עיריית פתח תקווה נגד בעלי מבנה מסוכן

לפי עובדות כתב האישום, במקרקעין הידועים כגוש 6377 חלקה 253 חלקת משנה 21 ברחוב גולדנהירש יצחק 15 בפתח תקווה (להלן: המקרקעין) נתנה בשנת 2006 הועדה המקומית לתיכנון ובניה בעריית בפתח תקווה היתר בניה לתוספת קומה ד' ל-2 יחידות דיור בלבד בגודל של כ-60 מ"ר לבנין בן 3 קומות (להלן: היתר הבנייה).

מטעם התביעה העידו מפקח בניה, מהנדס מבנים מסוכנים ומנהל אגף הפיקוח.

עוד טען המערער בהקשר זה כי בהליך אזרחי שהגיש נגד המשיבה בעיניין נתוק החשמל למקרקעין (ת"א (שלום פ"ת) 43634-06-20) הוגשה ביום 20.6.2020 תשובת המשיבה, המגובה בתצהיר של אחד העדים שהעידו בהליך הפלילי, לפיה מספר היחידות הוא בכלל 10.

המשיבה טענה בתשובתה לערעור, בין היתר, את הטענות הבאות: ההרשעה מושא ההליך השני, הייתה על יסוד הודאתו של המערער בעובדות כתב האישום ובכך לטעמה נשמטת הקרקע תחת העירעור כולו; כי אין מקום בהליך זה לטענות שהעלה המערער כלפי בא כוחו הקודם; כי במקרקעין אין 2 יחידות בלבד אלא למעלה מ-10; כי מידות המבנה אינן רלבאנטיות לאישום שהוגש נגד המערער, שעניינו הפרת צו שפוטי ביחס לשימוש אסור וכן שימוש אסור למטרת מספר רב של יחידות מגורים – בנגוד להיתר המקורי; כי המערער כלל אינו מיתכחש לעובדה כי המבנה אינו בנוי במידותיו המקוריות והוא כולל יותר משתי יחידות דיור – ולכך אין למערער היתר; וכי בתי המשפט מקבלים כמהימנות את בדיקות מערכת ה-GIS כדבר שבשיגרה.

המפקח חדי העיד בנושא כמות היחידות בסוף עדותו הראשית בבית המשפט קמא (עמ' 8 שורות 18-15 לפרוטוקול הדיון) כדלקמן: "מצורפות תמונות חלקם מתוך הדירה וחלקם מחוץ לדירה. כשאני נכנסתי ראיתי שני מסדרונים, איך שאני ניכנס לקומה יש מסדרון מצד ימין , מסדרון מצד שמאל, לאורך המסדרון מחולק לדלתות, 13 דלתות. דפקתי על כל דלת. בחלקם שמעתי בעלי חיים או דיירים שלא פתחו את הדלת. שאלתי את אחת הדיירות." חדי אישר בחקירתו הנגדית שלא ניכנס לכל הדירות שראה, אבל לא חזר בו בשום שלב מן הגרסה כי ראה 13 דלתות במסדרון.

...

בית המשפט קמא (כב' השופט ע' מורנו) נעתר למבוקש במעמד צד אחד.

מבלי לגרוע מן המסקנה כי במקרה דנן לא נגרם למערער עיוות דין מן הסוג שצריך להביא לזיכויו (או אף להקלה בעונשו) ראיתי להעיר כי טוב יעשו גורמי הניהול בבית המשפט קמא לבניית מנגנון שיבטיח כי בקשות בהליכי תכנון ובניה הנוגעות למקרקעין לגביהם מתנהל הליך פלילי, וכן בקשות לסעדים זמניים הנוגעים להליך הפלילי, לא יובאו לפני המותב המטפל באותו הליך, אלא לפני מותב אחר.

סוף דבר הערעור, על שני חלקיו, נדחה.

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 25817-12-16 תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אשרית רוטקופף תובע פלוני ע"י ב"כ עוה"ד נירה קזז נתבעים 1.עריית פתח תקווה ע"י ב"כ עוה"ד שמעון דרור 2.נציגות הבית המשותף 3.ענן טרופר מרים 4.חנה דרור 5.חדוה לנגלייב 6.מזל זוהר 7.יוליה רוטמן 8.איליה גרסימוב 9.גליה בהרב 10.דליה הילה כהן 11.אוגלבה קחה 12.ויאולטה סמוליאק 13.חיים אברמוביץ 14.יעל כהן 15.סיסאי טמנו 16.מוליה טמנו 17.יליזבטה מרנקוב 18.אריה צוקר לייב 19.ישראל צוקר 20.רונן צוקר 21.סיגלית יעקובי 22.משה אסקיאס 23.רוחמה אסקיאס 24.מזל זוארץ 25.אורלי קרן 26.שלומי קרן 27.אולג ברשאי 28.ויקטוריה ברשאי ע"י ב"כ עוה"ד גל לי אלרום ואח' פסק דין

בנסיבות אלה נטען כי הדבר מהוה מפגע מסוכן לבטיחות הבאים והשבים, כשהנתבעים נימנעו מנקיטה באמצעים כלשהם בכדי למנוע ו/או לתקן ו/או להסיר את המפגע.

לחילופין, נטען כי התובע הוא שגרם במעשיו ומחדליו הרשלניים לארוע, וניתק כל קשר בין מעשי העיריה והרשלנות המיוחסת לה. לטענת הנתבעים 2-28 דין התביעה להדחות כנגדם מאחר ומיקום התאונה הנטענת שוכן בשטח צבורי המצוי באחריותה ובבעלותה הבלעדית של הערייה, ועל כן ככל שבסופו של דבר יתברר כי הייתה רשלנות ו/או הפרה של איזה מהחובות הנטענות על ידי התובע, יש לייחס אותן לעירייה ובמלואן.

באשר לשאלה מדוע לא ניעזר במעקה בעת הירידה במדריגות, השיב התובע כי לא עשה כן מאחר והנפילה לא הייתה ליד המעקה וכן לאור המבנה שלו אשר לא היה מותאם לאחיזה (ר' ע' 22 שו' 16-20 לפרו' ישיבת 17/7/19).

...

סוף – דבר: לאור כל האמור, הנני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובע סך של 184,280 ₪.

כן, תשלם הנתבעת 1 לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 24% וכן הוצאות משפט שהוציא התובע.

התביעה כנגד הנתבעים 2-28 נדחית בנסיבות הענין ללא צו להוצאות.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 23663-08-20 שמש נ' עריית פתח תקווה ואח' 30 אוגוסט 2020 בפני כבוד השופט צבי דותן המבקש דויד שמש ע"י ב"כ עו"ד אסף כהן המשיבים 1. עריית פתח תקווה ע"י ב"כ אבינועם פרץ ועו"ד יאיר ציטרון 2. ירון ארביב 3. רעות ישראלי 4. סמי אקסלרוד ע"י ב"כ עו"ד אייל אברמוב החלטה

שבוע לאחר מכן, ביום 1.7.20, הוציא מנהל מחלקת מבנים מסוכנים בערייה, מר בני טולדנו (שהוא הנדסאי תיכנון מבנים) "התראה על מבנה מסוכן לתיקון". ההתראה נשלחה אל "בעלי הנכס". בתאור המפגעים, אשר הופכים את המבנה למסוכן, תואר כך: "מבנה שנהרס בחלקו, יש מפגעים ברצפת המבנה ובתוך המבנה יש להרוס את המבנה או לחזק בהתאם לתוכנית מהדס מבנים". על סמך התראה זו, שנשלחה כאמור אל "בעלי הנכס" , הוציא ראש העיר, באותו יום, 1.7.20, "הודעה בדבר מבנה מסוכן לתיקון (30 יום)", ובה הכרזה כי המבנה הוא מבנה מסוכן, לפי חוק עזר לפתח תקוה (מבנים מסוכנים) התשנ"ה-1995, ודרישה לתקן את המבנה, ולהמציא דו"ח של מהנדס, כי העבודות בוצעו לשביעות רצונו.

צו כאמור יכול ויוצא על ידי הערייה במהלך שבעת הימים הקרובים והוא יאפשר לתובעים לפנות בכל הליך משפטי כנגד הצוו תוך פרק זמן שלא יפחת מ-14 יום מעת מסירתו.

מכל מקום, ב"כ המבקש בדיון לפניי ציין (פרו', עמ' 1): "אני לא מבקש לבנות את המבנה מחדש, אני מבקש להשאירו כמו שהוא. לעשות בו שימוש כמו שהוא, אני לא צריך פעולות שדורשות שיפוצים, אני לא מבקש לשפץ את המבנה". סיכומו של דבר, אני נעתר לבקשה ונותן צו ביניים המונע מהעירייה להרוס את מבנה בית הכנסת בגוש 6371, חלקה 956, מיגרש 6, ברחוב משה אויערבאך 1, פתח תקוה, וזאת עד להכרעה בעתירה.

...

אכן, בהחלט ייתכן שהעתירה תידחה בסופו של דבר, אך לצורך מתן הסעד הזמני, שתכליתו רק שימור המצב הקיים עד לדיון, ובהתחשב באמור לעיל על כך שהנסיבות בתיק זה אינן נסיבות רגילות, אסתפק במקרה זה בכך, שהמבקש הוא, עובדתית, המחזיק במבנה (לא אמרתי "הזכאי להחזיק", כי אם "המחזיק").

מכל מקום, ב"כ המבקש בדיון לפניי ציין (פרו', עמ' 1): "אני לא מבקש לבנות את המבנה מחדש, אני מבקש להשאירו כמו שהוא. לעשות בו שימוש כמו שהוא, אני לא צריך פעולות שדורשות שיפוצים, אני לא מבקש לשפץ את המבנה". סיכומו של דבר, אני נעתר לבקשה ונותן צו ביניים המונע מהעירייה להרוס את מבנה בית הכנסת בגוש 6371, חלקה 956, מגרש 6, ברחוב משה אויערבך 1, פתח תקוה, וזאת עד להכרעה בעתירה.

אני קובע העתירה לדיון ביום 22.10.20 בשעה 0915.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 45228-04-15 חולדנקו ואח' נ' יוסיפוב ואח' תיק חצוני: רע"א 3404/19 בפני כבוד השופט יחזקאל קינר תובעים 1. מרדכי חולדנקו 2. נילי מויסייב ע"י ב"כ עו"ד יוסף ורון נתבעים 1. יעקב יוסיפוב 2. גדי מור 3. קוד מערכות אבטחה בע"מ 4. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד קרן אזוגי 5. בית מחסה ליתומים הגדול "דיסקין" ע"י ב"כ עו"ד משה צ'ציק 6. החברה האמריקאית - ישראלית לגז בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד שרון שפר וסיגל אבשלום 7. עריית פתח תקווה ע"י ב"כ עוה"ד יחזקאל ריינהרץ ושמעון דרור פסק דין

בשנים 2008 ו-2009 הוגשו לבית משפט השלום בפתח תקווה 2 תביעות דיירים אחרים במבנה (משפ' לוי), בגין ארוע השריפה, האחת בגין ניזקי רכוש (ת"א 4533/08), והשנייה, בגין ניזקי גוף (ת"א 25076-09-09) (להלן: "התביעות האחרות").

משנשאל התובע האם התלונן בערייה עובר לארוע על קיומם של חומרים מסוכנים בחנות השיב כך: "התלוננתי על זה שיש קצרים מחשמל ושיש פקק ראשי ששייך לחנות המחשבים ונופל אצלי בחדר המדריגות מול הדלת שלי. אני הייתי בחנות המחשבים פעם אחת אפילו תיקנתי את המחשב שלי שמה וראיתי מכשירים שונים שנמצאים שם ולפי הבנתי הם השתמשו בקרבורטור, בבנזין" (עמ' 59 ש' 27-30).

משהוצג בפני התובע מכתב תלונה (נת/1/4) שכתב לבעלי החנות בשנת 2006 שנושאו "הסרת מפגעי רעש, תאורה, עישון ונקיון" ואין בו כל תלונה ביחס לחומרים מסוכנים, השיב, כי בסעיף 3 למכתב ציין "הפעלת מכשיר ניקוי חשמלי לאוורור מחשבים..." וכי יש מכתבים אחרים שמתארים את תלונותיו לגבי החומרים המסוכנים (עמ' 61 ש' 4-1), אך לא הוצגו כאלה.

הטענות נגד הנתבע 5 עילת התביעה נגד נתבע 5, היא רשלנות בכך שהסכים לניהול עסק חנות המחשבים בשימוש חורג, ולכך שיהפכו אותה לבית מלאכה בו נעשה מדי יום שימוש בחומרים דליקים מסוכנים ובתרסיסי דלק מסוכן, ללא אמצעי בטיחות, וכן בכך שמיכלי גז רבים של הבניין היו צמודים לבית המלאכה בחנות (סעיף 2(ד) לכתב התביעה המתוקן).

...

לפיכך דין התביעה נגד הנתבע 5 להידחות.

התביעה נגד הנתבעים 4-7 – נדחית.

חרף זאת, החלטתי להקל במידה ניכרת על התובעים וזאת בהתחשב בגילם, במצבם, לרבות בשל אירוע השריפה, ובנזקים שנגרמו להם עקב האירוע, ואסתפק בשל כך בהשתת הוצאות נמוכות פי כמה מההוצאות (הכוללות שכר טרחה והוצאות משפט) שהיה מקום להטילן אלמלא הנסיבות האישיות הנ"ל. בהתחשב בכלל האמור לעיל, אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד לשלם לכל אחת מהנתבעות 4, 6 ו-7 הוצאות בסכום כולל 20,000 ₪, ולנתבע 5, שלא הגיש חוות דעת, הוצאות בסכום כולל של 10,000 ₪.

אציין כאן כי ביום 17.12.2018, לאחר מסירת החזקה בדירה לתובעים, הכריזה עריית פתח תקווה על הבית המשותף מבנה מסוכן, וביום 5.3.2020, תוך כדי שהליך זה היה תלוי ועומד, ביטלה את ההכרזה.

בחוות הדעת של מיכאל קרבצ'יק מיום 8.6.2016, שהוכנה לבקשת נציגי הבניין הצמוד ברחוב הענבל 6 בפתח תקוה, בתמיכה להגנתם בתביעה נגד השכנים, מצא קרבציק כי בהתאם להיתר הבנייה של הבית המשותף, הקרקע שעליה בנויים הבניינים היא קרקע פרדס / קרקע חקלאית, שעל כן מדובר בקרקע בעלת פוטנציאל תפיחה בבואה במגע עם מים.

...

לסיכום מן המקובץ עולה כי דין התביעה להתקבל.

אני מורה אפוא כי הסכם המכר שכרתו בעלי הדין בטל.

הנתבעים ישלמו לתובעים סכום של 1,410,000 ₪ (מחיר הדירה) בתוספת הפיצוי המוסכם בסכום של 145.000 ₪.