אריק העיד כי בחנו אפשרות לעשות עסקה עם בעלי הקרקע "עסקה משולבת של תמ"א או עסקה כזו או אחרת... העסקה הזאתי נבחנה ועד היום היא לא יצאה אל הפועל גם, גם לאחרונה בדקתי שוב את העסקה ולא ניתן לעשות שם כרגע בשלב זה..." (עמ' 71 לפרוטוקול בנט מיום 8.9.14).
איפה המשקיע הזה? הייתם מארגנים אותו אחרי שהייתם חותמים?
לא, לא, לא, היה משקיע, באותו מועד היה משקיע שנתן לנו או.קיי להתקדם בעיסקה.
עוד נאמר, "עמדתי היא כי אין לי עיסקאות קודמות; אין לי משרד פעיל; אין לי רקע או ידע; אין נפח נדלני נוכחי; יש לי פרויקט אחד בלבד ברמת-גן שהבעלות עליו עברה מאז 1920 לערך. אני מעורב רק בהלוואה של 1 מיליון ₪ לחברת גרינלייף. רינת היא אומנם פעילה במסגרת גרינלייף אבל רינת זה לא חיים".
כפי שציינו הנתבעים בסיכומים, אישר זקלד בחקירתו הנגדית כי אותו מייל היה בגדר התכתבות פנימית בלבד בינו לבין זיסי שלא נועדה לצד שלישי כלשהוא.
בחקירה הנגדית העיד הורן "אני נדמה לי שבמקרה הזה היה, בגלל שהיה לוח זמנים מאוד קצר, אני לא זוכר אם אמרתי שהייתה איזשהיא בקשה הייתה הסכמה בעל פה... לדעתי, היה אזשהו ניירות פנימיים של הבנק שערכנו איזשהיא בקשה... עוד לא נחתמה או לא... אושרה פורמלית..."
הורן אישר כי בבנק "יש הבדל בין בעל פה לבין בכתב ובין חתימה...".
הורן השיב בחיוב לשאלת ב"כ הנתבעים: "הרבה פעמים אנשים באים לבדוק את האפשרות לקבל אשראי... אתה יושב עם הלקוח... ואתה אומר לו נראה לי שכן, אני נותן לך אישור עיקרוני אבל זה שונה מבסוף לתת את הכסף בפועל ולאשר את זה נכון? אי אפשר לדעת אם זה בסוף אכן יאושר?".
עם זאת, נאמר על ידי הורן כי במקרה הזה זה קצת יותר מזה, כי כבר הכינו שטר משכנתא "זאת אומרת היה פה כוונה". (עמ' 43 לפרוטוקול מיום 4.9.14).
...
יש לזכור, כי נקבע לעיל שאין לראות בהתנהלות ינאי כאשר הסתמך על המצג שהוצג לו על ידי אריק לפיו הוא מייצג את כל חברי הקבוצה בעניין העברת הפרויקט – כהתנהלות בחוסר תום לב.
בנסיבות העניין, מקובלת עלי טענת הנתבעים כי התובעים המתינו עד אשר ינאי יבצע את התשלום השני הנדרש על פי הסכם הרכישה ויסיר את החשש מפני הפרת ההסכם מול העיר הלבנה – הפרה אשר הייתה יכולה להביא לדרישה מאת העיר הלבנה כלפי זקלד לקיים את ההתחייבות האישית שניתנה על ידו לתשלום הסכום של 10 מיליון ₪.
התוצאה היא כי גם דין דרישה זו להידחות.
סיכום
דין התביעה להידחות.
