מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עיכוב ביצוע פסק דין במכרז תחבורה ציבורית

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון עע"ם 9289/20 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשת: לייט טי. אל. וי אן. טי. איי בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. נת"ע - נתיבי תחבורה ערוניים להסעת המונים בע"מ 2. אורבניקס אל. אר. טי בע"מ 3. טי. אמ. טי - תל אביב מטרופולין טראמווי בע"מ 4. סיטי טראם בע"מ 5. סמארט טי אל וי - קבוצת רכבת קלה בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-עת"ם 73927-11-20 מיום 20.12.2020 שניתן על ידי השופטת אביגיל כהן בשם המבקשת: עו"ד יוסף בנקל; עו"ד שירי שפירא; עו"ד בתיה מרקוס; עו"ד דור חדד בשם המשיבה 1: עו"ד יחיאל כשר; עו"ד דורון קילשטיין; עו"ד מאיה כ"ץ הילברג בשם המשיבה 3: עו"ד נדב ויסמן; עו"ד גיורא אונגר; עו"ד **** פז; עו"ד טל רוזנווסר בשם המשיבה 5: עו"ד תומר ויסמן; עו"ד גיל לבקוביץ' ][]החלטה
בכלל זה, נטען כי סכויי העירעור אינם טובים; כי הסעד הזמני המבוקש כלל אינו נחוץ, שכן "נוכח מספר ההצעות במיכרז, הקפן ומורכבות בדיקתן, הכרזה על הזוכות במיכרז ... לא צפויה בחודשים הקרובים"; כי עיכוב המיכרז והליך בדיקת ההצעות שהוגשו במסגרתו יפגע באנטרס הצבורי שבשיפור תשתיות התחבורה במרכז הארץ; וכי המבקשת לא הצביעה על נזק ממשי שייגרם לה אם לא יינתן הסעד הזמני המבוקש.
...
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
עם זאת, ומשטרם נקבע דיון בערעור בתיק דנן ובערעור שהוגש מטעם המשיבה 3, אני מורה כי הדיון בערעורים ייקבע, ככל הניתן, לא יאוחר מיום 19.4.2021.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון עע"מ 8352/20 לפני: כבוד השופט מ' מזוז המערערות: 1. עינב החץ (1965) בע"מ 2. מצליח זאבי תשתיות פיתוח ויזמות בע"מ 3. רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים בע"מ 4. ק.ס.מ.ג. קבלנים לעבודות תשתית ופיתוח בע"מ 5. דני ונונו, ח.פ נ ג ד המשיבה: נת"ע - נתיבי תחבורה ערוניים להסעת המונים בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' לוי) בעת"מ 14637-10-20 מיום 25.11.2020 בשם המערערות: עו"ד אסף הדסי; עו"ד הילה גרפינקל בשם המשיבה: עו"ד איילת סימון-וקסלר; עו"ד חן יעקובסון; עו"ד עוז רובינשטיין ][]החלטה
לנוכח הקף העבודות המוערך והחשש הנובע ממנו כי לא די במספר הקבלנים שנבחרו במסגרת מיכרז 2018, ברי כי עיכוב המיכרז עשוי להוביל לעיכוב ביצוע עבודות הקבלנות וכתוצאה מכך לאיחורים בלוחות הזמנים של הפרויקט, על כל הנזק המשתמע מכך לקידום הפרויקט שהוא בעל חשיבות ציבורית-לאומית.
...
בתגובתה לבקשה טענה נת"ע כי דינה להידחות.
לאחר עיון הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
זאת ועוד, גם אם אניח לטובת המערערות כי ללא סעד זמני ייגרם להן נזק בדמות אובדן הזדמנויות לביצוע עבודות מזדמנות במסגרת הפרויקט, ברי כי ככל שיתקבל ערעורן ניתן יהיה לרפא נזק זה באמצעות פיצוי כספי, ומכאן שמדובר בנזק הפיך שאינו מצדיק מתן סעד זמני (ראו למשל: עע"מ 5643/11 אלקו התקנות ושירותים 1973 בע"מ נ' המועצה האזורית עמק הירדן, פס' 6 והאסמכתאות שם (4.9.2011)) אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד דוחה המשיבה את טענת המערערים לפיה הותרת פסק הדין על כנו תשליך על פרויקטים אחרים, הן מהטעם שהמערערים אישרו בעבר חלוקה התואמת את עמדת המשיבה, ובפרט לחברת אלמוג, והן מהטעם שהמפרט המחייב תוקן כך שממילא אין חשש שהוא ישפיע על הנוסח החדש, וכי מכל מקום מדובר בשונות המתחייבת מהשוני בין המכרזים.
להשלמת התמונה יצוין כי ביום 6.7.2021 ניתן על ידי צו עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, בהסכמת הצדדים להצעת בית המשפט, על פיו הוקפאה הקצאתן של מספר חניות, כמספר החניות שבמחלוקת, עד להכרעה בעירעור.
ודוק, מיכסת החניות נקבעת בהתאם למספר וגודל יחידות הדיור שיוקמו על המקרקעין, במטרה להיתמודד עם מצוקות חנייה שעשויות להתעורר בעקבות הקמתן של יחידות הדיור הללו, ובהיתחשב במערכת התחבורה הציבורית המצויה בסביבתו.
מכאן קצרה הדרך למסקנה כי אין כל עגון בלשון ההסדר שבין הצדדים להיתעלם מהדירות הקטנות בבואנו לקבוע את חלוקתו "באופן יחסי בין שוק חופשי לבין מחיר למישתכן". בשים לב לטיבה של ההיתקשרות בה עסקינן, מיכרז או חוזה צבורי-עסקי, די באמור לעיל כדי להגיע למסקנה כי דין העירעור להיתקבל (והשוו לדעות השונות שהובעו על ידי חברי הרכב זה בע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (20.11.2019), אשר כולן הגיעו, בנסיבות היתקשרות דומות, לאותה מסקנה.
...
אי לכך, דין טענת ההפליה להידחות גם כן. לבסוף, אייחד מספר מילים לסוגיית הסמכות העניינית.
סוף דבר: אם תישמע דעתי, דין הערעור להתקבל, תוך שנבהיר כי את החניות העודפות בפרויקט, דהיינו מכסת החניות שנותרת לאחר שלכל דירה בפרויקט תוצמד חנייה אחת, יש לחלק בין רוכשי דירות "מחיר למשתכן" לבין רוכשי דירות שוק חופשי בהתאם ליחס שבין השטח הכולל של כל סוגי דירות "מחיר למשתכן" לבין השטח הכולל של כל סוגי דירות שוק חופשי.
אף אני סבור כי הן לשון ההתקשרות, הן תכליתה, מוליכים למסקנה שאותה מציע חברי.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

מנגד, נטען כי עיכוב ביצוע פסק הדין יפגע לא רק בבעלי הזכויות במקרקעין המעוניינים בפרוק השתוף, כי אם גם באנטרס הצבורי.
זאת, מאחר שעיכוב הליכי פירוק השתוף, על רקע העדר הסכמות בין בעלי הזכויות, יביא לעיכוב נוסף בהוצאת התוכנית לפועל, באופן שיעכב את פיתוחם של שטחים צבוריים ושל פרויקטים תחבורתיים, שיש בהם כדי להביא לרווחת כלל הציבור.
נטען כי מאז מתן פסק הדין ועד להגשת הבקשה, חלפו כחמשה חודשים, במהלכם פעל כונס הנכסים בהתאם לפסק הדין, ובין היתר, בדק את הסוגיות הרלוואנטיות למכירת הזכויות והגיש דו"חות בנוגע לבדיקות שערך, קיים התייעצויות עם גורמים בועדה המקומית לתיכנון ובנייה בהוד השרון, פירסם מיכרז למכירת הזכויות במקרקעין וקיבל פניות מצד מתעניינים.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
גם מטעם זה, דין הבקשה להידחות (ראו ע"א 4519/19 ויליאם נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, בפסקה 31 (26.6.2020)).
סוף דבר, שהבקשה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

][] []בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' סג"נ השופט י' נועם) מיום 8.10.2020 בת"צ 22288-07-12 (להלן: התובענה הראשונה) ובת"צ 28179-10-15 (להלן: התובענה השנייה) (להלן: פסק הדין), עד להכרעה בעירעור על פסק הדין.
הרקע לבקשה פסק הדין ניתן בעיניינן של שתי תובענות ייצוגיות העוסקות בהנגשת שירותי תחבורה ציבורית לאנשים עם מוגבלות בניידות בהתאם לחוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 ולתקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג-2003 (להלן: התקנות).
בנוסף, מתקנים ייעודיים לאנשים עם מוגבלויות אינם "מוצר" שהעירייה קונה דרך קבע, אלא עליה לאתר את הגורמים המספקים מתקנים אלה ולצאת במיכרז.
...
ההלכה הפסוקה לעניין עיכוב ביצוע קובעת כדלקמן: "כידוע, כלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 החלה גם על תובענות ייצוגיות מכוח תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010). חריג לכלל זה מתקיים כאשר ישנו חשש שאם לא יעוכב פסק הדין לפני ההכרעה בערעור, לא יהיה ניתן לממש את ההכרעה הסופית אם יתקבל הערעור. במצב זה, נדרש המערער, המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין, לעמוד בשני תנאים מצטברים: הראשון הוא שיש לערעור סיכוי להתקבל, והשני הוא שמאזן הנוחות נוטה לטובתו, היינו שהנזק שייגרם למבקש כתוצאה מאי-היעתרות לבקשתו לעיכוב ביצוע עולה על הנזק שייגרם למשיב כתוצאה מהיעתרות לה... הנחת המוצא בכל הנוגע לפסקי דין אשר מטילים חיובים כספיים היא כי התשלום הכספי לזוכה אינו יוצר מצב בלתי הפיך וכספים ששולמו ניתנים להשבה אם בסופו של דבר יתקבל ערעורו של המבקש... חריג לכך הוא, אם בית המשפט משתכנע כי קיים חשש של ממש שהמבקש לא יוכל לגבות את כספו בחזרה מהמשיב במידה שערעורו יתקבל..." (ע"א 2090/19 חברת דואר ישראל בע"מ נ' לבנשטיין, פס' 9 (8.4.2019)).
מקובלת עליי טענת המבקשת לעניין מצבה הכלכלי של המשיבה.
סוף דבר, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת, כמפורט בפסקאות 7-6.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו