עיקול חשבון בנק של שותפים עסקיים בגין חוב משותף

תביעתה של הערייה מתייחס כאמור לחוב בגין ארנונה במהלך תקופת החוב, אשר מסתכם בסך של 28,888.30 נכון ליום 14 בנובמבר 2017.

בשנת 2017 או בסמוך לכך ניהל הנתבע עסק משותף עם אדם בשם אורן ירון (להלן: "אורן").

עוד מציינים הנתבעים, כי לא התקבלה התראה על כוונה להגיש תביעה בהתאם לסעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), וכי נודע להם לראשונה על התביעה לאחר שהוטלו עיקולים על חשבון הבנק של הנתבע.

זה מסר עדות סדורה שלא נסתרה בשום צורה שהיא (עמ' 7-9), לפיה הוא היה שותף עסקי של הנתבע; כי פעל בשם החברה הנתבעת; כי היה למעשה נציגה בישראל; כי קיבל לידיו מהנתבע את חותמת החברה; כי היה זה הנתבע שבקש ממנו לשכור את הנכס בשם החברה; כי חתם על הסכם השכירות בשם החברה, וכי אף הנתבע היה מגיע לישראל פעם או פעמיים בשבוע ומבקר בנכס מושא המחלוקת.

הנתבע טען לנוכח העובדה שהחברה לא שילמה אגרה שנתית משך מספר שנים, כי: "החברה מטופלת על ידי רואה חשבון ולא הייתי מודע לחוב האגרות שנוצר. אני פועל לסלקו כבר בימים הקרובים". לא יכולתי לתת אמון בגירסתה זו שהעלו הנתבעים ואלו הם טעמיי: לתצהיר העדות הראשית, צרף הנתבע דו"חות כספיים מבוקרים לשנים 2014-2015.

...

דין טענות אלה להידחות.

מבלי לגרוע מן האמור לעיל, ומעת שהעירייה לא הייתה מסוגלת ליתן מענה ראוי מדוע נשלחו מכתביי ההתראה לכתובת לא נכונה (שעה שהיה על התובעת לשלוח את מכתבי ההתראה לכתובת החייבת כפי שהמופיעה ברשם החברות) אני סבור, כי אין מקום לגבות את החוב מראשיתו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם- 1980, אלא יש לגבות את החוב כדלקמן: · החל ממועד יצירת החוב ועד לפתיחת תיק ההוצל"פ, יישא חוב הארנונה הפרשי ריבית והצמדה על פי דין.

סוף דבר: לנוכח האמור לעיל, דין התביעה להתקבל ביחס לשני הנתבעים, זאת בכפוף לאמור בסעיף 44 לעיל.

3.3 הכספים המופקדים בקופת ביהמ"ש הנם חלק מהנכסים המשותפים לבני הזוג, שבאמצעותם שולם הסכום שנקבע בהסדר הפשרה, בגין חובם המשותף של בני הזוג, כמובן שגם היתרה בקופת בית המשפט שייכת במשותף לבני הזוג.

טענות המשיבה 8 5.1 החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ, המשיבה 8, מנהלת נגד המשיב 1 הליכי הוצאה לפועל במסגרת תיק הוצל"פ 501655-03-18 לגביית חוב, הנובע מפעילותו העסקית של משיב 1, יחד עם שותפו העיסקי לשעבר בקפה "גרג". במסגרת הליך זה, הוטל עיקול על הכספים בקופת בית המשפט.

6.6 צו העיקול הזמני בת"א 62881-03-18, הוטל במקור על חשבון הבנק המשותף למבקשת והמשיב 1, אשר גם בו הזכויות והחובות הם של שניהם ביחד ולחוד.

...

המסקנה היחידה האפשרית, כי הצדדים לא ראו קשר בין מחיקת המבקשת מכתב התביעה ובין הצורך להקטין את הפיקדון ולהחזיר לה מחצית הכספים.

לאחר שעיינתי בכל המצוי בתיק, נחה דעתי, כי דין התובענה להידחות.

סיכומם של דברים, התובענה נדחית.

לאחר המעבר ותקופת שיפוצים קצרה, נחתם הסכם עבודה משותף בין המשיב ושותפיו לבין חברה בבעלות מיטל, אשר לפיו היא ובעלה יעניקו שירות לווי וייעוץ לעסק, יספקו ציוד, כלים ואף ספקים איתם עובדים באופן קבוע, בתמורה לאחוזים מהמחזור החודשי.

שנית, נימנע מהמבקשים לקבל הלוואות לצורך השקעות בעסקיהם וכן לקבל הלוואות לצורך כסוי חובותיהם.

דיון והכרעה: ביום 1/3/22 ניתנה החלטתי בבקשה לביטול עיקול צו הרחבה על חשבון הבנק של המבקש, במסגרת החלטה זו ניתנה היתייחסות מפורטת בכל הנוגע למסגרת הנורמאטיבית הנוהגת בבקשות לביטול עיקול ואין לי אלא להפנות לאמור בהחלטה זו. בבואו של בית המשפט להכריע בשאלת הוכחתה של עילת התביעה בראיות מהימנות לכאורה, בית המשפט אינו נזקק לכל המערכת העובדתית הסבוכה, שהרי הוכחת התביעה היא לכאורית בלבד.

...

דיון והכרעה: ביום 1/3/22 ניתנה החלטתי בבקשה לביטול עיקול צו הרחבה על חשבון הבנק של המבקש, במסגרת החלטה זו ניתנה התייחסות מפורטת בכל הנוגע למסגרת הנורמטיבית הנוהגת בבקשות לביטול עיקול ואין לי אלא להפנות לאמור בהחלטה זו. בבואו של בית המשפט להכריע בשאלת הוכחתה של עילת התביעה בראיות מהימנות לכאורה, בית המשפט אינו נזקק לכל המערכת העובדתית הסבוכה, שהרי הוכחת התביעה היא לכאורית בלבד.

לאחר שעיינתי בחוות דעת מומחה בית המשפט, אני סבורה כי יש בחוות דעתו כדי לשנות את מאזן הנוחות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים כמו גם בחוות דעת המומחה, אני סבורה כי יש להורות על הפחתת סכום העיקול על נכס המקרקעין עד לתקרה של 75,000 ₪ ולהותיר את העיקול על כנו, או לחילופין, ככל שהמבקש יפקיד סך של 50,000 ₪ בקופת בית המשפט, בין כהפקדה כספית ובין על דרך של ערבות בנקאית, ניתן יהיה להורות על ביטול נכס המקרקעין.

לצדדים היה חשבון בנק משותף בבנק "הפועלים". התובע טען כי הוא יצא מהשותפות ביום 1.3.2012 והנתבע המשיך להפעיל את הפאב וקיבל על עצמו את כל הזכויות והחובות שבו.

יש לזכור כי בהיעדר מיסמך בכתב ברור על סיום השותפות ואופן סיומה על התנאים המחייבים כל שותף בנוגע לזכויות ולחובות עקב סיום השותפות ובכלל זאת מה היו החובות אם בכלל של השותפות במועד סיום השותפות, אין לנו אלא להסתמך על נסיבות וראיות חיצוניות .

האם סוכמו תנאי היציאה מהשותפות התובע טען כאמור כי מחודש מרץ 2012, הנתבע לקח על עצמו את העסק כ"עסק חי" הכולל זכויות וחובות ובכלל זה קיבל לידיו את הציוד שנשאר בעסק: הגברה, תאורה, מקררים, כלי מטבח ועוד.

אולם, כל שהגיש התובע על מנת לתמוך בטענתו היא "הודעה על ביטול צו עיקול". העיקול הוטל על נכסים שבידי צד שלישי מיום 30.1.2012 בגין חוב למע"מ. (ראו: נספח 9 לתצהיר התובע) יחד עם זאת, אין כל אסמכתא לכך שהתובע היה זה ששילם את החוב ומה היה גובה החוב.

(ראו: סעיף 19 לכתב התביעה) במסגרת תצהירו, לא הזכיר התובע את הסכום של 30,000 ₪ ורק פירט באופן כללי שנגרמו לו נזקים כתוצאה מהתנהלות הנתבע ויש לפצותו על כך. במסגרת הסיכומים, טען התובע כי על הנתבע לפצותו בסכום של 30,000 ₪ מאחר שהוא מנע את סגירת חשבון הבנק המשותף של הצדדים בבנק הפועלים.

...

לפיכך, ברי כי הסכומים להם טוען התובע נופלים בגדר האמור בסעיף 71(א) לפקודה המגדיר חובות בני תביעה כלהלן: "חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל...".לאור כל האמור, הורה כבוד השופט עלי על מחיקת התביעה.

(ראו: נספחים ב1-ב2 לתצהיר הנתבע) לאור כל האמור, הרי שהטענה נדחית.

לאור כל האמור, הרי ששתי הטענות החלופיות לא הוכחו ויש לדחות את טענות התובע בעניין זה. סיכום על הנתבע להעביר לתובע את סכומי הכסף ששילם בעבורו כדלקמן: סכום של 4000 ₪, מחצית מהסכום שהעביר התובע ל"בנק פועלים".

מאחר שאני סבור שנפל פגם בהתנהלותם של שני הצדדים בתיק זה ועל מנת שלא להסלים את הסכסוך ביניהם, אני סבור שאין מקום להשית הוצאות על מי מהצדדים.

רקע התובעת והנתבע ילידי שנת 1955, הכירו בבאר שבע בגיל תיכון, הכרות שכללה גם פעילות משותפת בתנועת 'השומר הצעיר' וגרעיני הנח"ל אליהם הצטרפו במסגרת שירותם הצבאי.

הנתבע היה שותף בעסק ליבוא ציוד לתאורה והגברה ולאחר מכן עסק במקביל בניכיון שיקים.

ביום 13.3.14 דחה רשם ההוצל"פ את הבקשה הנוספת בטענת "פרעתי" בהעדר סמכות לידון בה, וקבע שבהליכי ביצוע שטר מתגבשת סמכות הרשם לידון בטענת "פרעתי" מיום המצאת האזהרה לחייב ולאחר מכן, אך כל טענה לפרעון טרם מועד זה יכולה להקים היתנגדות שתתברר בבימ"ש. במרץ 25.3.14 התובעת הגישה היתנגדות לבצוע שטר במסגרת ת"ט 57904-03-14 שנדונה בבימ"ש השלום בת"א (להלן: "תיק ההיתנגדות בת"א"), במסגרתה טענה שלוותה מהנתבע 25,000 ₪ בלבד ושכבר החזירה לו סכום גבוה בהרבה וביקשה להסיר את העיקול מחשבון הבנק שלה.

ביום 19.1.17 מונה ככונס נכסים על הבית עו"ד אורי יוגנד וזאת במסגרת תיק הוצל"פ מספר 01-15259-14-6 שעניינו הליכי גבייה של בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בל"ל") כנגד התובעת.

אם כך מדוע לא דאגה לתעד את הכספים שקבלה או לפחות את הכספים שהעבירה לטענתה על חשבון החוב? התובעת לא הביאה דפי בנק שמהם היה ניתן ללמוד כמה כסף קיבלה בפועל (עמ' 22 לפרוטוקול) וגם לא הביאה אסמכתות על הכספים שהשיבה לנתבע למרות שלטענתה יש בידה ראיות לכך (שם, עמ' 17-18).

לא יכול להיות חולק שלא הנתבע אלא בל"ל הוא שפתח בהליכי כנוס הבית בשל חובות של התובעת לבנק שהיא לא שילמה אותן.

...

טענה זו נטענה ללא בדל של ראיה, ודינה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בהתחשב בין היתר בסכום התביעה ועם זאת בכך שדיון ההוכחות הסתיים בישיבה אחת, בסך 40,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום.