנאמנות השלישית, שנכללה בתוספת להסכם, עסקה בכספים שנועדו להחזר הלוואה ליזם.
המשיב טוען שיש להבחין בין התניות השונות בהסכם.
תניית הנאמנות הראשונה שבסעיף 6 להסכם, העוסקת בהלוואה שהוענקה לבעלי המקרקעין, הקימה נאמנות כלפי בעלי המקרקעין.
ברצונו יזרים את הכספים לפרויקט עבורו נרכשו המקרקעין, ברצונו יעביר את הכספים למימון פרוייקטים אחרים, וברצונו יעשה בהם שימוש למינוף עיסקאות חדשות או להשקעות אחרות.
...
אף אם ניתן לטעון כי אין מניעה לכך ששני הצדדים לחוזה ייחשבו כנהנים כלפי נאמן אחד במקרים מסויימים (פר"ק 6058/09 אהרוני נ' עו"ד בוטח, מיום 2.10.11, בפסקה 10 להחלטה), אין פירושו של דבר שככלל יש לפרש תנייה להפקדת כספי נאמנות בדרך שתוביל למסקנה זו. פרשנות מרחיבה מדי של הוראות נאמנות בהסכמים מעין אלה עלולה לפגוע בנושים פוטנציאליים של המוכר.
סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש להעניק למבקש סעד הצהרתי כמבוקש.
לפיכך אני מורה למשיב להעביר למבקש את פירוט החשבונות שניהל בנאמנות עבור בעלי המקרקעין ועבור הרוכשים ואת היתרות בהם נכון להיום; להמציא להם פרטים הנוגעים לתקבולים שהועברו לחשבונות אלה (תוך השחרת פרטי הרוכשים) ולגבי התשלומים שבוצעו מהחשבונות, ולהסביר בקצרה את מהות תשלומים אלה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

גם לגירסתו של ישי ההישתתפות לוותה במתן תמורה מצד שלום – השקעה כספית.
להשלמת התמונה יצוין כי לצורך ההבחנה בין "מתנה על תנאי" לבין הצעה או עסקה בתמורה יש לבחון את מעמד החיוב המוטל על מקבל המתנה בראי העסקה כולה.
הזכות להישתתף בפרויקט, שניתנה על ידי ישי לשלום, הוא עסקה בתמורה והיא איננה מתנה, מתנה על תנאי או "עסקה המערבת מתנה", כטענת ישי, וזאת בשל הנימוקים הבאים: פניית ישי לשלום בנושא שתוף הפעולה בפרויקט – כשברקע הפנייה ניצב פרויקט אחר שבו משקיע ישי זמן וממון רבים (הפרויקט במטודלה)– דומה באופייה להצעה חוזית (ר' סעיף 2 לחוק החוזים).
...
לפיכך אני מורה כי כל אחד מהצדדים זכאי לקבל מחצית מהסכום המופקד בנאמנות.
נוכח התוצאה אין צו להוצאות במערכת היחסים שבין ישי לבין שלום, שכן התביעה והתביעה שכנגד נדחות בעיקרן.
אף, שכאמור, הגעתי למסקנה כי אין קשר בין התנהלותו לבין ביטול ההסכם, סברתי כי יש לתת ביטוי לדרך הילוכו כמפורט לעיל, וזאת בדרך של הימנעות מפסיקת הוצאות לזכותו.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך, כאשר מדובר בחוב פינאנסי, נהוג להבחין בין השקעה הונית של בעל המניות, אשר מעמדה יהא נדחה, לבין הלוואת בעלים, שלגביה, ככלל, יהא מעמדו של בעל המניות כשל מעמדו של נושה רגיל מן המניין (ראה Segal, פסקה 19 ג').
שיקולים רלבאנטיים לענין זה הם, בין היתר, האם עיסקת הלוואת הבעלים נעשתה במהלך העסקים הרגיל; מהו אופי הסכם ההלוואה, מהו מצבה הכספי של החברה עם מתן ההלוואה, מהו אופי הקשר בין בעל המניות לבין החברה, לאיזו מטרה שמשו כספי ההלוואה - האם לרכישת נכסים הוניים או להוצאות שוטפות; האם קיימות בטוחות להלוואה, וכיוצא באלה מאפיינים.
...
כפועל יוצא ממסקנה זו, הכספים שהזרימה המבקשת לאנפה הם חוב נדחה בהתאם להוראות סעיף 248 לפקודת החברות.
נוכח המסקנה אליה הגעתי, אין צורך לדון בטענה הנוספת של המנהל המיוחד לפיה יש להדחות את החוב של אנפה כלפי המבקשת בנימוק שמדובר במימון דק המצדיק את הדחיית החוב לפי סעיף 6 לחוק החברות ובהתאם להלכות שנפסקו בענין אפרוחי הצפון ובענין מקור ראשון.
סיכום סיכומו של דבר, מכל הטעמים שפורטו לעיל, בקשת האכיפה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כשנשאל מדוע לא סיפר לשופט נאמן שעו"ד מח'ול אמר שצריך לעשות כאילו הלוואה ענה שלא ידע מה נכון ומה לא נכון, ואם מותר לעשות את זה. הוא לא ידע להסביר את ההבדל בין הגירסה שלא סמך על עו"ד מח'ול לבין הגירסה שסמך על עו"ד מח'ול. לטענת התובע פסק הדין הושג תוך מרמה ויש לבטלו.
לטענת התובע הנתבעים נתנו הלוואות וקיבלו תמורתן המחאות, ולאחר מכן ניסו להשיג בהסכמה או בתיאום פסק דין שיתן תוקף לעסקת מכר שלא היתה.
הראיות היחידות לכך שהיה הסכם השקעה הן עדותו של עו"ד רם אוזן שלפיה הוא יודע שהתובע חתם עם החברה הסכמי השקעה שלטענתו הופרו (וזו עדות שמיעה, שכן עו"ד אוזן לא העיד שהוא ערך את הסכמי ההשקעה או היה נוכח בחתימתם), ועדותו של התובע החל מעמ' 42 לתמליל מיום 8.4.21 לפיה השקיע כספים והבטיחו לו רווחים, בלא שהגיש הסכם כלשהוא.
ש: והיתרה? ת: והיתרה זה כספים שהיא לוותה לי, וכהחזר השקעה שהוא נתן לי, זה פשוט הועבר אליה, זה מה שהיה.
...
בעדותו של אליאן יש פתח למסקנה שהיתה בין משפחת זזון לחברה עיסקת הלוואה.
סיכום על פי כל האמור לעיל, אני מבטל את פסק דינו של בית המשפט בתיק 6466-11-18 מיום 19.11.18 והפסיקתא מיום 21.11.18.
הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות המשפט בסך 11,700 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו