עיכוב יציאה מהארץ ביטול זמני בעקבות אירוע משפחתי

המבקשת הגישה בתיק ההוצאה לפועל בקשה להסרה זמנית של צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל עליו על מנת לאפשר לה לצאת מהארץ לצורך נוכחות טקס סיום הלימודים של בנה בחו"ל. המערערת טענה כי קרוב מישפחה אחר נושא בעלויות הנסיעה עצמה ועתרה לאפשר יציאתה לצורך הישתתפות בארוע המתואר.

אכן נקבע בעיניין טאהא כי יהיו מקרים בהם יהיה מקום להתיר יציאה של חייב או פושט רגל מהארץ ואין לדחות אפריורית כל בקשה ואולם הדבר צריך להבחן בקפידה ביחס לנסיבות הנסיעה וסיבותיה וכן התועלת שיכולה לצמוח מכך לנושים כאשר עצם "הנאת החייב" אינה מהוה שיקול רלבאנטי במניין השיקולים, בזו הלשון: "לגישתי כדי שבית המשפט ייעתר לבקשה לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מן הארץ, תוך איזון ראוי בין הזכויות והאינטרסים המתנגשים – צריכים להתקיים, מספר תנאים, כפי שאפרט להלן:

...

לאחר עיון בערעור, בהחלטות כב' הרשמת ובתגובה ובשים לב לסד הזמנים, הרי שלפי הסמכות המסורה לי על פי דין ועל פי פסיקתו העדכנית של בית המשפט העליון – דין הערעור להידחות.

בנסיבות המקרה שלפני – אני סבור כי חופשה לצרכי "שינוי אוירה" בחלוף כחצי שנה בלבד מיום מתן צו הכינוס איננה מצדיקה חריגה מהכלל לפיו צו עיכוב היציאה מן הארץ יעמוד בעיקרון בתוקפו עד לתום הליכי פשיטת הרגל, או לתקופה ממושכת.

סוף דבר - לסיכום, לאחר ששקלתי את כל השיקולים שפורטו לעיל הרי שמצאתי כי החלטת כב' הרשמת אינה מקימה עילת התערבות והיא אף עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה שיצאה תחת ידו של בית המשפט העליון.

הערעור נדחה.

בנוסף, עתר המבקש כי יוסר באופן זמני צו עיכוב היציאה מן הארץ התלוי ועומד כנגדו על מנת לאפשר לו לצאת לחו"ל לצורך הישתתפות במפגש משפחתי, במימון משפחתו.

גם כב' השופטת אביגיל זכריה הגיעה למסקנה, לפיה יש לדחות את בקשתו של המבקש לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ בשים לב לפסיקתו העדכנית של בית המשפט העליון בעיניין טאהא והוסיפה, שהנסיבות בעיניין טאהא דומות מאד למקרה שבפנינו.

המשיב גם מבקש לאמץ את כל האמור בהחלטתה המפורטת של כב' השופטת א. זכריה מיום 29.6.17, מה גם שהנימוק בגינו ביקש המבקש לבטל את צו עיכוב יציאתו מן הארץ אינו רלוואנטי בשלב זה, וכזכור, בבקשתו הראשונה לביטול עיכוב היציאה מן הארץ טען המבקש, כי הוא מוזמן לארוע טבילה, והיה זה עוד בחודש יוני, מועד שכבר מזמן חלף.

...

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (כב' השופטת אביגיל זכריה), מיום 29.6.2017 בתיק עש"א 55104-06-17, לפיה נדחה הערעור שהגיש המבקש על החלטותיה של כב' הרשמת מ. ברטהולץ מיום 18.6.2017 ומיום 21.6.2017, בתיק הוצל"פ עכו 08-00809-11-7, לפיהן נדחתה בקשתו של המבקש להסרה זמנית של צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן כנגדו במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

לגופו של עניין סבורני, שהחלטת בית משפט קמא מנומקת כראוי, ונסיבות המקרה דומות, גם אם אינן זהות, לעניין טאהא.

מבלי לחזור ולפרט פעם נוספת את הנימוקים שצוינו על ידי הערכאות הקודמות אסתפק בכך שאציין, כי לא שוכנעתי שנפלה בנימוקיהן של הערכאות הקודמות (שיישמו את האמור בעניין טאהא) טעות שיש בה כדי להצדיק היענות לבקשת רשות הערעור.

לפיכך הבקשה נדחית.

ביום 9.1.2019 הגיש המבקש בבית המשפט המחוזי, בקשה לביטול אירעי של צו עיכוב היציאה מן הארץ, לצורך נסיעה לארוע משפחתי בתאילנד בין התאריכים 22.1.2019-7.2.2019.

אין זו הפעם הראשונה שבה מוגשת על-ידי המבקש בקשה לבטל באופן זמני את צו עיכוב היציאה מן הארץ.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

בית המשפט נעתר לבקשתו והתיר את יציאתו לארצות-הברית בין התאריכים 28.4.2018-12.6.2018.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית; ממילא מתייתרת הבקשה למתן סעד זמני, והיא נמחקת בזאת.

הנאמן מציין כי גם בהתאם לנוהל הממונה ביחס לבקשות מהסוג הזה (שפורסם ביום 27/01/2020), לא מתקיימות נסיבות משפחתיות שמצדיקות הענות לבקשה ואין מדובר בארוע משפחתי משמעותי.

ברע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרישמי (30.04.2017) (להלן: "הילכת טאהא") נידרש בית המשפט העליון לסוגיית יציאת חייב המצוי בהליך פש"ר את הארץ למטרת נופש ו-"שינוי אווירה". באותה החלטה קבע בית המשפט העליון קווים מנחים לדיון בבקשה כגון דא וכך נקבע: "ראשית, על בית המשפט לבחון בדקדקנות את הנימוקים לבקשה. לפי הדין הנוהג – בררת המחדל, בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בעיצומו של הליך פשיטת רגל הנה כי לאחר שניתן לגבי החייב צו כנוס נכסים – יוצא לו צו עיכוב יציאה מן הארץ, וזה יעמוד בתוקפו בעקרון עד לסיום הליכי פשיטת הרגל (...) חריגה מכלל זה תתכן רק באם ובעת שמוצגים על ידי החייב נימוקים משכנעים המצדיקים כי באיזון בין הזכויות המתנגשות – זכותו לחופש תנועה ולאינטרסים אישיים אחרים שונים, תגבר, בנסיבות, על זכותם הקניינית של נושיו. טעמים אפשריים לאישור הבקשה יכולים להתבסס אפוא על: שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עיסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובילבד שבמשך תקופה ממושכת היתנהל החייב כראוי....

מבחינה יישומית – בבקשה לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מן הארץ בהליכי פשיטת רגל – על בית המשפט להתרשם כי הכספים בהם מדובר (כאן, למשל, המתנה הנטענת) – לא מגיעים הלכה למעשה מכיסו של המבקש, בכסות של מתנה מצד שלישי.

...

לחליפין, הנאמן סבור כי ככל שבית המשפט ימצא כי יש מקום להיעתר לבקשה, יש להורות על קביעת ערובה בנקאית בגובה יתרת התשלומים בתכנית הפירעון בתוספת20% (בסך 190,800 ₪) בנוסף לשני ערבים כנדרש, כתנאי לביטול צו העיכוב יציאה מהארץ.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה ובאיזון הראוי בין האינטרס של החייב לאינטרס של הנושים, לא מצאתי נימוקים משכנעים המצדיקים ביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

בהתאם להלכה שנפסקה ברע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרישמי (30.4.17) (להלן: "הילכת טאהא"), ביטול עיכוב יציאתו של יחיד המצוי בהליך חידלות פרעון יינתן במשורה ובכפוף להתקיימותם של שלושה תנאים עקריים: "ראשית, על בית המשפט לבחון בדקדקנות את הנימוקים לבקשה. לפי הדין הנוהג – בררת המחדל, בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בעיצומו של הליך פשיטת רגל הנה כי לאחר שניתן לגבי החייב צו כנוס נכסים – יוצא לו צו עיכוב יציאה מן הארץ, וזה יעמוד בתוקפו בעקרון עד לסיום הליכי פשיטת הרגל .....חריגה מכלל זה תתכן רק באם ובעת שמוצגים על ידי החייב נימוקים משכנעים המצדיקים כי באיזון בין הזכויות המתנגשות – זכותו לחופש תנועה ולאינטרסים אישיים אחרים שונים, תגבר, בנסיבות, על זכותם הקניינית של נושיו. טעמים אפשריים לאישור הבקשה יכולים להתבסס אפוא על: שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עיסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובילבד שבמשך תקופה ממושכת היתנהל החייב כראוי. לא מדובר ברשימה סגורה, ולכן על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו...

נקבע לא אחת בפסיקה כי במקרים של יציאה לחו"ל ל"ירח דבש" מסור לבית המשפט של חידלות פרעון שיקול דעת לאשר ביטול זמני של עיכוב יציאתו של היחיד מהארץ.

בשים לב לאמור, הרי שניתן לקבוע כי הנסיבות הספציפיות של המקרה דנן, אשר ניתן לראותם כארוע משפחתי, גוברות על הכלל הגורף ולפיו היחיד לא יצא מן הארץ משך כל הליך חידלות הפרעון.

...

דיון והכרעה: לאחר ששמעתי טענות הצדדים ולאחר עיון בכלל כתבי הטענות, אני רואה לנכון לקבל את הערעור, בהתאם לנימוקים ובכפוף לתנאים שיפורטו להלן.

לאור כלל האמור, ומשהתמלאו מלוא התנאים הנדרשים בהתאם להלכת טאהא, אני מורה על ביטול ההגבלה על עיכוב יציאתו של היחיד מהארץ בין התאריכים 18-30/6/2023 וזאת בכפוף להמצאת ערבות בנקאית בגובה יתרת הסכום הנדרש לביצוע תוכנית השיקום.