בהמשך ומשהוחלף הייצוג גם טען המבקש במסגרת מיסמך הנושא את הכותרת "הבהרת בקשות לביטול או עיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי" מיום 30.8.20, כי הצוו לוקה בשיהוי ניכר שכן חלק מהעבודה בוצעה לפני שנים רבות וחלק מהעבודה בוצעה בינואר 2020.
ב"כ המשיבה טען בסיכומיו כדלקמן: (א) המבקש אישר בשלב ההוכחות כי ביצע הגבהה לגג המבנה והרמה של כל הקונסטרוקציה במסגרת החלפת הגגות, דהיינו ביצע את העבודות האסורות מושא הצוו וכי הוא פועל לקבלת היתר; (ב) מר גילמן ציין בעדותו כי לא התאכלס בעת השפוץ שכן יצא לחופשה ב 10.12.19 וחזר ב 17.1.20; (ג) לגבי איכלוס – נטען תוך הפנייה לפסיקה, כי לא ניתן לאכלס מבנה שנועד לשמש למגורים כל עוד הבנייה לא הושלמה מבחינה מהותית והמבנה אינו ראוי למגורים סבירים.
וכך נקבע ברע"פ 6484/18 הוועדה המקומית לתיכנון ובניה תל אביב יפו נ' פרטוש (2019), פסקה 10 –
"צו הריסה מנהלי הוא כלי אכיפה שנועד לתת "מענה מעשי, מהיר, יעיל, ומרתיע לבנייה הבלתי חוקית, וכך יוכל לסייע לרשויות – ולמערכת שילטון החוק כולה – לעמוד בפרץ הבנייה הבלתי חוקית ... צו זה יועד, מעקרו, לתגובה על-אתר, תגובת-בזק, על מעשה של הפרת החוק בתחום הבנייה תוך שמירה על שילטון החוק בכלל ועל דיני התיכנון והבנייה בפרט" וכדי למנוע הווצרותן של עובדות מוגמרות בשטח .
...
לפיכך, בהסתמך על עדותו של המפקח ולאחר שאף עיינתי בתמונות ובדו"חות הביקורת מיום 14.5.20 ומיום 26.5.20 אני קובעת כי נכון למועד ביצוע הביקורות לא הסתיימה העבודה מושא הצו ובמקום כפי שהעיד המפקח היה אתר בנייה פעיל.
לאור האמור, הבקשה לביטול הצו נדחית והצו מאושר לביצוע.
