מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ענישת עברייני מין סקירה משפטית

בהליך רע"ב (רע"ב) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

כמו כן, הוצגה לפני הועדה חוות דעת מב"ן מיום 27.4.2015, בה נסקרה ההיסטוריה הרפואית הנפשית של המבקש.
הלכה היא, כי רשות ערעור על החלטות הנוגעות לעתירות אסירים תנתן במשורה, ורק במקרים אשר מעוררים שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים (רע"ב 6139/14 פלוני נ' ועדת השחרורים, פסקה 23 וההפניות שם (20.4.2015) (להלן: "עניין פלוני"); רע"ב 3358/15 הרוש נ' בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, פסקה 11 וההפניות שם (10.8.2015) (להלן: "עניין הרוש"); רע"ב 3103/15 נדאל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 8 וההפניות שם (8.6.2015) (להלן: "עניין נדאל"); רע"ב 8040/12 אבו סיף נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 11 וההפניות שם (26.12.2012)).
אשר לאסירים שנושאים עונש מאסר בשל הרשעה בבצוע עבירות מין, קובע סעיף 12(א) לחוק כי אלו ישוחררו רק לאחר הגשת חוות דעת לפיה האסיר אינו מסוכן לציבור, מאת אדם שהוסמך לעניין זה על-ידי שר הבריאות, בהתאם לחוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין.
...
בעניין דנן סבורני כי הצדק עם בית המשפט לעניינים מנהליים, בקבעו כי לא ניתן להתעלם מהמסוכנות הנשקפת מהמבקש, ולהורות על שחרורו המוקדם בתנאים שנקבעו על-ידי הוועדה.
אין מנוס אפוא מלקבוע כי צדק בית המשפט המחוזי כשקבע כי יש לבטל את החלטת הוועדה.
סוף דבר, הבקשה נדחית, הן בהעדר טעם המצדיק עריכתו של דיון ב"גלגול שלישי", הן לגופו של עניין.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

בנושא זה נציין, תחילה, כי החוק נוקט באמצעים מתונים יחסית, בהשוואה לחלק מאלה שהוצעו בהצעות חוק קודמות, וכן בהשוואה להסדרים הנוהגים בנושא זה ברבות ממדינות העולם האחרות – כגון מירשם פומבי, המספק פרטים אודות עברייני המין לציבור, והליך של "civil commitment", מעין כליאה טיפולית, לעתים בלא הגבלת זמן (הכנסת, מרכז המחקר והמידע "סקירה משווה בנושא: הטיפול בעברייני מין והפיקוח עליהם" (7.9.05); לרנאו ועוז, ה"ש 5-10).
סיכומו של דבר: על כפות המאזניים ניצבים, מן הצד האחד, אינטרס ההגנה על הציבור מפני עבירות מין חוזרות, ומן הצד האחר, אינטרס הפרט, עבריין אשר ריצה את עונשו, לממש את זכויותיו כאדם לחירות, לכבוד, לחופש תנועה, לחופש עיסוק, ולפרטיות; לכל אלה יש לתת את המשקל הראוי להם הן במסגרת שיקול הדעת אם לעשות מלכתחילה שימוש באמצעי של צו פקוח, והן בגדר בררת תנאי הפיקוח וההגבלות שנידרש להטילן במסגרת צו פקוח והן מבחינת משך תקופת תחולתו של הצוו (בש"פ 1179/09 שם, פסקה 7; בש"פ 2686/07 שם, פסקה 9; בש"פ 3014/08 שם, פסקה 10; והשוו: רחל גרשוני "היבטים משפטיים של הפיקוח על עברייני מין בישראל" ענישה או פקוח, בעמ' 117, 128; Human Rights Watch, No Easy Answers: Sex Offender Laws in the US 130-31 (2007), www.hrw.org/reports/2007/us0907).
...
על רקע האמור, נפנה לפרטי המקרה שבפנינו.
סוף דבר צו הפיקוח בעניינו של העורר עומד בדרישות האיזונים המתחייבים מכח החוק, ואין מקום להתערב בתנאים ובמגבלות שנקבעו בו, כמו גם במשך תקופת תוקפו.
הערר נדחה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי שקל לחובתו את חומרת המעשים, שהתבצעו תוך תיכנון מוקדם, מניפולטיביות וכפייה פסיכולוגית והלכו והסלימו עם הזמן; את תסקיר המבחן שממנו עלה חשש להישנות העבירות ללא טפול ייעודי לעברייני מין; את הצורך להחמיר בענישה של עברייני מין ובמיוחד כשמדובר בנפגעי עבירה קטינים; את העובדה שהעבירות בוצעו דרך רשת האנטרנט שמהוה דרך קלה, נגישה ומעוטת סיכון לבצע עבירות מין; את העובדה שגילוי העבירות על ידי אבי אחת מהקטינות היה מקרי ושהמעשים לא נפסקו ביוזמת המערער; ואת הפגיעה הקשה במתלוננות.
כמו כן נטען כי המערער ממשיך ליטול אחריות על מעשיו ובנתיים הוא הישתלב בהליך טפולי בבית הסוהר ופנה לקבלת עזרה משפטית ובבקשה לפריסת התשלומים על מנת לעמוד בתשלום הפיצויים לקורבנות.
נדגיש כי ביצוען של עבירות מין באמצעות האנטרנט אינו מהוה נסיבה לקולה נוכח הנגישות הרבה של רשת האנטרנט; החשיפה הגדולה של קטינים לרשת; הקלות בבצוע עבירות מין והיכולת לפגוע במספר גדול יותר של קורבנות באמצעותה; כמו גם הפגיעה הקשה בנפגעי העבירה שהעבירות מבוצעות בהם שעה שהם מצויים בביתם שהוא מבצרם (לסקירה על אודות האתגרים שמציבה עבריינות באמצעים מקוונים ראו: אסף הרדוף הפשע המקוון פרק רביעי (2010); כמו כן, ראו למשל ע"פ 6357/11 ברברמן נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (4.7.2013); ע"פ 3811/13 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 6 (1.8.2013); ע"פ 512/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (4.12.2013)).
...
לאחר בחינת נימוקי הערעור והתסקיר המשלים ושקילת טיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות.
בנסיבות אלו סבורני כי בית המשפט המחוזי ייחס משקל הולם לשיקולים הרלוונטיים.
סוף דבר, בנסיבותיו של המקרה דנן לא סטה בית המשפט המחוזי ממדיניות הענישה הנוהגת ועל כן דין הערעור להדחות.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

כך לדוגמה, סקירת הפסיקה במקרים דומים לענייננו מעלה כי במקרה שבו נאשם שהיה בן כ-54 בעת ביצוע העבירות הורשע במעשה סדום בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים, בגרם מעשה סדום בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים, במעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים ובגרם מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו שנים 14 – נגזרו עליו שמונה שנים וחצי של מאסר בפועל (ואף זאת אך בשל נסיבותיו האישיות של המורשע, ובהן מצבו הבריאותי).
בהקשר זה חשוב לשוב ולהבהיר, שוב ושוב, כי מדיניות הענישה שהתוותה בפסיקתו של בית משפט זה היא גזירת ענישה הולמת ומחמירה כלפי עבריינות מין, ובפרט כזו המופנית כלפי קטינים, ויש חשיבות רבה ליישומה של מדיניות זו על-ידי הערכאות הדיוניות.
יש לקוות כי תום ההליך המשפטי דנן יהווה סיום של שלב קשה ומכביד בחייה של הקטינה – בו עמדה היא, חרף גילה הצעיר, בגבורה, וכן יסמל עבורה התחלה חדשה של דרך אשר כל כולה ריפוי, שקום וצמיחה.
...
אומנם השוואה בין מקרים שונים לצורך האחדת הענישה מעוררת, מטבע הדברים, קושי, וזאת נוכח המאפיינים הייחודיים של כל מקרה ומקרה, וההבדלים הרלוונטיים ביניהם (בין היתר הבדלים בעניין מספר העבירות, נסיבותיהן, משך התקופה שלאורכה הן בוצעו, מידת הקרבה וטיב הקשר בין הקורבן לבין המורשע ועוד; ראו והשוו: ע"פ 5842/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 42 (21.3.2020)).
כך לדוגמה, סקירת הפסיקה במקרים דומים לענייננו מעלה כי במקרה שבו נאשם שהיה בן כ-54 בעת ביצוע העבירות הורשע במעשה סדום בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים, בגרם מעשה סדום בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים, במעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים ובגרם מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו שנים 14 – נגזרו עליו שמונה שנים וחצי של מאסר בפועל (ואף זאת אך בשל נסיבותיו האישיות של המורשע, ובהן מצבו הבריאותי).
נוכח האמור, ולאור רף הענישה הנוהג במקרים דומים כמו גם רף הענישה הראוי עליו חזר ועמד בית משפט זה, מצאתי כי יש לקבל את ערעור המדינה ולהחמיר בעונשו של המערער.

בהליך תיק פלילי פשע חמור עדות קטין נפגע עבירה (תפח"ע) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בהיתחשב בכל האמור, סבור שירות המבחן כי הנאשם משתף פעולה אך יש צורך בטיפול ייעודי המשכי בתחום עבריינות מין, על מנת שניתן יהיה להצביע על הפחתת הסיכון בעיניינו, ועל כן עתר השרות לדחייה נוספת, אשר במהלכה תבחן המלצה עונשית שיקומית.
הערכת מסוכנות של הנאשם חוות הדעת של הערכת המסוכנות הוגשה ביום 27.11.22, ולאחר סקירת רקע נרחבת, צוין כי כאשר התבקש הנאשם להתייחס לעבירות שבהן הורשע, פנה הנאשם לבודקת ובקש לדעת האם להציג בפניה את גרסת ההודאה בבית המשפט או שמא את האמת שלו, ונימסר לו כי זו בחירה שלו.
במסגרת הטיעונים לעונש, הוגשה על ידי ההגנה חוות דעת משפטית מטעם מרכז "הזדמנויות" וממנה עולה כי ישנה חשיבות רבה לשלב את הנאשם בטיפול אשר יעניק מענה בתחום המיני והרגשי, דבר אשר עשוי להפחית את מסוכנתו המינית.
...
בסופו של דבר, לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ואת הפגיעה החמורה בערכים המוגנים, ובכללם הצורך להגן על כבודו ושלומו של בן אדם, וכן ההגנה על פרטיותו ועל זכותו לאוטונומיה על גופו, וביתר שאת על קטינים הפוקדים את ספסל הלימודים מידי יום ביומו, ולאחר שנתנו דעתנו גם לעונש המזערי שקבע המחוקק לעבירה זו, ובהינתן רמת הענישה הנוהגת, כפי שהיא עולה בין היתר מפסקי הדין שפורטו לעיל, אנו סבורים כי מתחם העונש ההולם בנסיבות שלפנינו נע בין 15 ל- 30 חודשי מאסר בפועל בצירוף עונשים נלווים.
סוף דבר נוכח כל האמור, בהינתן גילו המבוגר של הנאשם, היותו נעדר עבר פלילי, ובהינתן מכלול נסיבותיו כמפורט לעיל, מצאנו למקם את עונשו של הנאשם בסמוך לרף התחתון של מתחם הענישה, כמפורט להלן: 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם.
מאחר והופקד פיצוי בסך 50,000 ₪ אשר הופקד בטרם הטיעונים לעונש לא מצאנו להשית על הנאשם סכום פיצוי נוסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו