עיכוב בשחרור כספים מקופת גמל

מכאן שהיה על הנתבעת למסור מכתב שיחרור לקופת הגמל וכן טופס 161 לא יאוחר מיום 13/6/13.

בעניינינו, אכן התובע המציא טופס 161 א ביום 20/8/13 ואולם, הנתבעת לא הראתה שפנתה לתובע במועד כלשהוא בדרישה שיחתום על הטופס או בהבהרה שעיכוב בחתימה על הטופס, מעכבת שיחרור כספי הפיצויים.

...

לאור האמור לעיל, אנו קובעים שתקופת ההלנה בעניינו של התובע היא כדלקמן: בגין סך 78,961 ₪, מיום 28/5/13 ועד ליום 19/8/13.

בשים לב לכל האמור לעיל, אנו מעמידים את סכום פיצויי ההלנה על סך 10,000 ₪ .

בגין ההליכים בתיק תשלם הנתבעת לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.

פיצוי בגין עיכוב שיחרור כספי קופת הגמל בסך 4,426 ₪, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום 1.9.05 ועד למועד התשלום בפועל.

...

המחלוקות להלן הפלוגתאות הדורשות את הכרעתנו: מה היה תפקידה של התובעת אצל הנתבעת? האם התובעת עבדה כמורת שפה או שמא כסייעת בגן? האם התובעת זכאית להפרשי שכר הנובעים מדירוגה כמורה בכירה בפועל ביום 1.9.02 וכן להפרשים בגין זכויות נלוות ששולמו בחסר לאור הגדרת חלק משעות עבודתה הקבועות כשעות "מילוי מקום"? בתוך כך, האם חלק מרכיבי השכר התיישנו, או שמא נכונה טענת התובעת לפיה ההתיישנות נעצרה בשל ההליכים בבתי הדין הרבניים? ככל שיקבע כי התובעת זכאית להפרשי שכר האם היא זכאית לפיצויי הלנה בגינם? ככל שייקבע כי התובעת זכאית להפרשי שכר, האם היא זכאית לפיצוי בגין הפרשות בחסר, ובאיזה שיעור? האם התובעת זכאית לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשה לקופת הגמל עבור שלושה חודשי עבודתה האחרונים, ובאיזה שיעור? האם התובעת זכאית לפיצוי בגין עיכוב שחרור כספי קופת הגמל ובאיזה שיעור? האם התובעת התפטרה מעבודתה לרגל טיפול בילד, בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים לפי סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: חוק פיצויי פיטורים) אם לאו? כפוף לכך מה שיעור פיצויי הפיטורים לו זכאית התובעת והאם היא זכאית לפיצויי הלנתם? האם הנתבעת זכאית לקזז מתביעתה של התובעת פיצוי בגין חלף מתן הודעה מוקדמת להתפטרות ובאיזה שיעור? תפקיד התובעת לאחר שבחנו את הראיות והעדויות שהובאו בפנינו ועיינו בטענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה שהתובעת עבדה בתפקיד של מורת שפה ותגבור לשיעורים שהועברו על ידי קלינאית התקשורת אצל הנתבעת.

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: הפרשי שכר בסך 24,544 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.05 ועד למועד התשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

ביני לביני, ועוד בטרם ניתנה החלטה בבקשה למתן צו זמני, ביום 10/12/ 20 נשלחה למגדל הודעה על סיום יחסי העבודה ביום וביום 18/2/21 פנתה יד לבנים לחברת מגדל בבקשה לעכב שיחרור כספי פיצוים בשל סיום עבודה בנסיבות המצדיקות שלילת פצויי פיטורים.

פצויי הפיט ביום 18/2/21 פנתה לחברת מגדל בבקשה להמנע משחרור כספי הפיצויים, הכרעה סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים (קופות גמל), תשס"ה – 2005 קובע כדלקמן: (3) (א) משיכה בידי מעביד של עמית-שכיר, של כספים שהפקיד בקופת גמל אישית לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקיצבה, בכפוף להוראות סעיף 26 לחוק פצויי פיטורים ולהוראות לפי סעיף 14 לחוק האמור החלות עליו; (ב) משיכה כאמור בפסקת משנה (א) תיעשה רק אם יחסי העבודה הסתיימו והתקיים אחד מאלה: (1) מעביד של עמית-שכיר המציא לחברה המנהלת של קופת הגמל, בתוך ארבעה חודשים ממועד סיום יחסי העבודה (בפיסקה זו – התקופה למתן הודעה), פסק דין הצהרתי שמאשר שהעובד חדל לעבוד אצלו בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים או בחלקם, בהתאם לדין ולהסכמים שחלים, ושכספי הפיצויים, כולם או חלקם, שייכים למעביד של העמית-השכיר או שהוא זכאי לקבלם; (2) מעביד של עמית-שכיר המציא לחברה המנהלת של קופת הגמל, בתוך התקופה למתן הודעה, אסמכתה המעידה שנקט הליך משפטי לקבלת פסק דין הצהרתי בדבר זכאותו לכספי הפיצויים או חלקם, או שנקט הליך משפטי לשלילת פצויי הפיטורים או חלקם לפי סעיפים 16 או 17 לחוק פצויי פיטורים, והתקבלה הכרעה סופית בהליך בדבר זכאותו של המעביד לכספי הפיצויים או חלקם אף לאחר התקופה למתן הודעה; (3) הומצאו לחברה המנהלת של קופת הגמל, בתוך התקופה למתן הודעה, כל המסמכים האלה: (א) הודעה מאת המעביד של עמית-שכיר, בצרוף אסמכתה, שכספי פיצויים שהפקיד לקופת הגמל בעבור עמית-שכיר, או חלקם, ניתנים להחזרה לידי המעביד על פי דין או בהתאם להסכם העסקה; (ב) הודעה מאת העמית, שנחתמה על ידו אחרי מועד סיום יחסי העבודה, שכספי פיצויים או חלקם שהופקדו בעבורו לקופת הגמל בתקופת עבודתו אצל המעביד ניתנים להחזרה למעביד; (ג) לא הומצא לחברה המנהלת של קופת הגמל, בתקופה למתן הודעה, מיסמך הנידרש לקיום תנאי מהתנאים בפסקת משנה (ב)(1) עד (3), לפי העניין, ומשך עמית את כספי הפיצויים לא תהיה למעביד טענה כלפי החברה המנהלת בשל תשלום הכספים לעמית; (ד) על אף האמור בפסקת משנה (ב), משיכה כאמור בפסקת משנה (א) תתאפשר גם אם מעביד של עמית-שכיר המציא לחברה המנהלת של קופת הגמל פסק דין הצהרתי, כאמור בפסקת משנה (ב)(1), לאחר התקופה למתן הודעה, ובילבד שהעמית-השכיר לא משך את כספי הפיצויים עד למועד שבו המציא המעביד לחברה המנהלת פסק דין הצהרתי כאמור; (ה) קופת גמל תאפשר את משיכת כספי הפיצויים, כאמור בפיסקה זו, בהתקיים התנאים לפי פסקה זו; אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות כל דין, הסכם קבוצי או הסכם אחר החלים על יחסי העבודה בין העובד והמעביד.

...

הנתבעת התנגדה לבקשות, וביום 10/3/21 ניתנה החלטתי לפיה ניתנה ארכה להגשת כתב התביעה עד ליום 31/3/21, עוד נקבע כי המחלוקת בין הצדדים לעניין זכאות המשיבה לשחרור כספי הפנסיה תתברר בהליך העיקרי.

משהוברר כי עומדת לגב' לניאדו הזכות לשחרור הכספים מכח תיקון 21 לחוק הפיקוח, ומשמדובר בעניין כספי ולא ביצירת "מעשה בלתי הפיך" אינני סבורה כי יש מקום לבחון את טענות הצדדים לגופו של עניין בכל הנוגע לזכאות לפיצויי פיטורים , ולו לכאורה, ולפיכך החלטתי לדחות את הבקשה.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

כך, יכול היה להציג תלושי שכר מהשנים המוקדמות, טופס 161, ומכתב לשיחרור הכספים שמצויים בקופת הגמל, אך נימנע מלעשות כן. עוד נטען בהקשר זה כי אין ללמוד מתלושי השכר לשנים 2014-2020 כי היתקיימו יחסי עבודה, כיוון שהם פקטביים, שכן אין בהם אזכור לשעות עבודה, ימי חופשה, ימי מחלה וכדומה, ובפרט כשהנתבע סיים את עבודתו בחודש 3/19.

לאחר עיון בפסקי הדין, הגענו למסקנה כי אין מדובר במקרים דומים למקרה שנידון לפנינו: בנוגע לע"ע (ארצי) 32379-09-16 כהן נ' מנגלוס (21.08.2017), באותו עניין הוחלט לעכב את ההליכים בבית הדין לעבודה עד להכרעה בבית המשפט המחוזי משום שמדובר היה במחלוקות זהות וההליך בבית המשפט המחוזי היה מצוי בשלב מיתקדם יותר.

...

נפנה בהקשר זה לסעיף 34 לחוק זכות יוצרים, שדן ביצירה אשר נוצרה על ידי עובד וקובע כך: "מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת". זאת ועוד, סעיף 52 לחוק זכויות יוצרים קובע כי הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית היא עוולה לפי פקודת הנזיקין, ומשעה שהתובע בתיק דנן משתית את עילות התביעה בין היתר על עילות נזיקיות אשר מצויות בסמכותו של בית הדין, כאמור לעיל, לא שוכנענו בשלב זה כי יש לסלק על הסף עילת תביעה זו (ראו גם בשא 724/13 ‏אפ.אמ.אר. מחשבים ותוכנה בע"מ נ' שטיין ואח', מיום 17.4.13; סע"ש (ת"א) 1639-11-13‏ ‏ דפנה נבארו נ' סלע מעבדות תוכנה בע"מ, 31.10.17; סע"ש (תל אביב-יפו) 10839-02-14 ברטה (ציונה) ימפולסקי נ' אגודת ידידי הבלט הקלאסי בישראל, מיום 16.9.18; ס"ע (י-ם) 31284-07-11 סלמאן אלאמיר עאמר נ' מינרווה יעוץ והדרכה בע"מ, 24.3.14).

סיכום מכל האמור לעיל, הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת באופן חלקי, כך שהתביעה בגין עילת גניבת עין מסולקת על הסף.

שאר טענותיו של הנתבע נדחות.

להלן עקרי פסק הדין ברכיבים הרלוואנטיים לענייננו: אין ליתן תוקף לכתב הויתור עליו חתם המשיב בתום עבודתו, למרות שהמבקשת שילמה לו סכומים נוספים מעבר לשיחרור הכספים שנצברו בקופת הגמל.

זאת בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד בקופת בית הדין את הסכום המעוכב או ערבות בנקאית בגובה הסכום המעוכב, תוך 21 יום מהיום.

...

אשר לסיכויי הערעור - בית הדין האזורי בדק וקבע, על יסוד התרשמותו מהעדויות וממכלול הראיות שהובאו לפניו, כי המשיב לא היה מודע להיקף זכויותיו ולא הבין על מה הוא מוותר, ולכן לא ניתן תוקף לכתב הוויתור.

לאור האמור ובשקלול סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, שוכנעתי כי יש הצדקה לעכב באופן חלקי את ביצוע פסק הדין באופן שמתוך הסכום שנפסק בגין גמול עבודה בשעות נוספות יעוכב סכום של 60,000 ₪, נכון להיום (להלן - הסכום המעוכב).

סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה כמפורט בסעיף 10 לעיל.