עיקול משכורת לפי חוק רשות השידור

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית לעניינו מוסדרת בסעיף 111 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") שכותרתו "תשלומים עיתיים ודין הכנסה של פושט רגל" המורה: (א) בית המשפט רשאי לקבוע, לבקשת הנאמן, כי על פושט רגל לשלם לנאמן תשלומים עיתיים, במועדים ובתנאים שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להקציב לפושט הרגל סכומים למחייתו ולמחיית התלויים בו, והכל מתוך משכורת, שכר או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה, ובילבד שהסכומים שייוותרו בידי פושט הרגל לא יפחתו מהסכום הפטור מעיקול ומתפיסה לפי חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958; אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, או מהוראה בחיקוק אחר שהסעיף האמור חל לגביו, או מהוראה בחיקוק אחר הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בסעיף 303 האמור.

בע"א 404/87 אוסקר וסינג נ' רו"ח י' ורקר, פ"ד מד(2) 593 (1990), בעמ' 599, דן בית-המשפט העליון במטרות סעיף 111, וקבע כי: המטרה העיקרית שביסודה היא העמדת כל פוטנציאל הפרעון שיש לפושט הרגל לרשות נושיו.

לאחר שנדרשתי לטענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להיתקבל בחלקה וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, תגובת החייב אשר מכילה טענות עובדתיות רבות ובהן כי עובד בקזינו ומשתכר בטיפים מזדמנים שבשיעורים זניחים לא נתמכה בתצהיר ואף לא בראייה אחת המאמתת את הנטען ודי בכך לדחות את טענות החייב (ראו והשוו: ע"א 409/13 שידורי קשת בע"מ נ' שמעון קופר (11.4.2013), בעמ' 11-9).

...

לאחר שנדרשתי לטענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, תגובת החייב אשר מכילה טענות עובדתיות רבות ובהן כי עובד בקזינו ומשתכר בטיפים מזדמנים שבשיעורים זניחים לא נתמכה בתצהיר ואף לא בראייה אחת המאמתת את הנטען ודי בכך לדחות את טענות החייב (ראו והשוו: ע"א 409/13 שידורי קשת בע"מ נ' שמעון קופר (11.4.2013), בעמ' 11-9).

מכל מקום סתירות החייב בגרסאותיו לא הובהרו ודי בכך כדי להיעתר לבקשה להגדלת צו התשלומים (ראו והשוו: רע"א 2060/18 אהרון זיסר נ' עו"ד פייסל מוסא, מנהל מיוחד (20.6.2018), פסקה 10).

לאור האמור לעיל, אני מורה על הגדלת צו התשלומים בסך 1,500 ₪ אשר שישולמו החל מיום 1.5.2019 ובראשון לכל חודש שלאחריו.

המערערת היא רשות אשר הוקמה ונוהלה על פי חוק רשות השידור התשכ"ח-1968 ותקנותיו (להלן: "המערערת ו/או הרשות").

לטענתם, התביעה היתיישנה מאחר שכתב התביעה לא הומצא לידיהם כדין, כך שלמרות שהתביעה ניפתחה במסלול הוצאה לפועל ביום 9.12.2013, לכל המוקדם ידעו המשיבים על קיומו ביום 24.12.2017 עת הוטל עיקול על משכורת המשיב.

...

סוף דבר, הערעור מתקבל.

פסק דינו של בית משפט קמא מבוטל, התביעה מתקבלת, המשיבים ישלמו ביחד ולחוד למערערת סכום של 4,646 ₪ בצירוף הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף, המשיבים ישלמו למערערת הוצאות הליך זה וההליך בבית משפט קמא בסך של 4,000 ₪ כולל מע"מ. ניתן היום, כ"ב אייר תשע"ט, 27 מאי 2019, בהעדר הצדדים.

בתצהיר התמיכה טענה, כי לא קיבלה את האזהרה, וכי נודע לה על קיום תיק ההוצל"פ רק לאחר שהוטל עיקול על חשבונה.

לטענתה, היא אם לשתי בנות קטנות, האחת בת 4 והשניה בת 13 (נכון לחודש מרס 2018), והיא עובדת כמזכירה בבית ספר במשכורת נמוכה.

הוסברה לו חובת התשלום לפי החוק, וכי בפניותיה הקודמות טענה אך ורק כי היא מתגוררת עם הוריה, אלא שטענה זו הופרכה בביקור בית.

בהתקיים כל אלו מוקנית למסמכים אלו חזקת אמינות ויש בהם משום חריג מפורש לכלל האוסר על עדות מפי השמועה (ראה בעיניין זה תא"מ (נצ') 53031-07-18 רשות השידור נ' חביבאללה [14.2.2019]; תא"מ (טב') 60195-11-17 רשות השידור נ' טאהא [10.4.2019]; תא"מ (נצ') 23698-09-18 רשות השידור נ' שיבלי [15.12.2019]).

...

לאור האמור לעיל אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת במלוא החוב הנקוב בתיק ההוצל"פ נכון להיום.

הנתבעת תישא בהוצאות ושכ"ט לתובעת בסך של 2,000 ₪, אשר יתווספו לחוב בתיק ההוצל"פ. לפנים משורת הדין, לאור נסיבותיה האישיות של הנתבעת והעובדה כי אלו הצדיקו מתן ייצוג משפטי מטעם האגף לסיוע משפטי, אני קובעת כי הסכום הפסוק (קרי, סכום החוב העדכני בתיק ההוצל"פ בצירוף ההוצאות ושכ"ט עוה"ד שנפסקו) ישולם בעשרה תשלומים חדשיים שווים ורצופים בכל ה - 10 בחודש ומידי חודש בחדשו.

לפיכך מובהר, כי ככל שהתובעת טרם שילמה את ההוצאות שנפסקו לחובתה בשלבים מוקדמים יותר של ההליך (929 ₪ בהחלטת כב' הרשם רומי מיום 2.7.2018 ו - 1,000 ₪ בהחלטתי מיום 24.3.2019), תשלם התובעת סכומים אלו לאלתר לנתבעת, וזאת לטובת האגף לסיוע משפטי.

ביום 6.8.2022 שודרה למוסד לביטוח לאומי מרשות המסים שומתו הסופית של החייב לשנת 2021, ובהתאם לה נערך מחדש חיובו בדמי ביטוח, והתברר כי המקדמות ששולמו עולות על סכום החיוב, וכי החייב זכאי להחזר בסך 11,853 ש"ח. מכיוון שהחייב מצוי בהליך פשיטת רגל, ואין מדובר בזכות מוגנת בהתאם לסעיף 311 לחוק הביטוח הלאומי, הועבר הסכום לקופת פשיטת הרגל.

סעיף 111 לפקודת פשיטת הרגל קובע כך: "(א)  בית המשפט רשאי לקבוע, לבקשת הנאמן, כי על פושט רגל לשלם לנאמן תשלומים עיתיים, במועדים ובתנאים שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להקציב לפושט הרגל סכומים למחייתו ולמחיית התלויים בו, והכל מתוך משכורת, שכר או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה, ובילבד שהסכומים שייוותרו בידי פושט הרגל לא יפחתו מהסכום הפטור מעיקול ומתפיסה לפי חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958; אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, או מהוראה בחיקוק אחר שהסעיף האמור חל לגביו, או מהוראה בחיקוק אחר הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בסעיף 303 האמור.

...

אילו היה החייב משלם מלכתחילה מסים ודמי ביטוח לאומי בשיעור הנכון, אזי אין חולק שכל יתרת הכנסתו (להוציא התשלום העתי לקופה) הייתה שייכת לו. העובדה שהתברר שמלכתחילה שילם החייב מסים או דמי ביטוח לאומי בשיעור גבוה מידי והעיוות תוקן לאחר מכן על ידי השבת ההפרש לחייב, אינה משנה את מהותם של הכספים ככאלו המהווים חלק מהכנסתו של החייב מעבודה, אשר שייכת לו. גם העובדה שכתוצאה מכך נוצר מצב בו החייב מקבל בבת אחת סכום גבוה יחסית אינה מובילה למסקנה שונה.

יצוין, כי בעניין פריד דחה בית המשפט את הטענה כי במקרה הספציפי נלקחו החזרי המס בחשבון במסגרת תוכנית הפירעון, אך סבורני שאין לראות בכך שלילה של אפשרות זו באופן עקרוני (פסקה 11 לפסק הדין).

הכנסות אלו שייכות לחייב בהתאם לתוכנית הפירעון, וממילא גם ההחזר שייך לו. לפיכך, הבקשה מתקבלת.

התובעת טענה כי מאחר והנתבעים החזיקו במקלט טלויזיה בתקופה האמורה, הם חייבים בתשלום אגרה אותה לא שילמו וזאת על פי סעיף 28א(א) לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965.

הנתבע העיד כי לאחר שמשכורתו עוקלה, יצר קשר עם התובעת בחודש אוקטובר 2021 ונימסר לו כי חובותיו שולמו (שורות 1-6 בעמ' 5 לפרוטוקול).

...

על כן ובהתחשב בנסיבותיו של המקרה הנדון שוכנעתי כי השיהוי הן בפתיחת תיק ההוצאה לפועל והן בנקיטת הליכים במסגרתו אינו מצדיק מתן סעד של גביית כל החוב שלא התיישן אשר כאמור צבר הפרשי ריבית והצמדה ואני קובעת כי יש לקזז מסכום החוב שלא התיישן את הפרשי הריבית ולהותיר את את הפרשי הצמדה בלבד על סכום זה. בהקשר זה אעיר כי לא מצאתי להורות על דחיית התביעה נוכח אי המצאת התראה כדין לידי הנתבעים.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה.

ביחס לשנים 2007-2011 אני מורה על הפחתת הפרשי ריבית אשר התווספו בתיק ההוצאה לפועל לחוב בגין תקופה זו. 20.