מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ענישה על מעשים מגונים בקטינה

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 22.12.21 המשיב הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בשני האישומים ואשר הן : ניסיון הטרדה מינית של קטין מתחת לגיל 15 לפי סעיפים 5(א) + 3(א)(6)(א) סיפא לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (להלן: החוק למניעת הטרדה מינית) + סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ניסיון למעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 14 לפי סעיף 348(א) לחוק העונשין בנסיבות סעיפים 345(א)(3) + 25 לחוק העונשין וכן ניסיון לגרם מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 14 לפי סעיף 348(א) + סעיף 350, בנסיבות סעיפים 345(א)(3) + 25 לחוק העונשין.
זו היא נקודת האיזון הראויה, במיוחד לנוכח נפיצותן של עבירות המין במרחב הווירטואלי שהפכו מזמן למכת מדינה: "התמונה המצטיירת – מדאיגה. הובאו לעיוננו נתונים מאת יחידת הסייבר 105 של משטרת ישראל: למעלה מ-100 אירועים התקבלו וטופלו במוקד מדי חודש בחודשו בשנת 2020, מחציתם לגבי פגיעות על רקע מיני. מרבית הנפגעים בגילאי 14-12, כשני-שליש מן הנפגעים הן ילדות ונערות. מימדי התופעה הולכים וגדלים, מספר האירועים הנפתחים במוקד 105 מדי חודש בשנת 2020, הוכפל לעומת שנת 2019 [......] צריך להֵחלץ חושים ולעשות מעשה לצורך טפול ב'מכת מדינה' זו. במה שנוגע לבית המשפט – עלינו להחמיר בענישה על עברייני-מין וירטואליים; למען יראו וייראו. הענישה צריכה לבטא את הסלידה מן המעשים הללו, את פגיעתם הרעה, ואת הצורך במעטפת של הגנה על קטינים ברשת האנטרנט."( ע"פ 6391/20 מדינת ישראל נ' יצחק בטיטו, פסקות 4, ו-5 (01.08.21) נוכח העובדה שתופעה רעה זו פשתה במקוממותינו, על ביהמ"ש לתרום את חלקו במאבק למיגורה באמצעות הטלת ענישה מרתיעה, המעבירה מסר חד וברור המוקיע את דבר העבירה.
...
נוכח כל האמור לעיל, השתכנענו כי ביטול הרשעתו של המשיב אינה מידתית בנסיבות, דבר המצדיק התערבותה של ערכאת הערעור (השוו : רע"פ 1201/12 יוסף קטיעי נ' מדינת ישראל, פסקה 16 לחו"ד כב' השופט הנדל (9.1.14)).
באשר למתחם העונש ועל יסוד הנימוקים עליהם עמדנו לעיל, אנו סבורים כי ביהמ"ש קמא שגה בקביעת המתחם שהרף התחתון הראוי בנסיבות הינו לפחות 12 חודשי מאסר ועד 30 חודשי מאסר (ראו עניין דה ליון פסקה 4; רע"פ 5707/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (30.8.20)); כן ביהמ"ש קמא שגה בקביעת העונש, שכן התוצאה סוטה באופן ניכר ואף קיצוני ממדיניות הענישה הראויה כשאין הצדקה לכך.
  למרות האמור, בשים לב לעוצמתן של הנסיבות לקולא ובעיקר לקיומם של סיכויי ממשיים לשיקום וההליך השיקומי היסודי אותו עבר המשיב המצדיקים סטייה מתונה לקולה ממתחם העונש, לעמדתה של המערערת שעתרה למאסר שירוצה בעבודות שירות תוך סטייה ממתחם העונש, וגם לכלל לפיו ערכאת הערעור אינה נוטה למצות את הדין עם נאשם בקבלת ערעור המדינה, החלטנו לקבל את הערעור כלהלן: · מרשיעים את המשיב בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, עליהן עמדנו בפסקה 4 שלעיל.

בהליך תיק הסגרה (תה"ג) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

טענות העותר ב"כ העותר טוענת, כי העבירות בגינן מבוקש המשיב הנן עבירות בנות הסגרה לפי סעיף 2(א) לחוק ולפי סעיף 2(1) לאמנה, שכן, העונש על העבירות – הן לפי הדין ברוסיה והן לפי הדין בישראל – עולה על שנת מאסר, ואילו ביצע המשיב בישראל, את המעשים המיוחסים לו ברוסיה, ניתן היה להעמידו לדין בישראל בגין העבירות הבאות: אינוס, עבירה לפי סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – החוק), שהעונש בגינה עומד על 20 שנות מאסר; מעשה מגונה בקטין, עבירה לפי סעיף 348(ב) לחוק, שהעונש בגינה עומד על 10 שנות מאסר.
...
בהמשך למסקנתי לפיה המשיב לא הוכיח במידה מבוססת שהוא אכן עתיד לסבול מעינויים ע"י המשטרה הרוסית, הרי שאני גם מוצא, כי הוא לא הוכיח את טענתו לפיה לא יזכה למשפט צדק ברוסיה.
אני סבור, כי אף שעל פניו, גרסתם של מנהלי המחנה ונסיעתו של המשיב לטורקיה ביום 26.6.11 אינן נטולות משקל ושיש בהן להטיל ספק בגרסתה של הקטינה י' פ', הרי שעדיין, אין המדובר בראיות חדשות, שבכוחן לערער את מסד הראיות הכולל ולהוות "תשובה ניצחת וחד-משמעית לראיות המדינה המבקשת, באופן שהתשתית הראייתית מתמוטטת לחלוטין" (ע"פ 2998/91 מנינג נ' היועץ המשפטי לממשלה (ניתן ביום 18.1.93, בפסקה 1, בע' 591).
סיכום אשר על כן, אני מקבל את העתירה ומכריז על המשיב בר-הסגרה לרוסיה, בגין העבירות המיוחסות לו בבקשת ההסגרה.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

עקרי הכרעת הדין ביום 24.5.2022, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער בבצוע מעשה מגונה בקטינה – עבירה לפי סעיף 348(ב), בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).
מנגד, סבורה המדינה כי העונש שהוטל על המערער "אינו הולם כלל וכלל את חומרת המעשים שביצע בנפגעת העבירה הקטינה ואת מידת אשמו", וכי נפלו טעויות בגזר הדין – הן בקביעת מיתחם העונש ההולם, הן בהתייחסות לעונש המזערי הקבוע לעבירה.
בשים לב לנסיבות שצוינו לקולא – ובפרט השהוי שנפל ונטילת האחריות על המעשים – ובזכרנו את הכלל הידוע, הקובע "שאין זה מדרכה של ערכאת העירעור למצות את הדין" (ע"פ 159/22 מדינת ישראל נ' אבו תאיה, פסקה 13 (2.3.2022)) – אציע לחברי כי נגזור על המערער 11 חודשי מאסר נוספים על תנאי, לבל יעבור את העבירה בה הורשע בתוך 3 שנים מיום שיחרורו.
...
אמנם, לא מצאתי כי קיימת סיבה לסטות מהעונש המזערי וממתחם העונש ההולם, אך יחד עם זאת, כבית המשפט המחוזי, אף אני סבור כי השיהוי הכבד ראוי להילקח בחשבון כשיקול לקולא.
הנה כי כן, בהינתן מצוות המחוקק, ובהיעדר טעמים מיוחדים – סבורני כי ראוי לקבל את ערעור המדינה; להחמיר את עונשו של המערער, ולגזור עליו 30 חודשי מאסר, בהתאם לחוק.
סוף דבר, שאציע לחברַי כי את הערעור בע"פ 8500/22 – נדחה, ואילו את הערעור בע"פ 8655/22 – נקבל, במובן זה שיוּספוּ לעונש המערער עוד 11 חודשי מאסר על תנאי, כך שרכיב ענישה זה יועמד על 16 חודשים.

בהליך תיק פלילי פשע חמור עדות קטין נפגע עבירה (תפח"ע) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מעשים מעין אלה פוגעים פגיעה אנושה בערכים חברתיים מרכזיים ובעלי משקל, ולהם אספקטים רחבים ומגוונים של חומרה: "על החומרה שיש בעבירות מין, לא כל שכן כאשר הן מבוצעות בקרבן קטין או קטינה, דומה כי אין צורך להכביר מילים. חילול כבוד האדם של הקרבן, ניצול התמימות, האמון, חוסר האונים ואי היכולת להיתנגד באופן משמעותי, שמאפיינים פעמים רבות קרבנות עבירה קטינים, ניצול החשש והפחד אצל רבים מהם מחשיפת המעשים, הצלקות הנפשיות העמוקות הנחרתות בנפשם, הפגיעה בתפקודם השוטף במסגרות החיים השונות, הזוגיות, החברתיות, האישיות ואחרות – כל אלה הם אך מקצת הטעמים לחומרתן היתרה של עבירות המין המבוצעות בקטינים. הגנה על שלומם של קטינים, על שלמות גופם ונפשם הנה אינטרס חברתי מוגן על ידי דיני העונשין. על העונש הנגזר... לשקף את ההגנה על כבודם, גופם ונפשם של קטינים וקטינות ולהרחיק מן הציבור את אלו מהם נשקף להם סיכון. על העונש לשקף את הסלידה מן המעשים, את הוקעתם, ולשלוח מסר מרתיע לעבריין שעניינו נידון ולציבור העבריינים בכוח". (ע"פ 6690/07 פלוני נ' מ"י (10.03.2008)).
בע"פ 8785/09 פלוני נ' מ"י (1.8.11), הורשע המערער, לאחר ניהול הוכחות, בשתי עבירות אינוס ובעבירות של מעשה סדום, בכך שהחדיר את איבר מינו לאיבר מינה ולפי הטבעת של נכדתה של אישתו, בעת שהייתה כבת 9 - 10, וכן בעבירה נוספת של מעשה מגונה בקטינה אחרת, קרובת מישפחה של אישתו.
...
נאמר כבר עתה כי בשים לב למכלול הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, אלא נוגעות יותר לנאשם עצמו, לעברו ולדפוסיו, סבורים אנו כי ראוי למקם את העונש שיוטל עליו בחלק התחתון של המתחמים שנקבעו, גם אם לא ברף התחתון ממש, וננמק.
התוצאה היא כי בהעדר תסקיר או חוות דעת שיש בהן כדי להצביע על צמצום או הפחתה בהיקף הסיכון בנשקף מהנאשם, לנוכח העבירות הקשות שביצע לאורך שנים רבות בארבע נכדות שונות, ונוכח הצורך בהרתעת הנאשם עצמו ואחרים כמותו מפני ביצוע עבירות דומות בעתיד, היה מקום, בנסיבות רגילות, להטיל על הנאשם עונש המצוי במעלה המתחם, הרבה מעל לרף התחתון של המתחמים שנקבעו, ברוח עתירתה העונשית של המאשימה.
לצד העבירות החמורות שביצע והענישה הקשה המתחייבת, אין מקום להתעלם מנתון אחרון זה אשר מצדיק הימנעות ממיצוי הדין והטלת עונש כולל המצוי בסמוך לרף התחתון של מתחם העונש ההולם למעשים המתוארים בכתב האישום בכללותם, וזאת לצד מאסר מותנה מרתיע ופיצוי לכל אחת מהנפגעות בהתאם להיקף וטיב הפגיעה שנגרמה לה. לאור כל האמור לעיל אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 17 שנים, מיום המעצר - 19.12.21.

בהליך תיק פלילי פשע חמור עדות קטין נפגע עבירה (תפח"ע) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

יפים לעניין זה דברי כב' השופט ח' כבוב מהעת האחרונה בע"פ 3235/22 אללו נ' מדינת ישראל (22.1.23): "שוב אנו נדרשים לחומרה הגלומה בבצוע עבירות מין, הפגם החברתי והמוסרי שבהן, הנזקים שהן גורמות והצורך לבטא את הוקעתן. עבירות מין הן מהעברות החמורות שבחוק העונשין, ולא בכדי. כך בכלל ועבירת האונס בפרט. זאת, משום שיש בעבירות מין משום חילול הגוף וכבוד האדם, הפשטת אדם מאנושיותו וחֵרוּב האוטונומיה שלו. עבריין מין משתמש בזולתו ככלי לסיפוק צרכיו ויצריו המיניים; הוא הופך אותו מסובייקט לאובייקט שתכלית קיומו מתמצית בריצוי צרכיו... במקרים רבים, בפרט במקרים בהם מעורבים קטינים, הפגיעות המיניות מובילות לצלקות עמוקות בנפש, אשר מוצאות ביטוי בפגיעה בתיפקוד השוטף במסגרות החיים השונות – החברתית והאישית, ובהמשך הדרך גם במסגרות המקצועיות והזוגיות... אשר על כן, ברי כי על העונש שנגזר בעבירות מין בכלל, לרבות עבירות-מין אינטרנטיות ואונס מרחוק בפרט (או ביתר דיוק, גרם אונס) – לשקף את הסלידה ממעשים אלו, ואת הוקעתם של המעשים והעושים, תוך שליחת מסר מרתיע ליחיד ולרבים". בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה היא משמעותית, וזאת נוכח גילן הצעיר של הקטינות, פערי הגילאים בין הנאשם לקטינות, פערי הכוחות, החזרתיות וריבוי העבירות שביצע בקטינות שונות תוך פרק זמן קצר, על אף שחלקן לא שתפו פעולה עם דרישותיו.
הנאשם פתח חשבונות פקטביים ברשתות החברתיות הנחזים להיות של בחורה צעירה, פנה לכ-27 מתלוננים ומתוכם 17 קטינים, תוך ניסיון להניע את המתלוננים לקיים עמו שיחות וידאו או לצלם עצמם מבצעים בגופם מעשי סדום ומעשים מגונים ובמקרים רבים עלה בידו לעשות כן. בית המשפט המחוזי קבע מיתחם עונש כולל הנע בין 4 ל-7.5 שנות מאסר בפועל.
...
לפיכך אנו סבורים כי הטלת פיצוי כספי משמעותי שאותו יוכלו נפגעות העבירה להפנות לשיקום מצבן, יהיה בו גם משום העברת מסר של הכרה בפגיעה בהן ובסבלן.
באיזון בין השיקולים השונים, אנו סבורים כי יש לגזור על הנאשם עונש כולל בגין כל העבירות בהן הורשע, עונש מאסר ממושך לצד מאסר מותנה ופיצוי משמעותי בגין הנזקים שגרם הנאשם במעשיו.
סוף דבר אשר על-כן, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: 6 וחצי שנות מאסר בפועל אשר מניינן מיום מעצרו (25.11.21).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו