עיכוב הליכים אזרחיים עקב הליך פלילי תלוי ועומד

כך למשל ביהמ"ש לא עיכב הליך אזרחי בשל הליך פלילי ברע"א 854/97 לופטין נ מוניקה תכשיטים בע"מ (30.4.1997) וקבע כי: "התופעה של קיום משפטים אזרחיים ופליליים באותו ענין נפוצה למדי. ואין זה ראוי שמשפטים אזרחיים יישארו תלויים ועומדים עד אשר יסתיימו הליכים פליליים באותו עניין". מהאמור לעיל עולה כי הכלל הוא כי אין לעכב את ההליך האזרחי בשל ההליך הפלילי.

...

אני סבורה כי בענייננו לא מתקיים החשש האמור.

העובדה שלמרות שהיועמ"ש ער להליך הנוכחי לא הוגשה מטעמו בקשה לעיכוב הליכים בתובענה שלפניי, יחד עם העובדה שבתיקים אחרים (שאינם קשורים לנושאי התובענה שלפני או לתיק הפלילי) וכן בתובענה שהגישה העדה, הגיש היועמ"ש בקשה לעיכוב הליכים, מחזקת את המסקנה כי לא יהיה בניהול ההליך שלפניי על מנת לפגוע בהליך הפלילי.

לאור כל האמור לעיל, נדחית הבקשה לעיכוב ההליכים.

בפני בקשת הנתבעת/התובעת שכנגד להורות על עיכוב הליכים בתיק בשל הליך פלילי תלוי ועומד ולחלופין בקשה למסור לעיון הנתבעת/התובעת שכנגד את חומרי החקירה במסגרת התיק הפלילי.

מבקשת העיכוב עולה, כי במסגרת ההליך הפלילי מוצגות ראיות רבות אשר אינן עומדות לרשותם של הנתבעים בהליכים האזרחיים שננקטים על ידי BGA, וביניהם גרוסמן.

...

דיון והכרעה בע"א 2173/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' B.G. Assistntce Ltd (2006), (להלן – "פרשת היועץ המשפטי לממשלה") נקבע: "הכלל הוא כי קיומו של הליך פלילי אינו מצדיק, כשלעצמו, עיכוב של הליך אזרחי המתנהל באותו עניין (רע"א 854/97 לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ (לא פורסם); רע"א 210/03 Foundation Sansounimaille נ' פרי (לא פורסם)). בדרך כלל המבקש את עיכובו של ההליך האזרחי הינו הנאשם בהליך הפלילי. בעניין דכאן שונים הם פני הדברים. מבקש העיכוב איננו הנאשם. נסיבותיו הייחודיות של המקרה דנא הובילוני לכלל מסקנה כי עמדתו של היועץ, לפיה ראוי לעכב את ההליך נשוא דיוננו עד למתן פסק דין בהליך הפלילי, נכונה היא. אבהיר עתה את טעמיי לכך. כאמור, במסגרת כתב האישום אשר הוגש בהליך הפלילי נטען, כי סכומים שונים בהם חויבו לקוחות הארגון (וביניהם גרוסמן) על פי ההסכמים עם החברות הוצאו מהם במרמה, על בסיס מצגים כוזבים, ונגנבו מהם. לעומת זאת, במסגרת ההליך האזרחי אשר נקטה BGA נגד גרוסמן, דרשה היא כי גרוסמן יחויב במלוא הסכום אותו התחייב לשלם לה על פי ההסכם שנכרת ביניהם. עינינו הרואות, כי מדובר במצב דברים יוצא דופן: עניין לנו בתובענה אזרחית המוגשת על ידי חברה אשר באמצעותה, כך על פי הנטען במסגרת הליך פלילי המתנהל במקביל, פעלו הנאשמים כנגד קורבנות העבירות וביניהם הנתבע. ברי, כי בנסיבות המקרה שלפנינו קיים קשר הדוק בין המסכת העובדתית המתעוררת במסגרת ההליך הפלילי לזו אשר נדונה במסגרת ההליך האזרחי. זאת ועוד, לתוצאותיו של ההליך הפלילי עשויה להיות השפעה, מבחינות מסוימות, על ההתדיינות במסגרת ההליך האזרחי. אם אכן יסתיים ההליך הפלילי בהרשעתם של הנאשמים, אפשר שקביעות מסוימות במסגרת הכרעת הדין בהליך הפלילי יוכלו להקים טענות הגנה לגרוסמן במסגרת ההליך האזרחי. זאת, בין היתר, מכוחו של סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. 

לאור האמור, אני סבור שיש קשר הדוק בין ההליך הפלילי לבין ההליך האזרחי, שכן אין חולק כי לשאלה האם התובע/הנתבע שכנגד זכאי לפיצוי פיטורים ו/או האם הנתבעת/התובעת שכנגד זכאית לשלול מהתובע את פיצוי פיטורים קשורה קשר ישיר לתוצאות ההליך הפלילי.

מן הדברים דלעיל עולה, איפוא, כי על מנת שניתן יהיה להכריע בתביעתו של התובע ובתביעה שכנגד של התובעת שכנגד, יש חשיבות מרובה להמתין לתוצאותיו של ההליך הפלילי.

בסיכומו של דבר, מטרת ההליך המשפטי להגיע לחקר האמת ובמקרה דנן אין לי ספק שהמתנה לתוצאותיו של ההליך הפלילי היא צודקת בנסיבות העניין ותעזור לבית הדין להגיע לחקר האמת ולפסוק בשאלות הנכבדות המתעוררות בתיק, כאשר כל המידע הרלוונטי, לרבות המידע מההליך הפלילי, פרוש בפניו.

סוף דבר: בקשת הנתבעת/התובעת שכנגד לעיכוב הליכים בשל הליך פלילי תלוי ועומד - מתקבלת.

אני סבורה כי החלטה המאשרת הסדר דיוני שעניינו עיכוב ההליך מחמת הליך פלילי תלוי ועומד היא על פי טיבה החלטת ביניים שמטבעה אינה סופית וניתן לשוב ולדון בה, בנסיבות מתאימות.

ההחלטה אם לעכב הליך אזרחי בשל קיומו של הליך פלילי כורכת שיקולים מנוגדים, כאשר מול האנטרס שבקיום הליכים משפטיים בלי דחיות מיותרות ניצבת זכותו של בעל דין העלולה להפגע, זאת בין אם מדובר בזכותו של נאשם להליך פלילי הוגן ובין אם, בזכותו של בעל דין בהליך אזרחי לערוך את הגנתו כראוי (ראה: רע"א 5812/10 גוסב נגד אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ [פורסם בנבו] (9.8.2010); איקיוטק דיגידטל וויז'ן בע"מ נגד המועצה הישראלית לצרכנות [פורסם בנבו] (4.5.2016) וההפניות שם).

...

משכך אני סבורה כי ביחס להחלטות שעניינן עיכוב הליך אזרחי לנוכח קיומו של הליך פלילי (או המאשרת הסדר דיוני שבין הצדדים בעניין זה), חלוף הזמן כשלעצמו עשוי להוות שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחדש של ההחלטה.

עיון בהסדר הדיוני נושא הבקשה שבפניי ובבקשתם המשותפת של הצדדים לאישורו מעלה כי הוא מבוסס על כך ש"המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה שלמיטב ידיעת המשיבות, עודנה מתנהלת, ושממצאיה ותוצאותיה, טרם הועברו במלואם לידי המשיבות", כאשר "בשלב זה, אין בידי המשיבות את היכולת לבחון את הבקשה דנא לגופה, שכן המסמכים נשוא הבקשה אינם בידי המשיבות". בבקשה לאישור הסדר דיוני מצוין אמנם כי "כל זאת" מבלי לגרוע מטענות המשיבות לכך שאין מקום להיעתר לבקשה מאחר שהיא אינה עומדת במבחני הסף הדרושים לצורך בקשה לקבלת מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות או לצורך הגשת בקשה להכיר בתביעה נגזרת" ואולם טענותיה אלה של המשיבות, אשר הועלו בהרחבה במסגרת תשובתן לבקשת הגילוי, לא עמדו בבסיס ההסדר הדיוני.

משכך אני סבורה כי שינוי נסיבות ביחס אליהן אינו מהווה הצדקה לשינוי ההחלטה המאשרת את ההסדר הדיוני.

לשם כך ועוד בטרם עריכת האיזון בין האינטרסים השונים ולשם עריכתו ובטרם מתן הכרעה בבקשה לגופה, אני סבורה כי יהיה נכון לקבל את עמדת המשרד להגנת הסביבה (להלן גם: "המשרד") (באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)) בשאלות הבאות: האם מצויים בידי המשרד להגנת הסביבה וגורמי החקירה המוסמכים מטעמו, מסמכים שנלקחו מהחברה מבלי להותיר עותק מהם בידי החברה ואשר טרם הוחזרו לה? האם במקרה כזה קיימת אפשרות כי החברה תעתיק את המסמכים שנלקחו ממשרדיה והמצויים בידי המשרד, כולם או חלקם? כן אבקש כי המשרד יתייחס בתגובתו, ככל שהדבר אפשרי, להערכתו בדבר לוח הזמנים הצפוי להשלמת החקירה.

התובע טוען, בעקרו של דבר, כי הכלל בפסיקה הוא שאין מקום לעכב הליכים בהליך אזרחי אך מהטעם שהליך פלילי יעסוק באותו עניין; וכי יש לכבד את זכותו לברר את טענותיו בלא להמתין לתום ההליך הפלילי אשר צפוי להתברר זמן רב. מנגד טוענת הנתבעת שעמדתו של התובע אינה מובנת משום שניהול ההליך האזרחי יפגע בהגנתו בהליך הפלילי.

לאחר שנתתי דעתי לנטען, איני סבור שיש מקום להותיר תביעה זו תלויה ועומדת בעת הזו, בסטאטוס של מעוכבת (באופן שהתובע יוכל לחדש את הדיון בה, במסגרת אותו תיק, אם ההליך הפלילי יסתיים באופן שלא ישלול את כוחו להגיש תביעה חדשה), אלא יש מקום להורות על מחיקתה כליל.

...

ברם אם יינתן פסק דין מרשיע בהליך הפלילי, הוא ישמש ראיה לכאורה לאמיתות תוכנו, ולא יתאפשר למורשע להביא ראיות לסתור אותו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין (סעיפים 42א(א) ו-42ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971).

האפשרות לחסוך את הכאב והפגיעה הנלווים לעדות של מי שעלול להימצא קורבן עברה זוכים, כאמור, לעיקר המשקל, ומטים את הכף בבירור לעכב הליכים בתביעה זו. מסקנה זו מתחזקת בנסיבות הקונקרטיות של המקרה, כשהוגש נגד התובע כתב אישום חמור המייחס לו חמישה מעשי אינוס בחמש נשים שונות ובנסיבות דומות; כשהוא עצור עד תום ההליכים ושמו הטוב נפגע ממילא מעצם המיוחס לו; בהינתן שטענת "מעשים דומים" ו"עדות שיטה" נחזית להיות רלוונטית כאן, וזו תוכל להתברר כנדרש רק בהליך הפלילי; ובהינתן שהתביעה הוגשה סמוך מאוד להגשת כתב האישום, ובסכום גבוה במיוחד, עובדות הצובעות אותה בגוונים של תביעת השתקה.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התביעה נמחקת ללא תנאים להגשה מחודשת כפוף לאמור בהחלטה זו. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בגין ניהול ההליך עד כה בסך של 10,000 ש"ח. הסכום יחולט מתוך הערובה שהופקדה.

] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת נועה גרוסמן) בת"צ 30901-03-23 מיום 20.9.2023, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים להורות על עיכוב ההליך הייצוגי עד לבירור תוצאותיה של חקירה פלילית התלויה ועומדת בעיניינם.

לפיכך, העלאת הטענה במקרה נתון לפיה ראוי לעכב את ההליך האזרחי בשל חשש לשיבושו של ההליך הפלילי מסורה, על דרך הכלל, לגורם המופקד על נהולו של ההליך הפלילי.

...

טענתו המרכזית הייתה, כי בהינתן ההלכות המשפטיות בעניין, אין להיעתר לבקשה לעיכוב הליכים עקב קיומו של הליך פלילי מקביל, אלא אם זכותו של בעל דין באחד ההליכים עלולה להיפגע באופן "קונקרטי וממשי" כתוצאה מניהולם במקביל – פגיעה שלא עלה בידי הנתבעים להוכיח בנסיבות העניין.

ברם, אין בידי לקבל טענות אלה.

לפיכך, הבקשה נדחית.

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.