מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ענישה משמעתית לעורכי דין

בהליך ערעור על בית דין משמעתי של לשכת עורכי דין (עמל"ע) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

וכך הוא כותב בסעיף 5 להשלמת עקרי הטיעון שלו: "אין בפסק דינו של ביה"ד הארצי אלא כדי ללמדנו, ולא בפעם הראשונה, כי המערער (מר מאזן באבא) הוא עבריין בתחום המשמעתי, רצידיביסט, שאיננו מכבד את לישכת עורכי הדין ומוסדותיה (במקרה ההוא הוא הורשע בעבירת היתחזות, הואיל והוא ייצג לקוח בהליך משפטי בשעה שהוא היה מושעה מחברותו בלישכת עורכי הדין , והושת עליו עונש של 3 שנות השעיה).
...
מאחר שהמחלוקות בתיק זה אינן מעטות, והחומר העובדתי והמשפטי אף הוא אינו פשוט, אין מנוס מלהקדיש את הפרקים הראשונים לרקע ולסקירת ההליכים שהביאו לאותן הכרעות של בית הדין המשמעתי הארצי, שעליהן ערערו שני הצדדים, הכול כפי שיפורט להלן.
אשר לפרשת רכישת המדפסת (ב"פ 97/13, בד"א 126/15, 1/16), שבו בעקבות הפעלת השעיה על תנאי שניתנה בתיק קודם, העונש שהוטל בבית הדין הארצי היה 18 חודשי השעיה מתוכם תשעה חודשים במצטבר ותשעה חודשים בחופף, אני מורה בזה כדלקמן: ערעור הלשכה עמל"ע 32563-05-16 – התקבל.
התוצאה היא כי בפרשה זו המערער יושעה לתקופה של 18 חודשים, במצטבר לכל תקופה אחרת שהוטלה עליו.
אני מחייב את המערער לשאת בהוצאות הלשכה ביחס לארבעת הערעורים בסך כולל של 20,000 ₪ (5,000 ₪ לכל תיק).

בהליך ערעור על בית דין משמעתי של עובדי מדינה (עמש"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

סעיף 75 לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, שכותרתו "הרשעה בפלילים" קובע כלהלן: "עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד העונשים האמורים בסעיף 68, אם מצא שבנסיבות העניין היה בעבירה משום קלון". מבחינה אנליטית וכרונולוגית, יש ללכת בדרך הבאה: בדיקת ההרשעה הפלילית; בחינה האם העבירה הפלילית יש עימה קלון.
...
לטענת התובעת, לא ניתן להקל ראש בעבירת החזקת סמים ויש לעובד מדינה אחריות כפולה ומכופלת בעניין זה. בהתחשב בהעברה המשמעתי הנקי של הנאשמת ובנסיבות המקרה, יש להיעתר לאמצעי המשמעת המבוקשים.
הוא הוסיף כי "יתכן ובנסיבות אלה ראוי לשקול, כאמצעי ביניים, ניסוח הצעת חוק מצומצמת שתעסוק אך בתיקון 34, וזאת כדי להשאיר את 'ארגז הכלים' של אמצעי המשמעת העומד לרשות בית הדין למשמעת". בכל מקרה, באותה פרשה הגיע השופט משה יועד הכהן למסקנה, כי בנסיבות אותו תיק אין צורך באמצעי זה, ואישר את עונש הפיטורין, עליו הורה בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה.
לכשעצמי, לאור ההשוואה בין הדין המשמעתי של עובדי המדינה לדין המשמעתי של עורכי דין, אני סבור כי מן הראוי לשקול אימוץ של עונש "על תנאי". רק לאחרונה, ניתן על ידי פסק דין מקיף בענייני השעיה על תנאי של עורכי דין (עמל"ע 10248-04-16 באבא מאזן, עו"ד נ' לשכת עורכי הדין מחוז חיפה (2017), שבו גם הזכרתי את עמדת המשפט העברי, כפי שבא לידי ביטוי בדברי הרמב"ם, בהלכות תשובה פרק ג, הלכה ה, לפיה בפעם הראשונה והשנייה אין מענישים את האדםי אלא רק בפעם השלישיתי ואז הוא נענש גם על שתי הפעמים הראשונות.
סיום הערעור נדחה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

וראו גם פסק הדין בעל"ע 8536/07 הועד המחוזי של לישכת עורכי הדין נ' עו"ד הלברשטט (24.03.2011), שם הוחמר עונשו המשמעתי של עורך-דין שהורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית וגידול סם מסוכן, והוא נדון להרחקה מהמקצוע לתקופה לא קצרה.
...
דיון והכרעה לאחר עיון אני סבור כי העתירה לא ביססה כל עילה שיש בה כדי להצדיק את התערבותנו בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בעניינו של העותר, כפי שיבואר בתמצית להן.
כבר נפסק כי הרשעה חוזרת באותה עבירה היא גורם מחמיר העשוי להוביל למסקנה שיש בעבירה קלון (בג"ץ 6605/13 דהאמשה נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, פסקאות טו-יז (14.3.2013).
השופטת ד' ברק-ארז: אני מסכימה עם חברי השופט מ' מזוז כי דין העתירה להידחות, וכן עם הערותיו של חברי השופט ד' מינץ.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ברצוני לציין, כי נושא זה עלה במעומעם בטיעונים לעונש, ואינני רואה צורך לחוות דיעה ביחס אליו (שלא לומר, כי במסגרת חלוקת התפקידים בבית משפט זה, אני משמש כערכאת ערעור על בית הדין המשמעתי הארצי של לישכת עורכי הדין, ויתכן כי אם יוגשו הליכים משמעתיים בעיניינם של הנאשמים 1 ו-2 בפני הערכאות השיפוטיות של לישכת עורכי הדין, כי אז יש סיכוי שתיק מעין זה, יגיע אליי או היה צריך להגיע אליי).
...
בנסיבות אלה, אין מנוס אלא לכתוב גזר דין חדש, שבעיקרו יהיה כמעט העתקה של גזר הדין של נאשם 3.
למרות זאת, מאחר והנושא לא קיבל חידוד מספיק ברור בטיעוני הצדדים, וביחס לנאשם 3 נקבע קנס יחסית נמוך של 2,000 ₪, להיקף עבירות קטן לאין שיעור מזה של נאשם 1, החלטתי להעמיד את הקנס על סך של 30,000 ₪, שהוא מתקרב לסכום שקיבל הנאשם 1 (וזאת באופן נומינאלי, שכן אם היה מדובר על סכומים מוצמדים היה הסכום גבוה יותר), מבלי להתקרב למטרת הקנס האמורה בסעיף 63 לחוק העונשין הנ"ל. אשר ליחס שבין נאשם 1 לבין נאשם 2, הגעתי למסקנה, כי לאור הפער בתקופת ביצוע העבודות של שניהם, ולאור ההפרשים שבין מספר הביקורים של שניהם, ומספר האגרות שהעבירו שניהם (הכל כפי שמפורט בפסקאות 37-39 לעיל), ראוי להעמיד את הקנס על שליש מן הסכום שייקנס נאשם 1, דהיינו: 10,000 ₪.
סיכום בהתחשב בשיקולים שפורטו לעיל, ובהביאי בחשבון את תקופות המעצר של שני הנאשמים 1 ו-2, כל אחד לפי הימים שהיה במעצר, וכן את תקופת מעצר הבית, אף כאן כל אחד לפי התקופה שהיה נתון בו, אני גוזר על נאשם 1 את העונשים הבאים: מאסר של תשעה חודשים (בניכוי ימי מעצרו).
אני גוזר על הנאשם 2 את העונשים הבאים: מאסר של ששה חודשים (בניכוי ימי מעצרו).

בהליך ערעור על בית דין משמעתי של לשכת עורכי דין (עמל"ע) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לאחר ששקלתי טענות שני הצדדים לעניין העונש, אני סבור כי יש להפחית את העונש, וזאת על אף פסיקה ארוכה ועקבית (גם שלי), כי בית המשפט המחוזי, כערכאה שלישית, ממעיט מאד בהתערבות בעונש, לאור המדיניות לפיה הגופים המוסמכים לקבוע ענישה משמעתית של עורכי הדין, הם הערכאות השיפוטיות המשמעתיות, המורכבות מעורכי דין חברים למקצוע של הנאשמים, וזאת כפי שקבע המחוקק בעצם הקמת ערכאות שיפוטיות אלה.
...
ללשכה אין ראיה אחרת בעניין זה. לצורך כך, אני מקבל נתון זה, לעניין שיקולי הענישה.
אשר לאירועים שקרו לאחר פסק הדין, לא מקובלת עלי גישת הלשכה, לפיה אין להתחשב בכך.
לאחר ששקלתי את כל הנתונים האמורים, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור בעניין העונש, באופן הבא: במקום שלוש שנות השעיה ו-18 חודש השעיה על תנאי, שהוטלו על המערער, העונש יהיה זה: 18 חודשי השעיה ו-3 שנות השעיה על תנאי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו