סעיף 7 לתוספת השלישית:
"7. (א) ההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה."
מועד החבות לתשלום היטל ההשבחה הנו היום בו נעשה המעשה שהשביח את הנכס, יום אישור תכנית ביניין עיר אשר הנכס נמצא בתחומה, אולם מועד תשלום בפועל יכול וידחה עד ליום "מימוש הזכויות במקרקעין". (ראה פסק דינה של כב' השופטת שטופמן ברע"א 10522-06-10 עריית חדרה ואח' נגד בנק הפועלים סניף מרכזי 12600 ואח', ראה הילכת קהילת ציון האמריקאית, עמ' 99,98:
"המסקנה המתבקשת מהוראות התוספת השלישית הנ"ל היא, שחובת תשלום ההיטל נוצרת ביום שנעשה המעשה שהשביח את המקרקעין והעלה את שוויים, ולענייננו - ביום אישור התכנית. ביום זה עלה שוויים של המקרקעין, ובעליו נהנה מהשבחה זו, ומיום זה ואילך חל עליו חיוב בתשלום היטל ההשבחה."
סעיף 10 א לתוספת השלישית קובע:
"10. (א) לא תרשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין, אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה החתומה ביד יושב ראש הוועדה המקומית או ביד מי שהסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על פי תוספת זו, או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, הכל כנדרש על פי תוספת זו."
הוראה דומה לסעיף 10 (א) לתוספת השלישית נימצאת בסעיף 324 לפקודת העיריות:
"324. (א) לא תרשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, או לפני עוזר הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העיריה, המעידה שכל החובות המגיעים לעיריה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר –סולקו במלואם או שאין חובות כאלה."העברת
ברע"צ (חיפה) 34309-09-12 הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה-עריית טבריה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ( ניתן ב 26.11.12) (להלן: "פס"ד עריית טבריה") נאמר:
"נותרה לדיון השאלה האם ניתן בגין חיוב זה לחייב את קופת הכנוס. בעיניין זה יפים הדברים אשר נאמרו לא אחת בבית המשפט המחוזי בתל אביב הן בתיק פש"ר 2163/03 עו"ד נרדיה מור נ. עריית רעננה, בנק הפועלים ואח' (ניתן ביום 26/3/06) מפי כבוד השופטת קרת מאיר והן בידי כבוד השופטת שטופמן בבר"ע 1149/06 עריית רעננה נ. עוה"ד עפרה אקרמן שוורץ (ניתן ביום 24/6/07), לפיהם כאשר החיוב בהיטל ההשבחה עצמו נוצר זמן רב לפני כנוס הנכסים, אין לחייב את כונס הנכסים בתשלומו כתנאי למתן האישור."
פסק דין אברהם, פס"ד עריית טבריה והפסיקה המאוזכרת בו מצדדים בדיעה כי גם בהליכי מימוש משכנתה, חוב בגין היטל השבחה אשר נוצר טרם מינוי מועד כונס הנכסים יחשבו כחובות עבר ולא "חובות כנוס", היינו, אין לחייבם מתוך קופת הכנוס.
ראה ע"א 633/91 מנהל מס רכוש ומס שבח מקרקעין נ' אלי ושושנה שמש, פ"ד(מח)1, 841 ,850-851, רע"א 7037/00 עריית ראשון לציון נ' עו"ד ישראל וינבוים, פ"ד נו(4)863,856(2002).
...
החלטתי לדון בבקשה למתן רשות ערעור כבערעור עצמו ולקבלת הערעור מהנימוקים שיפורטו בהמשך.
בהעדר קביעה על פי דין המקנה למשיבות עדיפות בנשייה על פני נושים אחרים, סבור אני כי אין להעניק לה כזו.
למרות הדעות החלוקות בפסיקה ומגוון השיקולים הנלקחים בחשבון, אין בידי לקבל את הטענה כי הנושה המובטח התעשר שלא כדין, שכן במקרה דנן לא הוצגו תחשיבים אשר מכמתים את ההתעשרות הלכאורית, את קבלת התמורה הגבוהה יותר בזמן המכירה עקב ההשבחה, ולטעמי, לכל היותר ניתן לומר כי קיימת אי שביעות רצון מסוימת מן התוצאה, בעל הנכס לא חויב בהיטל ההשבחה ולא שילם חלקו לרשות אשר פעלה להשביחו, אולם אין בכך להצדיק תשלום חוב שאינו חוסה תחת "הוצאות כינוס" מקופת הכינוס.
סיכום
לאור כל האמור לעיל מתקבל הערעור.
