לפני בקשת הסתדרות המורים בישראל (להלן: "ההסתדרות" או "הסתדרות המורים") לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.
...
כב' השופטת (בתוארה דאז) ורדה וירט ליבנה ונציגי העובדים הצטרפו לדעתו:
"חשיבות רבה נודעת לאוטונומיה של השותפים ליחסי עבודה. על פי השיטה במשפט העבודה הישראלי, הותיר המחוקק לצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, במסגרת האוטונומיה שלהם, את הכוח והסמכות לקבוע את תוכנו של הסכם קיבוצי. מקום בו במסגרת הסכם קיבוצי מוקם מנגנון מיוחד להכרעה בסכסוכים בין המעסיק לבין עובדיו, תחת בירור הסכסוך בבית הדין, יש להתחשב, ככל האפשר, ברצון הצדדים. עקרון זה תקף גם לגבי הסכמות של השותפים ליחסי עבודה בעניין ועדות פריטטיות והעברת סכסוכים להליך בוררות או לגישור. כך, במקום עבודה מאורגן, כאשר ארגון העובדים מהווה כוח מאזן לכוחו של המעסיק, יש לכבד את רצונם של הצדדים, שהנו פרי של משא ומתן ביניהם, ליישב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות. משהוקם במקום עבודה מאורגן מנגנון ליישוב סכסוכים, לרבות הליך בוררות, חזקה כי שני הצדדים דאגו לתקינות ולהגינות של המנגנון, שכן הדעת נותנת ששני הצדדים חפצים במנגנון ניטרלי אשר יכריע בסכסוכים באופן ענייני, נכון, יעיל והוגן".
אנו סבורים, כי יפים דבריו של כב' הנשיא (בדימוס) אדלר גם לענייננו.
לטעמנו, לא יתכן שתניות אשר מוסכמות במסגרת חוזים, אשר נערכו בין צדדים שקיבלו על עצמם את ההוראות וההסכמים אשר נהוגים ו/או נחתמו בארגון בהם הם מועסקים ובפרט כאשר מדובר בעובד בכיר, המודע היטב לזכויותיו וחובותיו ואף מייצג את הנהלת הארגון כבענייננו – יוכלו לפנות לבית הדין לעבודה ולבטל באחת את המוסכם.
סוף דבר:
הבקשה לעיכוב הליכים לפי ס' 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 168 – מתקבלת.
