בגין הזכאות הנ"ל היה אמור התובע לקבל סכום של 37,993 ₪ (להלן - דמי הפגיעה), לפני ניכוי מס הכנסה ומס בריאות.
הנתבע הוסיף וטען כי במסגרת בירור התביעה ובהתאם להסכמת התובע, הוא נתן לאחרון את זכות הטיעון ביחס לשעור הקזוז, כנדרש בהתאם לפסיקה , אלא שהתובע הודיע כי הוא מסתפק בטיעונים שהעלה במסגרת תצהירו ולכן חזר הנתבע ובדק את טענות התובע כפי שעלו מתצהירו וכן עיין במסמכים שצורפו לתצהיר אלא שבאלו לא נמצא כל ביסוס לטענת התובע למצב כלכלי קשה כאשר לכך יש להוסיף כי מחקירתו הנגדית של התובע עלה למעשה כי מרבית הטענות שהוא העלה בפני ראש ההוצאה לפועל אינן נכונות שכן התברר כי התובע אינו תומך לכאורה בבתו בסכום של 2,000 ₪ לחודש, אין לו חובות והוא כלל לא משלם שכר דירה.
בשנת 06/18 פנית להוצל"פ והתחלת לשלם 1,226 ₪ בתיק הוצל"פ. לבקשת חברי מציג לך. נכון שהפניה שלך להוצל"פ הייתה בעקבות עיקול שעשו על המשכורת שלך?
.
התובע אישר את כל הסכומים ששולמו לו על ידי הנתבע במהלך כל התקופה הרלוואנטית לתביעתו.וכך הוא נישאל והשיב בנושא:
מקריא לך מה המל"ל שילם לך ואני רוצה שתאשר.
...
התובע ביקש שהות לשקול את המלצת בית הדין ובקשתו נענתה, כאשר בסופו של דבר בחר לעמוד על תביעתו ובהתאם הגיש סיכומים שלאחריהם הגיש הנתבע את סיכומיו ולכן הגיעה העת להכריע בתביעה.
שם נפסק כי:
"סעיף 14(ג) לחוק המזונות מקנה למוסד את האפשרות לקזז כנגד סכום, אותו המוסד חב לחייב על פי כל דין, את התשלום המשתלם לזוכה לפי פסק הדין למזונות. הזכות לביצוע קיזוז נתונה לביקורתו של בית הדין לעבודה, כקבוע בסעיף 14(ג) לחוק המזונות. הטענה לפיה, נדרש המוסד, כבעל חוב, עת מתברר כי הוא מצידו חב גם גמלאות לחייב, לנהוג בגמלאות לפי החלטת ראש ההוצאה לפועל ולא כגמלה הניתנת לקיזוז על פי סעיף 14 לחוק המזונות - הינה בעייתית. לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת המוסד לביצוע קיזוז בין גמלה רטרואקטיבית המגיעה למערער לבין חובו למוסד, בגין תשלום המזונות. זאת, משהחלטת המוסד לא נמצאה שרירותית אלא מבוססת על נהליה הפנימיים, לפיהם המוסד מבחין בין קיזוז גמלה רטרואקטיבית לבין גמלה שוטפת, ממנה מתקיים מבוטח לצורכי קיומו, בה מנכה המוסד סכום בגובה גמלת הבטחת הכנסה, לצורך מחייתו היומיומית של המבוטח".
בב.ל (ת"א) 17674-08-15 ניסים חזן - המוסד לביטוח לאומי, מיום 5/6/16, נקבע, בנוגע להבחנה בין התשלום השוטף של הגמלה לחייב במזונות ובין התשלום הרטרואקטיבי כך:
"ההבחנה בין קיזוז מתשלום רטרואקטיבי של גמלה לבין גמלה שוטפת - היא לגיטימית, ומבוססת על תכלית שלפיה אין לפגוע בדמי קיום מינימאליים של מקבל קצבה. אולם, כל עוד מקבל הוא קצבה שוטפת, ניתן לגבות את החוב, דרך קיזוז, מתשלומים רטרואקטיביים, שהם מעבר לתשלום השוטף.
ולגופם של דברים, מחקירתו הנגדית של התובע ומראיותיו למדנו את הדברים הבאים, אשר בגינם הגענו למסקנה כי יש לדחות את התביעות:
התובע העיד כי הוא אינו יודע מתי הגיש בא כוחו תביעה לחברת הביטוח בגין התאונה (שהרי התאונה שהוכרה כתאונת עבודה היתה תאונת דרכים) (עמ' 9 שורות 5-6 לפרוטוקול).
לאמור לעיל יש להוסיף כי קצבת הבטחת ליחיד + 1 עמדה בתקופות הרלוונטיות של סכום של 2,641 ₪ כאשר מחומר הראיות ומעדותו של התובע התחוור לנו, כטענת הנתבע, כי באף שלב לא נעשה קיזוז אשר הותיר את התובע עם סכום נמוך מהסכום הנ"ל.
לסיכום
לנוכח כל האמור לעיל וחרף טענות התובע הרינו קובעים כי הנתבע נהג כדין עת קיזז מהגמלאות שהגיעו לתובע את הסכומים שקיזז על חשבון חוב מזונות.
