ענישה נהיגה בזמן פסילה עבירה שניה בתוך שנה

עוד ציין ב"כ המשיב כי מדובר בעבירות תעבורה ואין מקום להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, ויש לבחון חלופת מעצר ובפועל מדובר בעבירה של נהיגה בזמן פסילה בפעם השניה, וכי עברו של המשיב אינו מכביד.

ותיק 13470-01-19 בבית משפט לתעבורה בבאר שבע מיום 12.1.20, מכוחו תלוי ועומד נגד הנאשם עונש מאסר מותנה של 4 חודשים למשך 3 שנים.

נסיבות ביצוע עבירות אלו מצביעות על מסוכנותו של המשיב ועל כן בית המשפט מתקשה ליתן בו אמון, בודאי בשלב זה. נוכח העובדה כי לחובתו של המשיב הרשעה נוספת בעבירה של נהיגה בזמן פסילה לפני כשנה בלבד, ולחובתו מאסר מותנה של 4 חודשים, וכן העובדה כי תוקף רישיונו פקע לפני למעלה מ-20 שנה והוא צבר לחובתו הרשעות רבות בתוך תקופה זו, אני סבורה כי ראוי שינתן על המשיב תסקיר מעצר, אשר יבחן את המסוכנות הנובעת ממנו וכן את התאמת הערבים לשמש כמפקחים.

...

נסיבות ביצוע עבירות אלו מצביעות על מסוכנותו של המשיב ועל כן בית המשפט מתקשה ליתן בו אמון, בוודאי בשלב זה. נוכח העובדה כי לחובתו של המשיב הרשעה נוספת בעבירה של נהיגה בזמן פסילה לפני כשנה בלבד, ולחובתו מאסר מותנה של 4 חודשים, וכן העובדה כי תוקף רישיונו פקע לפני למעלה מ-20 שנה והוא צבר לחובתו הרשעות רבות בתוך תקופה זו, אני סבורה כי ראוי שינתן על המשיב תסקיר מעצר, אשר יבחן את המסוכנות הנובעת ממנו וכן את התאמת הערבים לשמש כמפקחים.

בית המשפט מחוייב לבחון חלופת מעצר אשר יהא בה כדי לאיין את מסוכנות המשיב באופן המגביל פחות את חירותו של משיב, ועל כן עם קבלת תסקיר שירות המבחן תינתן החלטתי בהתאם ולאחר שבית המשפט יתרשם אף הוא מהערבים שיוצעו לפניו.

על כן אני קובעת כי ינתן על המשיב תסקיר שירות המבחן.

המדובר בתנאים מצטברים שכן בית המשפט לא קבע כי ביצוע אחת העבירות ללא השנייה תאפשר את הפעלת התנאי, ובפרשה זו ביצע הנאשם רק עבירה על סעיף 10(א) בפקודה ולא נהג בזמן פסילה.

המדינה בחרה שלא להגיב לטענה זו של ההגנה ולהלן החלטתי בה: כפי שטען ב"כ הנאשם בצדק בפני, בית המשפט אשר ניסח את המאסר המותנה בתיק 3843-01-19 קבע: "הנני גוזרת על הנאשם 3 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בבצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה כאשר תוקף רישיון הנהיגה פקע לתקופה של מעל שנתיים, בתוך 3 שנים מהיום" אין אני רואה כיצד ניתן לפרש אחרת את הניסוח לעיל זולת מצב בו מבצע הנאשם גם עבירה של נהיגה בזמן פסילה וגם עבירה על סעיף 10(א) בפקודה ביחס לפקיעה העולה על שנתיים.

לאחר ששקלתי את חומרת העבירה המיוחסת, את וותק נהיגתו של הנאשם והרשעותיו הקודמות ובהיתחשב בטיעוני הצדדים לעונש ולאחר שנתתי משקל רב מאד לתסקירו של שירות המבחן ולהמלצותיו, אני סבור כי ענישה הכוללת מאסר קצר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד פסילה נוספת של רישיון הנהיגה לתקופה של 10 חודשים, יחד עם ענישה צופת פני עתיד, תייצר מענה הולם לעיקרון ההלימה הקבוע בחוק בנסיבות הספציפיות והייחודיות של נאשם זה. לכן, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: קנס בסך 1500 ש"ח או 15 ימי מאסר תמורתו.

...

שירות המבחן מגיע למסקנה ולפי ענישה קודמת לא יצרה אצל הנאשם את ההרתעה הרצוייה שתחדול אותו מנהיגה ולכן (ולאור התנהלותו הלא חיובית במיוחד עת ביצע של"צ בתיק אחר) ממליץ שירות המבחן על מאסר לתקופה קצרה שירוצה בדרך של עבודות שירות כענישה הולמת.

לאחר ששקלתי את חומרת העבירה המיוחסת, את וותק נהיגתו של הנאשם והרשעותיו הקודמות ובהתחשב בטיעוני הצדדים לעונש ולאחר שנתתי משקל רב מאד לתסקירו של שירות המבחן ולהמלצותיו, אני סבור כי ענישה הכוללת מאסר קצר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד פסילה נוספת של רישיון הנהיגה לתקופה של 10 חודשים, יחד עם ענישה צופת פני עתיד, תייצר מענה הולם לעקרון ההלימה הקבוע בחוק בנסיבות הספציפיות והייחודיות של נאשם זה. לכן, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: קנס בסך 1500 ש"ח או 15 ימי מאסר תמורתו.

מורה על הפעלת 6 חודשי פסילה מותנית כפי שנגזר על הנאשם בתיק 3843-01-19 לריצוי באופן בו 3 חודשים יהיו חופפים ו-3 מצטברים לפסילה שנגזרה עליו בסעיף 2 לעיל כך שבסה"כ ירצה הנאשם 13 חודשי פסילה בפועל כתוצאה מגזר דין זה. הנני גוזר על הנאשם 6 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה עם רישיון נהיגה שאינו תקף ביחס לעבירה מסוג הזמנה לדין והכל תוך 3 שנים מהיום.

ברע"פ 155/23 נאור ברנס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.01.2023), נקבע כך:  "לא אחת שבתי ועמדתי על חומרתן של עבירות התעבורה, אשר מסכנות את העבריין ואת יתר משתמשי הדרכים. בהתאם, ישנו צורך של ממש בענישה הולמת ומרתיעה אשר תבטא את חשיבות ההגנה על שלום משתמשי הדרכים ותסייע במיגור עבירות התעבורה (רע"פ 7013/22 סייד נ' מדינת ישראל, פסקה 8 [פורסם בנבו] (27.10.2022)). ביתר שאת, עבירת הנהיגה בזמן פסילה מבטאת זילזול עמוק של העבריין כלפי החלטות בית המשפט, רשויות החוק וגורמי האכיפה, ואף מהוה סכנה למשתמשי הדרכים (רע"פ 861/22 בניאמינסון נ' מדינת ישראל, פסקה 10 [פורסם בנבו] (6.2.2022))." · אשר לעבירות הגניבה והשמוש בכרטיס האשראי – הנאשם פגע בערכים המוגנים של הזכות לקניין והרכוש וכן בהליכי הסחר התקינים.

5 חודשי מאסר, שלא יבוצעו אלא אם יעבור הנאשם עבירות שיש בהן ייסוד של מירמה, הונאה, זיוף או גניבה וזאת בתוך שלוש שנים מיום שיחרורו ממאסר.

5 חודשי מאסר, שלא יבוצעו אלא אם יעבור הנאשם עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רישיון נהיגה וזאת, למשך שלוש שנים מיום שיחרורו.

12 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של שלוש שנים עבירה שעליה הורשע בתיק זה או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה או עבירה של נהיגה בזמן הפסילה או בנגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה, ויורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה לאחריה.

...

בתיק הצירוף החמישי, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד ל-6 חודשי מאסר בפועל.

המיקום במתחם : נוכח האמור, אני סבור שיש למקם את הנאשם בחצי העליון של כל אחד ממתחמי הענישה שנקבעו, כך שבאישום הראשון בתיק העיקרי ייגזרו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל; באישום השני בתיק העיקרי ייגזרו על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל; באישום השלישי בתיק העיקרי ייגזר על הנאשם חודש מאסר בפועל; בתיק הצירוף הראשון, ייגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל אשר יבוצע בחופף לעונש שנגזר באישום הראשון לתיק העיקרי, זאת, נוכח זהות העבירה; בתיק הצירוף השני, ייגזרו על הנאשם חודשיים מאסר בפועל; בתיק הצירוף השלישי ייגזר על הנאשם מאסר על תנאי; בתיק הצירוף הרביעי ייגזרו על הנאשם חודשיים מאסר בפועל אשר יבוצע בחופף לעונש שנגזר בתיק הצירוף השני.

גזירת הדין לפיכך אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 23 חודשי מאסר בפועל במצטבר לכל עונש אחר שמרצה הנאשם, ככל שהוא מרצה עונש אחר.

טיעוני המדינה בתמצית לעונש - בטיעוניה, ציינה המדינה כי נהיגת הנאשם בזמן פסילה באה לאחר שכבר הורשע בעבר בבצוע עבירה זהה, כך שהמדובר בנהיגה שנייה של הנאשם במצב פסילה.

אלא שהמתחם לעיל נקבע בפרשת גניים על רקע הדברים הבאים: "בעניינינו, מעבר לחומרת העבירות כשלעצמן, הרי שהנסיבות הקשורות בביצוען, מציבות את הפגיעה בערכים המוגנים ברמה גבוהה. המשיב נהג ברכב לאחר שנפסל במסגרת חמישה גזרי דין שונים, לפסילה מיצטברת של 88 חודשים; ובעת שרשיון הנהיגה שלו פקע לפני למעלה מ-14 שנה; ומכלול נתונים אלו, מעיד הן על רמת המסוכנות הגבוהה לביטחון הציבור כתוצאה ממעשיו, והן על רמת הזלזול וההתעלמות שלו מהוראות רשויות אכיפת החוק." במקרים אחרים שקדמו לפסיקה לעיל, וכאשר הנסיבות היו שונות וקלות יותר, קבע בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מתחמים אחרים לעבירה של נהיגה בזמן פסילה: בעפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל נגד מדינת ישראל נקבע: "מיתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה." מיתחם תקופת פסילת רישיון הנהיגה ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נקבע בעפ"ת 43966-08-13 (מחוזי באר-שבע) חאלד זידאן נגד מדינת ישראל: "הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רישיון הנו בתוך מיתחם העונש ההולם, אשר נע בין 6 חודשים ועד לחמש שנים." כפי שנקבע בסעיפים 40ב', ג' ו-ט' של חוק העונשין, לחומרת מעשה העבירה בנסיבות ובמידת אשמו של הנאשם יינתן המשקל הראוי לצורך קביעת מיתחם הענישה המתאים למקרה הנידון.

...

בנסיבות אלה, כפי שנוסח כתב האישום בו הודה הנאשם, מידת הפגיעה בערך המוגן היא כאמור קלה, ולכן אני קובע כי מתחם הענישה בפרשה זו על פי עובדותיה שבכתב האישום ינוע בין עונש של מאסר מותנה ועד לעונש של שנת מאסר בפועל.

אני סבור כי יש חובה להחמיר ברכיב הפסילה, נוכח העובדה כי מדובר בנהיגה שנייה בזמן פסילה, כאשר מאסר מותנה ברקע לא יצר את ההרתעה המצופה.

אני סבור כי הארכת המאסר המותנה ויצירת מצב בו ככל שינהג שוב הנאשם בפסילה תחייב את הפעלתו לצד הפעלת סעיף 40 א בפקודה (פסילת מינימום של 10 שנים), ייצרו את ההרתעה המצופה כלפי נאשם זה. לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: מורה על הפעלת התחייבות כספית בסך 3000 ₪ לה התחייב הנאשם בתיק 10449-10-20.

אני מחליט שלא לקזז מתקופת פסילת הנאשם את התקופה בה היה פסול עד לתום ההליכים וזאת כדי שיווצר איזון ענישה הולם מול החלטתי להאריך את המאסר המותנה.

דיון והכרעה בעיניין להפעלת סעיף 40א לפקודת התעבורה סעיף 40א.(א)(1) לפקודת התעבורה קובע כך: פסילה בשל הרשעות חוזרות 40א.  (א)  (1)   הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או (3) או 67, או על עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעברות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים;  (ג)   בית המשפט רשאי – (1)   בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופות קצרות יותר מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ובילבד ששוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור; כאשר נאשם מבצע עבירה מאלה המנויות בסעיף 40א(א)(1) לפקודת התעבורה בתוך תקופה של 10 שנים, ב – 3 גזרי דין נפרדים, הרי שעל בית המשפט לגזור על הנאשם עונש פסילה "לתקופה שלא תפחת מעשר שנים". יחד עם זאת, סעיף 40א(ג)(1) מאפשר לחרוג מפסילת המינימום במקרה בו "אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור". פירוט עברו התעבורתי של הנאשם.

· עוד אציין כי העבירה שנעברה על ידי הנאשם בתיק זה, נעברה על ידי הנאשם כאשר היה מצוי בתנאים מגבילים בגין עבירה זהה של נהיגה בזמן פסילה, לאחר שהודה בבצוע העבירות והמתין לטיעונים לעונש שנדחו מעת לעת לצורך הדברות.

מאסר על תנאי מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

הפסילה תחל לאלתר וזאת מכיוון שטרם החל הנאשם לרצות פסילה בת 6 שנים, ועליו לרצות עוד 10 שנות פסילה מתיק זה. פסילה על תנאי פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור אותה עבירה בה הורשע או עבירות תוספת ראשונה ושנייה.

...

סיכומו של דבר.

· אני סבור כי מדובר בהסדר מקל עם הנאשם.

אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 18 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו החל מיום מעצרו .