עיכוב הליכי מימוש משכנתא באמצעות צו מניעה זמני

צו המניעה הזמני שהורה על עיכוב הליכי מימוש המשכנתא ושניתן בבש"א 11266/07 - מבוטל.

הערבון שהפקידה התובעת לשם הבטחת הנזקים שעלולים להגרם לנתבע 3 עקב מתן צו המניעה הזמני שביקשה וניתן על ידי בהחלטה מיום 14.3.14 – יושב לידי התובעת, על פירותיו, באמצעות בא כוחה.

...

מכאן ששני מותבים של ביהמ"ש המחוזי, בכובעים שונים, הגיעו לאותה מסקנה בעניין מועד רכישת שטר המשכנתא.

ביהמ"ש קובע כי הניסיון לעכב שמיעת התביעה נועד כדי לגרום לכך שלפני בימ"ש זה יהיה פסק הדין של ביהמ"ש של הפש"ר. בסופו של דבר, פסק הדין שם פעל לחובתם.

סוף דבר ביהמ"ש מקבל את התביעה כנגד מתי, ומחייב את מתי לשלם לתובעים את הסך של 1,555,200 ₪ צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

ביהמ"ש העליון מצא כי באיזון הנכון "..סכום הערבון שעל המבקשים להפקיד כתנאי להמשך עיכוב הליכי המימוש המשכנתה ביחס לדירותיהם יופחת ויעמוד על 300,000 ₪ בלבד ". ב).

בהחלטה זו נקבע בין היתר כי משנמחקה תובענת המבקשים (ת"א 2173/03) ביום 11.10.10 "..ברור כי בעקבות המחיקה לא הייתה עוד מניעה להמשיך בהליכי המימוש. זאת כל עוד לא ניתן סעד קבוע או זמני בהליך אחר ". ביהמ"ש אף הורה על השבת הערבון שהופקד ע"י המבקשים בסך 300,000 ₪ .

בנסיבות העניין ובשים לב לכל האמור מעלה , סבורני כי יקשה עד מאד לקבל את היתנהלות המבקש השוקט על שמריו במשך שנים רבות, בעוד הבנק נוקט בהליך המימוש כבר משנת 2003 ,נערך ומוציא הוצאות לשם קדומו (ר' סעיפים 8-5 לתצהיר גב' עאפרי שלא נסתרו) ואף מימש מספר נכסים בעטיו, עד הגשת הבקשה כעת לצוו מניעה ברגע המתאים לו מבחינה טאקטית ,ולאחר שנדחתה בחודש יוני 2019 רע"א שהגיש , כאשר הדבר בפועל יביא לעצירת הליך המימוש ויגרום נזק לבנק אשר החוב כלפיו מסתכם בכ-11 מיליון ₪ (עדות גב' מ.עאפרי מטעם הבנק בעמוד 10 שורות20-13; סעיף 16 לתצהירה ונספח 7 שלו).

...

בהינתן כל האמור לעיל, לאחר איזון ושקלול שני המרכיבים העיקריים של סיכויי התביעה ומאזן הנוחות (אשר ביניהם מתקיימים יחסי גומלין - "מקבילית כוחות"), ובנותני הדעת אף לשיקולי יושר, באתי לכלל מסקנה כי המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו בגדרי הבקשה דנן וכי דין בקשתו להידחות.

הנה כי כן, ככל שהמבקש חפץ לפרוע את חוב ההלוואה האישית שהוא נטל מהבנק , הוא רשאי לעשות כן. ברם אולם המסקנה המתבקשת מכל המפורט לעיל היא , כי לא עלה בידי המבקש להוכיח כמתחייב ולצרכי החלטה זו, כי פירעון ההלוואה – מצדיק ביטולו של השיעבוד (המשכנתה) הרשום על דירה מס' 9 או התעלמות ממנו, משל אינו חל על הדירה.

משנדחתה הבקשה לסעד הזמני ישלם המבקש למשיבים הוצאות בקשה זו בסכום כולל של 12,000 ₪.

הנאשם פנה לבית המשפט עם צירוף החוזה המזויף ובקש להפחית את סכום הערבות שנקבע למתן צו מניעה זמני לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא.

הנאשם קיווה להצליח לבלום את הליך המימוש ע"י הגשת הטפסים המזויפים הנ"ל אולם כשהבין כי אין די בכך הוא הציג חוזה עם תוספת שמכילה את כל עילות המימוש שלטענתו הוספו בהסכמת הבנק.

...

הוא השיב "מדובר בחוזה סטנדרטי ארוך ואני צריך לעיין בו על מנת לתת תשובה". סיכום נוכח ממצאי המהימנות שפורטו לעיל אני קובע כי ברישומי הבנק אין כל מסמך המכיל את התוספות שהנאשם טוען שהוסיף בהסכמת הבנק.

אני קובע שהנאשם זייף את חוזה ההלוואה בכך שהוסיף את הפסקה אחרי סעיף 59 א וכן את התוספת לטופסי גילוי נאות ולוח סילוקין.

לאור כל האמור לעיל שוכנעתי כי המאשימה הוכיחה במידת הודאות הדרושה במשפט פלילי את המעשים והעבירות המיוחסות לנאשם ואני מרשיע אותו בהן.

בבקשה צוין כי בחודש יוני 2020 הגישו המבקש וחברת ר. רפאל אחזקות בע"מ שבבעלותו בבית משפט זה המרצת פתיחה כנגד המשיבה (ה.פ. 53024-06-20) בה ביקשו להורות על ביטול הסכמי ההלוואה ובמסגרתה הגישו בקשה למתן צו מניעה זמני לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא על בית מגוריו של המבקש בכפר שמריהו ששועבד כבטוחה לטובת המשיבה.

זאת ועוד, התמונה העולה מההליך הקודם ומצטרפת לתמונה שעלתה גם מחקירת המבקש היא כי נראה שאין דרך לפרעון חובו של המבקש אלא באמצעות מימוש השעבודים.

...

אין ספק שהאירועים שהתרחשו במסגרת ההליך הקודם - ובכלל זה ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ואשר קיבלו תוקף של החלטה, חוות הדעת של המומחה שמונה בהסכמת הצדדים, הבקשות שהוגשו ובמיוחד החלטות בית המשפט – משליכים על בקשה זו ולא ניתן לנתקם בבחינת התשתית העובדתית לבקשה, הן בכל הקשור לשאלת סיכויי התביעה והן באשר למאזן הנוחות, כשהמסקנה העולה מהם היא כי הכף בשני המבחנים אינה נוטה לטובת המבקש.

לאור כל האמור, מסקנתי היא כי אין מנוס מדחיית הבקשה לעיכוב נוסף של הליכי המימוש, הן של המשרד והן של הבית.

לאור האמור, ובהינתן סכום החוב לגרסת המבקש אך תוך התחשבות בזמן שחלף עד היום, אני מורה כי יתרת הכספים שיוותרו לאחר מימוש הנכסים ולאחר ניכוי הוצאות הכינוס המכירה ומיסים, מעבר לסכום של 15 מיליון ₪, תופקד בתיק ההוצאה לפועל או על-פי הוראות שייתן ראש ההוצאה לפועל, וזאת עד להכרעה בתביעה העיקרית.

רקע לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני שעניינו עיכוב הליך מימוש משכנתה המתנהל בלישכת ההוצאה לפועל בראשון לציון בתיק הוצל"פ 536892-05-23 שפתחה המשיבה כנגד המבקשת וזאת עד הכרעה בתובענה העיקרית.

המבקשת טוענת כי פנתה למשיבה לצורך קבלת מימון לרכישת הנכס בלבד, כי חוב זה סולק על ידי חברת פוד מסטר וכי יש למחוק את המשכנתה שנרשמה להבטחת החוב.

...

בסופו של דבר הפקידה המשיבה את השיק ביום 16.5.2023 והשיק חולל מסיבת א.כ.מ. המשיבה טוענת כי חובה של המבקשת כלפיה נכון ליום 18.5.2023 עמד על 5,558,585 ₪.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי טענות הצדדים והנסיבות הרלוונטיות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל למימוש המשכנתה על הנכס עד להכרעה בתובענה.

במסגרת התנאי של מאזן הנוחות, על בעל הדין להוכיח כי אם לא יינתן הסעד הזמני ובסופו של דבר התביעה תתקבל, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

הכלל הוא שבית המשפט ייטה להיעתר לבקשה, בהיות הפינוי ומימוש הדירה צעדים קשים ובלתי הפיכים, זאת גם אם סיכויי ההליך אינם גבוהים.