לפניי תביעה לפצוי בסכום של 3,700 ₪ בגין הפרת חוזה לאספקת סוג ארוחה צמחונית שהוזמנה בטיסה מניו יורק לתל אביב , וכן יצירת סיכון והיעדר אכיפה ומאמץ בזמן הטיסה , לעניין עטיית הנוסעים מסכות בתקופת הקורונה טרום תקופת החיסונים .
לאחר בחינת כתבי הטענות, העדויות והראיות, החלטתי להורות על קבלת התביעה; להלן הנימוקים אשר הביאו אותי למסקנה כאמור:
גרסת התובע עדיפה עלי על פני גרסת הנתבעת , מאחר וגירסתו הייתה עקבית והיא עולה בקנה אחד עם חומר הראיות;
טיסה 12 שעות – אי עטיית מסכות סיכון נוסעים :
הנתבעת לא סתרה את העובדה לגירסתו לפיה הושב התובע במושב אחר מרוחק מעט מצפיפות מושבי הנוסעים , מה שמעיד על הבסיס לטענתו , ומנגד טענה כי לא היה כל דיווח על צורך בעיכוב נוסעים שחרגו מהכללים הנדרשים לעטיית מסיכה, ומכאן למדה היא כי לא הייתה כל תקלה.
...
לאחר בחינת כתבי הטענות, העדויות והראיות, החלטתי להורות על קבלת התביעה; להלן הנימוקים אשר הביאו אותי למסקנה כאמור:
גרסת התובע עדיפה עלי על פני גרסת הנתבעת , מאחר וגרסתו הייתה עקבית והיא עולה בקנה אחד עם חומר הראיות;
טיסה 12 שעות – אי עטיית מסכות סיכון נוסעים :
הנתבעת לא סתרה את העובדה לגרסתו לפיה הושב התובע במושב אחר מרוחק מעט מצפיפות מושבי הנוסעים , מה שמעיד על הבסיס לטענתו , ומנגד טענה כי לא היה כל דיווח על צורך בעיכוב נוסעים שחרגו מהכללים הנדרשים לעטיית מסכה, ומכאן למדה היא כי לא הייתה כל תקלה.
הגעתי למסקנה כי המחדל אכן היה ובמסגרתו אי עטיית המסכות חרגה מגבולות הסביר .
בית המשפט הגיע למסקנה כי חברת התעופה , העדיפה " שקט תעשייתי " של העברת התובע למושב אחר , על פני מעבר מנוסע לנוסע לוודא המסכה עליו , או עיכוב נוסעים רבים שלא שעו לדרישת המסכה .
עמ5 ש 16-23 לפרוטוקול )
על כן, הריני להורות כדלקמן :
הנתבעת תשלם לתובע בתוך 45 יום סך כולל של 1,000 ₪, בצירוף אגרת משפט ע"ס 50 ₪, כל זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל ובצירוף הוצאות משפט ע"ס 500 ₪.
