עיכוב הליכים בהוצאה לפועל בתיק מזונות

אשר לבקשת החייב לעכב את הליכי הוצאה לפועל בתיק המזונות עד לקבלת ההפטר, סבורני כי אף אין להעתר לבקשה זו. בהתאם לסעיף 63(א)(4) פקודה שעה שהותנה ההפטר במתן פסק דין נגד החייב לא יינקטו הליכי הוצאה לפועל אלא ברשות בית המשפט הנתנת על יסוד הוכחה כי מעת הפטרו רכש פושט הרגל נכסים או הכנסה העומדים לתשלום חובותיו.

...

אשר לבקשת החייב לעכב את הליכי הוצאה לפועל בתיק המזונות עד לקבלת ההפטר, סבורני כי אף אין להיעתר לבקשה זו. בהתאם לסעיף 63(א)(4) פקודה שעה שהותנה ההפטר במתן פסק דין נגד החייב לא יינקטו הליכי הוצאה לפועל אלא ברשות בית המשפט הניתנת על יסוד הוכחה כי מעת הפטרו רכש פושט הרגל נכסים או הכנסה העומדים לתשלום חובותיו.

בנסיבות שבענייננו לאור התנהלותו חסרת תום הלב של החייב עת נמנע מתשלום מזונות משך שנים רבות, וכן מחדליו של החייב בהליך עצמו אשר אינם מאפשרים לקבל תמונה מלאה על מצבו הכלכלי, איני סבורה כי יש להיעתר לבקשה לעכב את הליכי ההוצאה לפועל מושא חוב המזונות עד לקבלת ההפטר.

עם זאת, סבורני כי לאור קבלת תכנית הפרעון בסופו של יום אשר הוצעה על ידי החייב ועל מנת שלא לסקלה, יש להחריג את הליכי הגבייה על משכורתו של החייב.

מוסיף וטוען החייב כי נוכח צו הכנוס עוכבו הליכי ההוצאה לפועל בתיק הכספי, אולם אלה לא עוכבו בתיק פינוי הדירה.

עמדת עמידר: באשר לעניין גמזו, טוענת עמידר כי שם התברר עניינו של אחד שחוייב במזונות וסמכות ראש ההוצאה לפועל להפנותו לביהמ"ש על מנת שהחייב יוכל לפרוע את חובו לשיעורין.

...

בסופו של יום, סבורה המנהלת המיוחדת כי חרף העובדה שעמידר זכאית לפינוי החייב מהנכס, יש להיעתר לבקשה לעיכוב פינוי החייב מהדירה מחמת שיקולי צדק ומכוח סעיף 132(א) לחוק הגנת הדייר.

אולם, גם אם ביהמ"ש של חדלות פירעון רשאי לעכב הליכים לסילוק יד, אין מקום שלא להיעתר לבקשה כזאת.

אשר על כן, דין בקשת החייב להורות על עיכוב ביצוע סילוק היד מהדירה להידחות.

ביום 20.02.2022 הגיש היחיד בקשה לסעד זמני בהתאם לסעיף 20 לחוק במסגרתה מבקש היחיד לעכב את ההליכים המתנהלים כנגדו בתיק הוצאה לפועל מספר 09-0075-03-2 בלישכת הוצאה לפועל בעפולה, ועתר להורות על עיכוב הליכי ביצוע המאסר שהוטל עליו בתיק המזונות האמור.

...

בהחלטה מיום 29.5.22 בחדל"פ 62072-03-22 ולסטנהולם נ' הממונה, קבע כב' השופט שחק כי הלכת אלקצאצי חלה ביחס להסדר חוב לפי תיקון 4 לחוק, ופירט שיקוליו שם. גם אם איני שותף באופן מלא למסקנה זו, השיקולים שפירט שם יפים גם לצורך דחיית בקשת החייב כבר בשלב זה. בהתאם לסעיף 324 לחוק: "תיבחן התמורה המוצעת לנושה בהסדר החוב, לעניין סעיפים 87(1) ו-88 לעומת התמורה שאותו נושה היה מקבל אם היה ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי" בסעיף 86(ב) לחוק נקבע: "בבואו לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא לשקול שיקולים נוספים, ובהם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור". כאמור בתגובת הממונה, ההצעה המשופרת של החייב כוללת למעשה תשלום של כ- 12,000 ₪ לחודש למשך 60 חודשים, לרבות עבור חובות המזונות, למעט עבור המל"ל, שטרם נתן עמדתו העקרונית להחרגתו מהליך זה. הממונה הבהיר כי החייב נדרש פעמים רבות לפרט את מקורות המימון אולם התעלם מדרישות הממונה באופן המעלה חשד להסתרת נכסים, כאשר טוען כי משכר של 12,000 ₪ מעבודות מזדמנות יעמוד בתנאי ההסדר.

הרי אם הנושה תפעל בהליכים, לא יכול לכאורה החייב לשלם ליתר הנושים, ועל כן תנאי לכל הסדר חוב של החייב מול הנושים הרגילים, הוא הסדרת החובות של המזונות ישירות מול הנושות ומול המל"ל. לאור כל האמור לעיל, בקשתו של החייב להסדר חוב נדחית.

אני מורה על ביטול ההליך וסגירת התיק.

ביום 8/10/2018 חידשה התובעת את הליכי ההוצאה לפועל בתיק המזונות וביום 7/9/20 הגישה לכבוד הרשמת בקשה לגביית חוב העבר אך כבוד הרשמת קבעה בהחלטתה שעל התובעת לפנות לבית המשפט מאחר וחלפו למעלה משנתיים ממועד הגשת הבקשה.

על כן המבקש/ת לגבות דמי מזונות שנפסקו בחלוף למעלה משנתיים מיום פסק הדין המחייב הנטל עליו להוכיח לבית המשפט את סיבת העיכוב ו/או השהוי בגביית דמי המזונות או הגשת הבקשה לעשות כן. זו תמציתו ומהותו של סעיף 11 (ב) לחוק.

...

אני חוזרת על הטענה שלי, כי בית המשפט רוצה שאתמקד אך ורק בשאלה מדוע צריך לאשר לה, השיהוי לא מוצדק ואין טעמים לשיהוי, מקבלים הדברים משנה תוקף לאור העובדה שבהלך השנתיים האלה הגישה הגב' הגדלת חוב מזונות בסך 40,000 ₪ לתיק ההוצל"פ, ולכן מאחר והגב' לא עוברת את דרישת הסף בבקשה לקבלת היתר, אנו נבקש לסלק התביעה ו/או למחוק ו/או שלא להעתר לה. זה מספיק ממוקד? בסיפא לדבריי מיקדתי את הטענה שלי, הגב' לא עוברת את הסף שנדרש על מנת שבית המשפט יעתר לה, לא סיפקה תשובות, לא סיפקה הסברים לתשובות, פעלה במהלך השנתיים האלה במקומות אחרים, על כן אני סבורה שדין הבקשה להימחק ואני מבקשת .

החלטה זו מסיימת ההתנהלות בתיק זה. תואיל המזכירות לשלוח החלטתי לצדדים ולסגור התיק.

לבקשתו צירף המבקש תצהיר בו פירט כי הכנסתו עומדת על שכר חודשי של ממוצע הנע בין 6,000 ש"ח ל-7,000 ש"ח, מתוכם נידרש המבקש לשלם מדי חודש בחודשו סך של כ-4,500 ש"ח לצורך פרעון חובותיו לנושיו, וסך של 2,400 ש"ח כמזונות לילדיו.

אגב הוראה זו ציין בית משפט השלום כי: "...לא ברורה סמכותו של בית המשפט ליתן הוראות בתיק ההוצ"לפ שאינו חלק מתיק זה ואינו נדון בפני בית המשפט...". חלף מילוי אחר הוראת בית המשפט, הגיש המבקש בקשה נוספת בה עתר לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים בעיניינו.

...

סבורני כי המקרה דנן אינו מנוי על המקרים החריגים המצדיקים התערבות כאמור.

לאחר שעיינתי במסמכים שצורפו לבקשת המבקש, שהינם אותם המסמכים שצורפו לתצהיר המבקש בפני בית משפט השלום, מצאתי כי אין בהחלטות הערכאות קמא משום עיוות דין, וודאי שאין בהם כדאי לעורר שאלה החורגת מעניינים של הצדדים.

הנה כי כן, דין בקשת רשות הערעור להידחות, ועמה נדחית ממילא גם הבקשה למתן צו זמני.