עמלת בירור העברת מט"ח: פרשנות תעריפון בנקאי

עם זאת, היות ונספח ה' לתעריפון של בנק הפועלים קבע, בין היתר, כי בגין "העברת מטבע חוץ לחוץ לארץ ומחוץ לארץ..." תשולם עמלה מופחתת אם הפעולה מבוצעת בערוץ ישיר (כשבמקביל נקבע לפעולה מחיר לביצועה על ידי פקיד), וכך גם נקבע לגבי "העברת מטבע חוץ בארץ ומבנק אחר בארץ לחשבון או מחשבון אותו לקוח" ולגבי "העברת מטבע חוץ בארץ ומבנק אחר בארץ לחשבון לקוח אחר", הרי שקיימת בנספח זה התחייבות מצד הבנק כלפי לקוחותיו באשר לעמלות בגין הפעולות הנ"ל. בית המשפט בעיניין לפינר קבע, שהיות ונספח ה' לתעריפון נוסח על ידי בנק הפועלים והיות "ומטרתו להביא בפני הלקוח, בלשון ברורה, פשוטה ומובנת, אשר אינה משתמעת לשני פנים, מידע מלא ומדויק באשר לתעריפי העמלות הנוהגים בבנק" (שם, בפִסקה 29), הרי שככל וקיימת אי-בהירות באשר לפרשנותו של נספח זה, ראוי לפרשו לטובת הלקוח.

לא יאוחר מיום 20.1.2022 יודיעו ב"כ המבקשים בכתב לבית המשפט (עם העתק ישירות לב"כ כל אחד מן הבנקים), האם בדעת המבקשים להמשיך בתביעה אישית כנגד הבנקים, וזאת בשים לב, בין היתר, להוראת תקנה 9 של תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, בדבר "בירור תביעה אישית". בהעדר הודעה מטעם ב"כ המבקשים עד לתאריך הנ"ל, יינתן פסק-דין המוחק את ההליכים שבכותרת, מלבד ת"צ 18453-11-19 בו תלויה ועומדת בקשה לאישור הסדר פשרה באשר להעברת מט"ח לחשבון אחר באמצעות שירות האנטרנט של בנק מזרחי.

...

אני מחייב את המבקשים ב-ת"צ 18840-11-19, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחד משני המשיבים לבקשת אישור זו (בנק דיסקונט ובנק לאומי) שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 15,000 ₪ (כולל מע"מ).

אני מחייב את המבקש ב-ת"צ 18453-11-19 לשלם למשיב לבקשה זו (בנק מזרחי) שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 15,000 ₪ (כולל מע"מ).

אני מחייב את המבקשת ב-ת"צ 56546-11-19 לשלם למשיב לבקשה זו (הבנק הבינלאומי) שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 15,000 ₪ (כולל מע"מ).

בגין הבירור חייב הבנק את המבקשת בעמלה, המכונה בתעריפון הבנק "פניה לכתבים בחו"ל לבירורים". המבקשת סברה, כי פרשנות הביטוי בתעריפון מתירה לבנק לחייבה בעמלה רק כאשר המשיב הוא זה שפונה אל הבנק המוטב בבירור בקשר עם ביצוע ההעברה, ולא במקרה ההפוך בו בנק הפועלים משיב לפנייה שהועברה אליו מן הבנק המוטב או הבנק הכתב (קרי, בנק שלישי שבאמצעותו מבוצעת העברה).

לכן, הוסכם כי בנק הפועלים יפנה אל בנק ישראל ויתקן את נוסח תאור העמלה המופיע בתעריפון כך שיירשם כדלקמן: "פניות או בירורים מול בנקים בחו"ל ובארץ ומתן תשובות לפניות או לבירורים של בנקים בחו"ל ובארץ, בקשר לעיסקאות מט"ח וסח"ח". גם התעריפון לעסקים גדולים יתוקן באופן זהה.

...

בנסיבות המקרה הנוכחי, האיזון בין מכלול השיקולים שלעיל מוביל למסקנה כי יש לאשר את ההסתלקות מהבקשה לאישור הגשת התובענה כייצוגית.

על אף זאת, רשאי בית המשפט להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון, או לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

סיכום לנוכח כל האמור לעיל, אני מאשר את ההסתלקות מהבקשה ואת דחיית תביעתה האישית של המבקשת כמפורט לעיל, ללא צורך בפרסום.

כמו כן אני מורה כי המשיב ישלם למבקשת גמול בסך של 16,200 ₪, ישיב לה את סכום המחצית הראשונה של האגרה כפי ששולמה (בסך של 5,544 ₪) וישא בשכר טרחת באי כוחה בסך של 73,800 ₪ בתוספת מע"מ. החזר האגרה ו- 25% מהגמול והשכר ישולמו תוך 30 יום.

ביום 7.6.2021 היתקיים בפניי דיון קדם משפט, בסופו ניתנה החלטתי לפיה לאור טענת המבקשים כי אין דין המרת מט"ח כדין העברת מט"ח, תיערך פנייה במסגרת ההליך דנן לרגולטור על מנת שיחווה דעתו האם עמדתו שהובעה בעיניין אופנהיים, באשר לפרשנות התעריפון המלא בקשר להעברת מט"ח (בהתייחס לשאלה "האם כאשר התעריפון המלא קובע כי עמלה מסוימת המתייחסת להעברה ו/או לטפול אחר במטבע חוץ צריכה להיקבע במבנה של אחוז (מינימום מאקסימום), רשאי הבנק לקבוע בתעריפון הבנק את אותה עמלה בתצורה הכוללת מספר סכומי מינימום התלויים בגובה הפעולה או עמלת מינימום בתוספת הנחות בגין פעולות בסכומים נמוכים") - שרירה וקיימת גם כאשר מדובר בהמרת מט"ח. ביום 28.6.2021 התקבלה עמדת הרגולטור, המפקח על הבנקים, ולפיה בכל הנוגע לשירות "עמלת חליפין", מכוח פרט (1) לחלק 5 לתעריפון המלא, הקבוע בתוספת הראשונה של כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), תשס"ח-2008, מתאפשר לבנקים לקבוע שני סוגים של תתי-שירותים בהתאם לשיקול דעתם, ובילבד שבכל שירות יוצג המחיר במבנה של "...אחוז (מינימום, מאקסימום)", כאשר בתוך שני הסוגים של תתי-השירותים, רשאים הבנקים לקבוע מדרגות מחיר.

לאור התרשמותי מטענות הצדדים בהליך, ובהיתחשב במידה רבה בעמדתו הברורה של המפקח על הבנקים שהוגשה בתיק דנן, במסגרתה הבהיר כי עמדתו בעיניין אופנהיים רלוואנטית גם לעניין שירות עמלת חליפין, וכי במסגרת שני סוגי תתי-השירותים שרשאים הבנקים לקבוע, כך שבכל שירות יוצג המחיר במבנה של אחוז מינימום ואחוז מאקסימום, רשאים הם לקבוע מדרגות מחיר, סבורני כי מתייתר הצורך בהמשך בירורה של בקשת האישור כנגד המשיבים.

...

ביום 7.6.2021 התקיים בפניי דיון קדם משפט, בסופו ניתנה החלטתי לפיה לאור טענת המבקשים כי אין דין המרת מט"ח כדין העברת מט"ח, תערך פנייה במסגרת ההליך דנן לרגולטור על מנת שיחווה דעתו האם עמדתו שהובעה בעניין אופנהיים, באשר לפרשנות התעריפון המלא בקשר להעברת מט"ח (בהתייחס לשאלה "האם כאשר התעריפון המלא קובע כי עמלה מסוימת המתייחסת להעברה ו/או לטיפול אחר במטבע חוץ צריכה להיקבע במבנה של אחוז (מינימום מקסימום), רשאי הבנק לקבוע בתעריפון הבנק את אותה עמלה בתצורה הכוללת מספר סכומי מינימום התלויים בגובה הפעולה או עמלת מינימום בתוספת הנחות בגין פעולות בסכומים נמוכים") - שרירה וקיימת גם כאשר מדובר בהמרת מט"ח. ביום 28.6.2021 התקבלה עמדת הרגולטור, המפקח על הבנקים, ולפיה בכל הנוגע לשירות "עמלת חליפין", מכוח פרט (1) לחלק 5 לתעריפון המלא, הקבוע בתוספת הראשונה של כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), תשס"ח-2008, מתאפשר לבנקים לקבוע שני סוגים של תתי-שירותים בהתאם לשיקול דעתם, ובלבד שבכל שירות יוצג המחיר במבנה של "...אחוז (מינימום, מקסימום)", כאשר בתוך שני הסוגים של תתי-השירותים, רשאים הבנקים לקבוע מדרגות מחיר.

לאור התרשמותי מטענות הצדדים בהליך, ובהתחשב במידה רבה בעמדתו הברורה של המפקח על הבנקים שהוגשה בתיק דנן, במסגרתה הבהיר כי עמדתו בעניין אופנהיים רלוונטית גם לעניין שירות עמלת חליפין, וכי במסגרת שני סוגי תתי-השירותים שרשאים הבנקים לקבוע, כך שבכל שירות יוצג המחיר במבנה של אחוז מינימום ואחוז מקסימום, רשאים הם לקבוע מדרגות מחיר, סבורני כי מתייתר הצורך בהמשך בירורה של בקשת האישור כנגד המשיבים.

סוף דבר - בקשת ההסתלקות מאושרת.

תביעותיהם האישיות של המבקשים נדחות.

המבקשת ביצעה את הפעולות האמורות בעצמה, במערכת הנ"ל, והיא שבחרה להגדיר את הפעולות שביצעה כ"תשלום עבור יבוא סחורות" ולא כפעולת "העברת מטבע חוץ". סעיף 7.3.1 בתעריפון הבנק לעסקים גדולים קובע את שיעור העמלה הנגבית בגין יבוא ישיר ["תשלום עבור דוקומנטים שהתקבלו ישירות אצל הלקוח (חשבון פתוח) ועבור יבוא במעבר (טרנזיט)" (להלן: "עמלת יבוא ישיר")], ואף מבהיר כי ייגבו תשלומים נוספים, בין היתר, בגין "סוויפט" המפורטים בסוף חלק 7.

התרוץ שמדובר ב"מערכת ייחודית", כ"טעם" שמצדיק חיוב בעמלה לפי פרק 7 - קרס אף הוא, שכן התברר מהחקירות ומהמסמכים שגולו והוגשו ( הודעה מיום 7.10.21) כי ניתן לבצע באמצעותה גם העברות מט"ח רגילות.

אם ננסה לאחוז את השור בקרניו, השאלה היא למעשה שאלה פרשנית – מהו הסעיף בתעריפון לעסקים גדולים של כל אחד מהמשיבים, ההולם את הפעולות שביצעה המבקשת, ועל הבנק היה לחייבה בעמלה הנקובה בו. תעריפוני המשיבים אינם זהים, ולצורך בחינת השאלה דנן יהיה צורך לבחון את התעריפון של כל אחד מהם, אולם קודם שנעשה כן, נקדים ונסקור את מהות התעריפונים.

...

סוגיית תום הלב מהאמור בפרקים הקודמים עולה כי דינה של בקשת האישור להידחות.

כך, בבחירת המבקשת והגורמים הנוספים שהוגדרו על ידי המשיבים כ"קבוצת סמוחה" להגיש את תביעותיהם בבתי המשפט השונים, גם כשהתביעות עוסקות בנושאים דומים עד מאד, התנהלות פסולה המונעת ריכוז של הנושאים הנ"ל בבית משפט אחד, ובד"כ אצל מותב אחד; בפתיחת חשבונות בבנקים במטרה "לבדוק" את פעילות הבנקים, והצטרפות למערכות ייעודיות על מנת לבצע בהן פעילות שאינה אופיינית למערכות אלה, ואף עסקאות מלאכותיות, כפי שעלה מעדות מנהל המבקשת, דבר שהביא אף לקביעה כי לא קיימת קבוצה לעניין תביעה ייצוגית בטענת סחר החוץ; באי אזכור בבקשת האישור את דבר ההצטרפות של המבקשת למערכות הייעודיות הנ"ל; כך גם לגבי ההתארגנות עם מר סמוחה המעורב כמעט בכל התביעות שהוגשו על ידי המבקשת נגד בנקים, במין סוג של "מיזם". סיכום נוכח כלל האמור לעיל אני דוחה את בקשת האישור וכן את תביעתה האישית של המבקשת.

המבקשת תשלם לכל אחד מהמשיבים את הוצאות ההליך בסכום כולל של 30,000 ₪ (סה"כ 90,000 ₪).

אין חולק כי בגין שירות העברת מט"ח רשאי הבנק לגבות עמלה בהתאם לתעריפון הבנק (ראו גם רע"א 6810/21 הנ"ל, פסקה 3, והמבקשת אינה חולקת על דרישת הבנק לתשלום העמלה בגין העברת המט"ח. על כן, יש לברר האם משלוח הודעות הסוויפט מהוה שירות נוסף בגינו זכאי הבנק לגבות עמלה, או שמא מדובר בפעולת לוואי לשירות העברת המטבע הזר, שאז רשאי הבנק לגבות רק את ההוצאות הנוספות שנגרמו לו בפעולת לוואי זו. את התשובה לשאלה זו ניתן למצוא בהודעה ששלח הבנק למבקשת ביום 22/2/2021 (נספח 6 לבקשה, שצוטט לעיל בפיסקה 5).

אוסיף כי ככל שעסקינן בפרשנות התעריפון של הבנק, הרי ראינו כי התעריפון עושה שימוש בביטויים שונים, ועל פי כללי הפרשנות המקובלים, במקרה של אי בהירות, יש לפרש את המסמך כנגד המנסח (סעיף 25(ב1) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; ע"א 682/82 בן אריה נ' "סהר" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לז(3) 589, 602 (1983); רע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת-חן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 281 (1996); רע"א 3779/22 Traveljigsaw Limited נ' עו"ד חיים הירשפלד (18/9/2023)).

...

הואיל ואין מחלוקת כי הבנק גבה עמלות זהות מכלל לקוחותיו אשר חויבו על פי התעריף לעסקים גדולים, מתחייבת המסקנה כי ההליך הייצוגי הוא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקות.

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה לאישור ומורה על הגשת התביעה כייצוגית.

המשיב ישלם למבקשת הוצאות הבקשה בסך של 7,500 ₪.